כמה וכמה שאלות

כמה וכמה שאלות ../images/Emo122.gif

כימיה 3 יח"ל. 1. אי רציפות החומר - מה זה? 2. חלקיקים תת אטומיים - מי הם ? 3. ראיות לקיום גרעין - מה? 4.רדיוס אטומי - צריך לדעת לחשב ? 5. מה נחשב לשטח פנים גדול יותר - כשרושמים בשורה אחת את החומר, או בצורה נגיד jdhd-hjsajha | dddffddf משהו כזה 0_O 6. אנתלפיית קשר - מה עושים איתה ? 7. אטומרי יוני מתכתי מולקולרי. זה הסדר של החומרים לפי חוזקם, נכון? כימיה 2 יח"ל 1. אלקרוליט על מימי - מה זה בדיוק ? מה היתרונות והחסרונות שלו לעומת אלקרוליט מימי ? תודה רבה :]
 

pelegs

New member
אני לא יכול לענות בנושאים שקשורים

ל"מה צריך לדעת בבי"ס" וכו' (מטעמים פרקטיים. אף פעם לא למדית כימיה בבי"ס), אבל אני כן אענה לך על השאלות הכימיות עצמן: 1. "אי רציפות החומר" זו דרך לאמר שאם ניקח חתיכת חומר כלשהו ונחצה אותה לשניים, ואז נחצה את אחד החציים לשניים וכו' - לא נוכל לעשות זאת עד אינסוף. בשבלב מסויים ניתקבל ביחידה הקטנה ביותר שעדיין מהווה אותו חומר, והיא (בהכללה) המולקולה (או "פרודה" בעברית). מולקולות עשויות מקשרים (מסוגים שונים) בין אטומים. 2. החלקיקים התת-אטומיים הם כל החלקיקים בפיזיקה המודרנית ש"קטנים" מהאטום, או שהם ברמה של החלקיקים המרכיבים את הרטום (או אלה שמרכיבים אותו בעצמם). יש מאה ומשהו סוגי חלקיקים תת-אטומיים שונים, שמחולקים למשפחות (לפי "המודל הסטנדרטי"), אבל אלה הרלוונטיים לכימיה תיכונית הם הפרוטון הנייטרון והאלקטרון, כאשר הפרוטונים והנייטרונים מרכיבים את גרעין האטום, והאלקטרונים נמצאים סביבם ב"ענן אלקטרונים". 3. הראיות לקיום גרעינו של האטום הם הפגזה של שכבות דקות של חומר בחלקיקים טעונים חיובית ("קרינת אלפא" - שני פרוטונים ושני נייטרונים "ביחד", כלומר גרעין הליום). התאוריה היא שהגרעין עשוי מחלקיקים שגם הם בעלי מטען חשמלי חיובי (הפרוטונים), וגם כאלה שהם בעלי מטען חשמלי נייטרלי (הנייטרונים), כלומר - יש לו מטען חשמלי כללי חיובי. בפועל, כאשר מפגיזים שכבות דקות מאד מאד של חומר בקרינץ אלפא, חלק מהקרינה עובר, אבל חלק קטן שלה מוסט לאחור - כלומר, התבצעה "התנגשות" בינם לבין גרעיני החומר. 4. בתיכון כנראה שלא - בכימיה ובפיזיקה המודרנית זה עוזר להרבה מאד דברים
5. הצורה שניה - מכיוון שמרחבית היא תופסת יותר מקום - המולקולה לא נמצאת על כמעט ישר אחד, אלא היא מרחבית, ועל כן "שטח הפנים" שלה, כלומר האיזורים שבהם הדחיה החשמלית מהאלקטרונים גבוהה מספיק בשביל למנוע התנגשות, גדולים יותר. 6. אנתלפיית הקשר יכולה להעיד האם נעשתה תגובה אקסותרמית או אנדותרמית. האנתלפיה מעידה, עד כמה שזכור לי, על האנרגיה בקשר. 7. אני חיי להבהיר - אין כזה דבר "קשר יוני" טהור, ואין כזה דבר "קשר קוולנטי" (מולקולרי) טהור, וכו'. קשרים נעים על סקאלה שבין קשר אטומרי (יותר חזק) לבין קשר יוני (יותר חלש). נהוד לאמר שבתנאים כאלה ואחרים - הקשר נחשב "יוני", או "אטומרי" או "קוולנטי". בכל מקרה, לסקאלה (מהחזק לחלש): קשר אטומרי הוא סוג של קשר קוולנטי (מולקולרי) חזק במיוחד. אח"כ מגיע הקשר המולקולרי ה"רגיל", אח"כ הקשר היוני ובסוף הקשר המתכתי (עד כמה שזכור לי - יכול להיות שאני מתבלבל בין המתכתי והיוני). בכל מקרה, קשרים חלשים יותר הם קשרי מימן ואח"כ קשר ואן-דר-ואלס. בכל מקרה, מומלץ לעיין בדפים הקשורים לכימיה בוויקיפדיה. בהצלחה
 
זכור לי שבכתה י'

קראנו "חומר מולקולרי" לחומר שבנוי בתור מולקולות נפרדות עם מטען כללי 0, למשל מים. נראה לי שזה הפחות חזק
 
לגבי 7

אני לא לגמרי מסכים...אומנם לא קיים קשר יוני טהור, אך כן קיים קשר קוולנטי טהור, כמו ב Br2. כמו כן, לא שמעתי שקיים כזה סוג של קשר, קשר אטומרי. אטומרי הוא סוג של חומר, שהוא מבנה ענק ותלת מימדי בו כל אטום קשור בקשרים קוולנטיים לאטומים אחרים. אך עדיין, אופי כל קשר קשר שכזה הוא קוולנטי בעיקרו.
 

avi242

New member
ואלקטרוליט אל מימי

ואין כאן שגיאה בעברית - הכוונה ל - non-aqueous אל = non אלקטרוליט שאינו מכיל מים. במקום במים מומסים המלחים בממס אורגני כלשהו, למשל EC/EMC, PC, EC/DEC .... היתרון של אלקטרוליט זה הוא ביכולת עבודה בחלון פוטנציאלים של מעל 1.23V(פוטנציאל הפירוק של המים)וכמעט עד 4V. הישומים של אלקטרוליטים כאלה הם למשל בציפוי של מתכות שפוטנציאל החיזור שלהם הוא מתחת ל - 1.23V(-)ביחס למימן כמו מתכות אלקליות, אלקליות עפרוריות ואלומיניום. סוללות ליתיום משתמשות באלקטרוליטים אל-מימיים בלבד. חסרונות: האלקטרוליטים חייבים להיות מבודדים מהאויר שאם לא כן יספגו לחות ואז צריך ליבשם בכדי להשתמש בהם. חלקם רעילים...אך בכל מקרה לא היית שותה או שואף תכולה של תא המכיל אלקטרוליט מימי. לא ידידותיים לסביבה
 

pelegs

New member
אה, אם כך אני לוקח את זה בחזרה

בכל זאת, אני לא סתם כותב דברים
 
המרה וניצולת:

% ניצולת= מול תוצר שהתקבל בפועל/מול תוצר שהיו אמורים להתקבל לפי ניסוח התגובה * 100 % המרה= מול מגיב שהגיב בפועל/מול מגיב שהוכנס * 100 חשוב לזכור שכאשר מסיקים נתונים מאחד לשני (לפי יחס המולים) אז משתמשים במול שהגיב (מהמגיבים) והמול שהיה אמור להתקבל עפ"י ניסוח התגובה (תוצרים).
 
למעלה