כמה זה יותר מדי

ronenbarak

New member
כמה זה יותר מדי

נגיד כדי לפתור את כל בעיות הרעב בעולם, צריך להקריב ילד תמים אחד. האם תקריבו את אותו ילד? האם תקריבו 10? האם תקריבו אלף? האם תקריבו מיליון? מהוא הגבול?
 

lmatan1

New member
אך אחד לא נולד למות

בטח לא ילד נתנו לאנשים להביא ילדים למה להרוג אותם צריך להרוג את מי שלא ידעו שסוף מעשה במחשבה תחילה
 

Replica1

New member
לא הבנת

את החיים אתה מקבל, כזכות או כחובה, כל אחד רואה זאת באופן שלו, אך אתה חי בשביל למות.
 

כוסמת

New member
הרבה יותר פשוט אצל חיות

אצל בעלי חיים, יש סדר - החזק שורד ולא רק זה אלא שיש אלטרואיזם לפעמים החזק הוא זה שמסכן את עצמו לטובת העדר למשל או שהחלש הולך לטרף אבל ככה באמת נשמר איזון ואנחנו, מה אנחנו חיות? אנחנו נדרשים לסוגיות כאלה ברמה פילוסופית ולא השרדותית מילים לחוד ומעשים לחוד.... בלי להתיפיף פה, מה שמעניין אותי אישית הוא רווחת וחיי הילדים הפרטיים שלי. כוסמת- חיה של אמא
 

lmatan1

New member
מה הרווח בילדים שלך

אם לילדים של השכנים איו מה לאכול,
 
אני גם רוצה!!

אני יודעת שיש כאלו שיתרעמו על ההשוואה,אך זה כמו לשאול האם מוסרי(שוב המילה הנידונה לעיל) להרוג פיל אחד כדי למצוא תשובה לסרטן? ועשרה פילים? ומאות פילים? (אגב-עוד מחשבה על המוסר....תשאלו את שאלה הזו בישראל ובאחת המדינות בהן הפיל הוא חיה מקודשת,בערך כמו האלהוים.....נראה כמה המוסר משתנה ממקום למקום) אני חושבת שאם זה היה פותר את בעיות הרעב בעולם-הייתי מסכימה שיקריבו אותי. מעבר לכך-אין לי הזכות לומר דבר מכיוון שאני יכולה לרק לקבוע מה יהיה מותר לעשות לגביי אני לא יכולה לומר"צריך" להקריב אותו אני רק יכולה לומר שאם אני הייתי במצב הזה-הייתי רוצה לתת את המתנה הזו לעולם אין גבול אנו הקובעים את הגבול וטוב שיש עוד כאלו בינינו שזוכרים שקיימת מילה שכזו....
 

Moonshadow

New member
בדיוק מה שאני חשבתי...

הייתי מסכימה שיקריבו אותי, אבל לי אין שום זכות לבוא, להצביע על מישהו ולהגיד "תהרגו אותו לטובת כל שאר המישהואים". בכלל, כל החלטה על לקיחת חיים כאלו ואחרים היא לא שלי. ולדעתי, גם לא של אף אחד. אמנם אין לי נימוק הגיוני לזה כרגע (ואני מתנצלת על כך), אבל אני לא חושבת שצריכה להיות למישהו החלטה על הפסקת חיים של מישהו אחר. לאף מטרה.
 

ronenbarak

New member
להקריב את עצמי

בסופו של יום, להקריב את עצמי זאת ההכלטה הפשוטה ביותר. הבעיה מתחילה כאשר זה להקריב מישהוא אחר, שדעותיו לא ידועים ורצונותיו לא יודעים, האם שווא להציל את הכלל למען אותו יחיד? ההשוואה נכונה לא רק לבני אדם אלה גם לפילים אשר הם יצוריים חיים בעלי רגשות ורצונות. האם צריך להקריב בעלי חיים?
 

a d i n a

New member
אני לא מבינה

מאיפה נובעת השוואה כזאת . ואיך אפשר לעשות או להחליט על מצב כזה . זה כמו השאלות בשואה : האם להציל את הבן שלי ע"י כך שבן של מישהו אחר ירצח . מי אנחנו שנחשוב שאנו עדיפים על אותו ילד או 20 ילדים וכו'...? { תודה לאל שזו לא החלטה שלי ושאני חיה בדור הזה . } { לא הייתי רוצה לחיות עם ההרגשה שמישהו מת בגלל שרציתי לחיות }
 

ronenbarak

New member
אנו כן יכולים להגיע למצב כזה.

פעם ראיתי סרט על אדם אשר היה לו גידול במוח, והגידול גרם לו להיות חכם מאוד מאוד. כדי ללמוד על הגידול היה צריך "לנתח" אותו עוד שהוא בחיים דבר שיוביל למתו בתרם זמנו(ממלא זמנו היה קצר בגלל הגידול). במצב כזה אנו נמצאים באותה דילמה, האם לקצר למישהוא את החיים לטובת המין האנושי?.(דרך אגב הוא לא רצה לעבור את ה"ניתוח" אותו מצב היה יכול לקראת גם במיציאות, או לימישהוא שיכול לחדש סיבים בעמוד השדרה או לפתח נוגדן לאידס מיליוניות הם הדוגמאות, אבל ישנה עוד שאלה שאולי כדי לשאול באותה נשימה והיא המצב ההפוך. אדם אשר יוצר בגופו חיידק אשר מדביק את הסיביבה והורג את כל הנוכחים בה. האם מותר לנו להרוג את אותו אדם כי הוא מזיק לסביבה שלנו(בו נתעלם רגע מהאפשרות לכלוא אותו, נגיד החיידק עובר דרך קירות). כביכול התשובה לשאלה השניה היא די ברורה, אנחנו חייבים להציל את עצמנו אך המצב אינו שונה אפילו לא בפרט קטן כלפי אותם חולי סרטן שיכולים להסיג את התרופה שלהם מילד קטן.
 

a d i n a

New member
במקרים אלו .....

זו החלטה אישית של האדם . האם הוא מוכן למות כדי שילמדו ממצבו . או במקרה השני כדי שלא ימותו אחרים . בכל מקרה : האנשים הם אלו שהיו צריכים להחליט לגורלם שזה דבר לגיטימי . וזו בחירתם האישית .{אולי האדם שיש לו מגיפה בגופו יש צורך להתערב אם בגללו ימותו השאר } אבל להחליט לגבי חיים של אדם אחר זה כבר שונה . ועדיין אני מסתייגת מהמקרה השני כי אין בידי מספיק מידע להחליט על חיי אחרים .ובלי לדעת את הפרטים . וגם מי אני שאחליט ? וחוץ מזה יש את החלטות ההלכה שאני לא בקיאה בהם .
 

ronenbarak

New member
אבל

אם את תתערבי לאדם שפוגע באחרים אז את תחליטו בשבילו. ואם תשאלי אותי, אם לא עושים את המירב כדי להציל בן אדם זה כאילו עשיתה לפגוע בו, ולכן עצם חוסר ההתערבות וללא הניסויים על גופו של אותו ילד מסכן, את פוגעת במיליונים אחרים, אולי לא בצורה ישירה, אבל בהכלט בצורה עקיפה, ואני לא יודע אם לה' אכפת איך את פוגעת באחר... אם תשאלו אותי זה הכל שאלה של יחס בתלות בשנים, נגיד יש אוכלוסייה של 100 אנשים, 90% מהאוכלוסיה חולים במחלה שלא גורמת למותם אבל מורידה את איכות החיים שלהם בהתמדה ואין שום תרופה או רעיון לתרופה באופק, אני חושב שהמעסה הנכון הוא מניעה מאותם אנשים להמשיך ולהתרבות וכך נקבל רק אוכלוסיה של בריאים, למרות שפגענו ב 90% מהאוכלויסה במהלך השנים אנו נפצה את הפגיעה ה"קטנה גדולה" פי מיליון ויותר באנשים בריאים(משהוא כמו אידס).
 

a d i n a

New member
אין זה הגיוני משום שתמיד תיהיה ...

תחלואה ...סרטן למשל יכול להתפתח לאדם בריא לחלוטין כפעמיים בחייו . כי התא לא מתחלק כראוי { מתחלק יותר או פחות מהנדרש בקצב שונה מהנורמלי } . וגם אם יהיו רק אנשים "בריאים" בעולם יתפתחו מחלות חדשות אשר יצליחו בצורה כלשהי להכניע את המע' החיסונית שלנו . לכן זה לא הגיוני . הוירוסים משתנים וגוברים על האנטיביוטיקה המצויה . אנו במלחמה מתמדת ללא פתרון . ולדבר הקודם שנגעת בו . נכון , שאם לא ננסה להציל אדם זה כמו להרוג אותו . אבל אם אנו עושים ניסויים רק על מנת לשפר את איכות החיים . אני לא רואה בזה שום ערך עליון . לגבי פגיעה באחר לטובת חיי , אני לא יכולה להחליט . כי מי אני ..וכו' .. {אני לא אחזור על דברי } {ברור שיש לי רצון אינטרסטי לחיות אבל אני לא יודעת אם זה על חשבון מישהו אחר }. לפי דעתי ה' כן מתיחס להתיחסות שלי כלפי אנשים . האם אני עוזרת להם ? או הורגת אותם . ובכל זאת , משום שקטונתי אינני יכולה להכריע בדבר .
 

turtin

New member
בשביל לפתור את בעית הרעב בעולם

צריך לעשות דבר אחד מאוד פשוט: להפסיק לאכול רכיבים מן החי
ארה"ב לבדה, אילו לא הייתה נותנת את כל כמות המזון הצמחי שלה להאבסת בהמות הייתה משחררת כמות כזאת של מזון שהייתה יכולה להאכיל 60 מיליון אנשים רעבים, מענין שזה גם כמות האנשים הרעבים בעולם
 
למעלה