אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
כמה טוב להיות אישה
- פותח הנושא hypatia
- פורסם בתאריך
למה אתה מנסה להדיח אותה?!
הרי היא מעיזה לעשות משהו שכל כך הרבה אנשים חושבים ולא מעיזים. לי למשל, יש מספר חברות/ים מכרות/ים נטולי המכשיר ואני מקנאה בהם. יתרה על כן, אני רוגזת מעט בלבי על אקסי היקר שהצליח להכניס כבלים לביתי, לשכנע אותי להשאיר את הדבר הזה שהיה כאן מהדיירים הקודמים, ועכשיו- אנחנו כבר די הרבה חודשים לא יחד אבל הכבלים עוד כאן.... כל הכבוד לציפי!
הרי היא מעיזה לעשות משהו שכל כך הרבה אנשים חושבים ולא מעיזים. לי למשל, יש מספר חברות/ים מכרות/ים נטולי המכשיר ואני מקנאה בהם. יתרה על כן, אני רוגזת מעט בלבי על אקסי היקר שהצליח להכניס כבלים לביתי, לשכנע אותי להשאיר את הדבר הזה שהיה כאן מהדיירים הקודמים, ועכשיו- אנחנו כבר די הרבה חודשים לא יחד אבל הכבלים עוד כאן.... כל הכבוד לציפי!
אפשר להסתכל על הדברים גם מהצד השני
החופש של הנשים להחליף "זהויות", ללבוש שמלות או מכנסיים, להתאפר ולצבוע את השיער - כמופע בידור לגברים גברים ונשים הומופוביים מתארים לסבית כאישה שלא מתאפרת, מתלבשת ב"פשטות" (ג´ינס, טישרט, קוקו בשיער) ולא הולכת כמו דוגמנית (המהדרין יוסיפו שהיא גם מדברת בקול בס נמוך ורוכבת על אופנוע). הגברים החליטו שהם לא רוצים שנשים תשעממנה אותם (לעומת הלסביות הפמיניסטיות "הגבריות" שמאיימות עליהם), ולכן הם מאפשרים להן "חופש בחירה". חופש לבחור בין עקב של חמישה סנטימטר או עקב של עשרה סנטימטר, חזיית תחרה או חזיית פושאפ (לפני פגישה ראשונה), גרביונים מחטבים או חצאיות מיני, מכנסי סיגר אלגנטיים ומחשוף עמוק או מכנסיים מבד פישתן שקוף וסריג תואם. וכמובן, כדי שתרגשנה חופשיות, מייצרים עבורכן תחבושות בצבע שחור וטמפונים בגודל של גרגר אורז כדי שהחבר שלך לא ידע חלילה מתי את במחזור. מצטער, כל עוד החברה שלנו חד צדדית ביחס בין אופנת הנשים ובין אופנת הגברים - אני לא יכול לראות את אופנת הנשים כ"חופש" אלא כגירסא מתקדמת של קרקס רחוב בו הנשים הן הליצניות. החופש היחיד הוא לגברים שיכולים לשרוק לכן, לצבוט לכן בישבן ולצפצף לכן מתוך אוטו עם רמקולים שמשמיעים את הדיסק האחרון של שרית חדד בפול ווליום (אתה תותח... אין אין עלייך... מתה עלייך... אתה הגדול מכולם...). מאוחר יותר אחפש תמונות של רחובות בטוקיו, כדי שתבינו מהי חברה בה יש חופש אופנה אמיתי בין גברים ונשים. מנהלי חברות בחליפת עסקים ושיער וורוד, עם חצאיות סקוטיות ומחשב נישא, חולצות בהדפסים של דמויות קומיקס, נשים בכובעי צ´ארלי צ´אפלין שחורים ועוד...
החופש של הנשים להחליף "זהויות", ללבוש שמלות או מכנסיים, להתאפר ולצבוע את השיער - כמופע בידור לגברים גברים ונשים הומופוביים מתארים לסבית כאישה שלא מתאפרת, מתלבשת ב"פשטות" (ג´ינס, טישרט, קוקו בשיער) ולא הולכת כמו דוגמנית (המהדרין יוסיפו שהיא גם מדברת בקול בס נמוך ורוכבת על אופנוע). הגברים החליטו שהם לא רוצים שנשים תשעממנה אותם (לעומת הלסביות הפמיניסטיות "הגבריות" שמאיימות עליהם), ולכן הם מאפשרים להן "חופש בחירה". חופש לבחור בין עקב של חמישה סנטימטר או עקב של עשרה סנטימטר, חזיית תחרה או חזיית פושאפ (לפני פגישה ראשונה), גרביונים מחטבים או חצאיות מיני, מכנסי סיגר אלגנטיים ומחשוף עמוק או מכנסיים מבד פישתן שקוף וסריג תואם. וכמובן, כדי שתרגשנה חופשיות, מייצרים עבורכן תחבושות בצבע שחור וטמפונים בגודל של גרגר אורז כדי שהחבר שלך לא ידע חלילה מתי את במחזור. מצטער, כל עוד החברה שלנו חד צדדית ביחס בין אופנת הנשים ובין אופנת הגברים - אני לא יכול לראות את אופנת הנשים כ"חופש" אלא כגירסא מתקדמת של קרקס רחוב בו הנשים הן הליצניות. החופש היחיד הוא לגברים שיכולים לשרוק לכן, לצבוט לכן בישבן ולצפצף לכן מתוך אוטו עם רמקולים שמשמיעים את הדיסק האחרון של שרית חדד בפול ווליום (אתה תותח... אין אין עלייך... מתה עלייך... אתה הגדול מכולם...). מאוחר יותר אחפש תמונות של רחובות בטוקיו, כדי שתבינו מהי חברה בה יש חופש אופנה אמיתי בין גברים ונשים. מנהלי חברות בחליפת עסקים ושיער וורוד, עם חצאיות סקוטיות ומחשב נישא, חולצות בהדפסים של דמויות קומיקס, נשים בכובעי צ´ארלי צ´אפלין שחורים ועוד...
בשבחי הצד השלישי
יש הבדל עצום בין מצב בו אני מתאפרת, מאחר ואני חושבת שבלעדי האיפור גברים לא יחשבו שאני נשית, לא אמצא לי בעל וחיי לא יהיו חיים, לבין מצב בו אני באופן מודע נהנית לעצב ולשחק עם החיצוניות שלי, כשם שאני נהנית לעצב ולשחק עם הפנימיות שלי. העובדה שגברים מגדירים אותי בדרך אחת, אין פירושה שאינני יכולה לקחת את ההגדרה, לשנות את תכניה, ולהשתמש בה לתועלתי, כדרך לביטוי הסגנונות השונים באישיותי. החלטה עקרונית לא לעשות אף פעם את מה שמצפים ממני, היא לגיטימית בעיני, אבל גם די עצובה, מאחר ואני עדיין אשתמש בהגדרות של אחרים כהגדרותיי האישיות. זו אחת הסיבות העיקריות שבעטיין אני שמחה להיות אישה בחברה הנוכחית – אני מרגישה שיש לי חירות הרבה יותר גדולה לבטא את מכלול אישיותי ונטיותיי (כמובן שמתלווה לכך מחיר, אבל לכל בחירה יש מחיר). אני יכולה לעיתים להיות עדינה ורכה, לבטא את רגשותיי בגלוי ולבכות, משום שאני מרגישה צורך לעשות את הדברים הללו, ולא משום שאלו אפשרויות התגובה היחידות הפתוחות בפני. במקביל אני יכולה לגבש דעות משלי, לעמוד על זכותי לבטא אותן ואף להתעקש שהן יילקחו בחשבון, ואינני מרגישה כלל שאני פחות אישה בעקבות זאת. כשם שאני גרופי של באך, אך לפעמים מתחשק לי לשמוע דווקא את קולטרן, ובפעמים אחרות אני צופה ב-MTV, כך אני יכולה ללבוש יום אחד ג´ינס, יום אחר חצאית וביום השלישי מצב רוחי נוטה לשמלה. ואני נהנית מאד ממגוון האפשרויות הפתוחות בפני, ומהחירות אותה נטלתי לעצמי.
יש הבדל עצום בין מצב בו אני מתאפרת, מאחר ואני חושבת שבלעדי האיפור גברים לא יחשבו שאני נשית, לא אמצא לי בעל וחיי לא יהיו חיים, לבין מצב בו אני באופן מודע נהנית לעצב ולשחק עם החיצוניות שלי, כשם שאני נהנית לעצב ולשחק עם הפנימיות שלי. העובדה שגברים מגדירים אותי בדרך אחת, אין פירושה שאינני יכולה לקחת את ההגדרה, לשנות את תכניה, ולהשתמש בה לתועלתי, כדרך לביטוי הסגנונות השונים באישיותי. החלטה עקרונית לא לעשות אף פעם את מה שמצפים ממני, היא לגיטימית בעיני, אבל גם די עצובה, מאחר ואני עדיין אשתמש בהגדרות של אחרים כהגדרותיי האישיות. זו אחת הסיבות העיקריות שבעטיין אני שמחה להיות אישה בחברה הנוכחית – אני מרגישה שיש לי חירות הרבה יותר גדולה לבטא את מכלול אישיותי ונטיותיי (כמובן שמתלווה לכך מחיר, אבל לכל בחירה יש מחיר). אני יכולה לעיתים להיות עדינה ורכה, לבטא את רגשותיי בגלוי ולבכות, משום שאני מרגישה צורך לעשות את הדברים הללו, ולא משום שאלו אפשרויות התגובה היחידות הפתוחות בפני. במקביל אני יכולה לגבש דעות משלי, לעמוד על זכותי לבטא אותן ואף להתעקש שהן יילקחו בחשבון, ואינני מרגישה כלל שאני פחות אישה בעקבות זאת. כשם שאני גרופי של באך, אך לפעמים מתחשק לי לשמוע דווקא את קולטרן, ובפעמים אחרות אני צופה ב-MTV, כך אני יכולה ללבוש יום אחד ג´ינס, יום אחר חצאית וביום השלישי מצב רוחי נוטה לשמלה. ואני נהנית מאד ממגוון האפשרויות הפתוחות בפני, ומהחירות אותה נטלתי לעצמי.
עוד
כפי שלנשים בחברה יש לחץ להתחתן וללדת, כך הלחץ הקשה על גברים שנחסך מנשים הוא על לעסוק במקצוןע מפרנס, הרבה יותר קשה לגבר לחשוב רק על תחומי העניין שלו בבואו לבחור מקצוע, יש לזה כמובן יתרונות וחסרונות. בנוסף, גברים שמתנהגים לפי הנורמה ו"מביאים פרנסה" משקיעים לא פעם הרבה מאד בעבודה, אבל מפסידים המון בתחום היחסים בבית עם המשפחה ובעיקר ילדים, רבים מהם מכים על חטא כשכבר מאוחר, כשהילדים על סף גיוס או יוצאים מהבית. לאישה בכלל יש יות חופש לבחור האם לעבוד וכמה, בעוד שגבר שיבחר להיות יותר בבית עם הילדים יצטרך להתאמץ בשביל זה הרבה יותר מבחינה חברתית.
כפי שלנשים בחברה יש לחץ להתחתן וללדת, כך הלחץ הקשה על גברים שנחסך מנשים הוא על לעסוק במקצוןע מפרנס, הרבה יותר קשה לגבר לחשוב רק על תחומי העניין שלו בבואו לבחור מקצוע, יש לזה כמובן יתרונות וחסרונות. בנוסף, גברים שמתנהגים לפי הנורמה ו"מביאים פרנסה" משקיעים לא פעם הרבה מאד בעבודה, אבל מפסידים המון בתחום היחסים בבית עם המשפחה ובעיקר ילדים, רבים מהם מכים על חטא כשכבר מאוחר, כשהילדים על סף גיוס או יוצאים מהבית. לאישה בכלל יש יות חופש לבחור האם לעבוד וכמה, בעוד שגבר שיבחר להיות יותר בבית עם הילדים יצטרך להתאמץ בשביל זה הרבה יותר מבחינה חברתית.
ועוד נזכרתי
מבחינה מינית, נדמה לי שהלחץ על גברים הוא גדול יותר. כבר מגיל צעיר הגברים עסוקים בהשוואת הנתונים שלהם לאלה של חבריהם, והם מרגישים כישלון בכל פעם שהם לא מתפקדים במיטה. זו כמובן הכללה, אבל נדמה לי שיש גם לחץ חברתי עליהם תמיד להיות אלה שרוצים סקס וגם אלה שיוזמים במערכות יחסים. ואם גבר מסויים פחות אוהב סקס? ואם הוא בישן? אז היום אנחנו יותר יוזמות, אבל הציפיות שלהם מעצמם נדמה לי עדיין קיימות. חוץ מזה, נדמה לי שבכלל גברים הרבה יותר נדרשים כל הזמן להוכיח את הגבריות שלהם, ושהם תמיד מרגישים בתחרות וזה מתבטא בכל תחומי החיים.
מבחינה מינית, נדמה לי שהלחץ על גברים הוא גדול יותר. כבר מגיל צעיר הגברים עסוקים בהשוואת הנתונים שלהם לאלה של חבריהם, והם מרגישים כישלון בכל פעם שהם לא מתפקדים במיטה. זו כמובן הכללה, אבל נדמה לי שיש גם לחץ חברתי עליהם תמיד להיות אלה שרוצים סקס וגם אלה שיוזמים במערכות יחסים. ואם גבר מסויים פחות אוהב סקס? ואם הוא בישן? אז היום אנחנו יותר יוזמות, אבל הציפיות שלהם מעצמם נדמה לי עדיין קיימות. חוץ מזה, נדמה לי שבכלל גברים הרבה יותר נדרשים כל הזמן להוכיח את הגבריות שלהם, ושהם תמיד מרגישים בתחרות וזה מתבטא בכל תחומי החיים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.