כמה אתן חוזרות אחורה?

ילדונט

New member
כמה אתן חוזרות אחורה?

אתן נהנות להיזכר בעבר?
כמה אתן חושבות על צמתים שבהם עמדתן בעבר?
על מה אתן חושבות כשאתן נזכרות? על מה היה אילו? על עד כמה הכל דומה/שונה? על איך אפשר ללמוד מזה לעתיד?

אני חוזרת לפעמים להודעות שלי משנים עברו בפורומים השונים. תמיד סביב לידות, לפעמים כי אני מחפשת איזו תשובה למישהי, לפעמים סתם כי נזכרתי במשהו ואני מחפשת איזו מזכרת ממשית מאותו זכרון. קצת כמו עלעול באלבום תמונות.

אתמול מצאתי את השרשור הזה. לחשוב על כל מה שקרה בכמעט שבע השנים שחלפו מאז. על ויתורים, על רווחים (ולא רק כספיים
), על מה שלקחתי משם הלאה.
כמה שאני מגובשת יותר עם עצמי מאשר אז, מצד אחד, ועד כמה אני מוצאת את עצמי שוב בסוג של צומת היום (עכשיו נפל לי האסימון, שבטח בגלל ההתלבטויות שלי בתקופה האחרונה נזכרתי פתאום בשרשור ההוא).
 
בדיוק אתמול חזרתי לעבר

חברה הגיעה לצומת בחייה, צומת מכאיבה ומשמעותית שאני עברתי לפני כמה שנים. נזכרתי כמה עצום היה הפחד וכמה גדול היה הסיכון והכאב.

וזה הדגיש לי כמה שאני היום במקום כל כך אחר, מקום שלא יכולתי להגיע אליו בלי לעבור בתוך הפחד הזה.

קצת כמו בלחיצות בלידה: שכדי לגמור את הכאב צריך להגדיל אותו קודם, ללחוץ יותר חזק ולעבור דרך כאב גדול יותר.
 

תפוגזר

New member
אהבתי

משהו כמו ירידה לצורך עלייה, אבל אצלך זה נשמע יותר טוב.
אגב, לא ידעתי את הדבר הזה על הלחיצות בלידה...
 

אמאדובה

New member
אני חוזרת אחורה להודעות

בד"כ לסיפורי לידה או להבדיל אובדנים. אף פעם לא יודעת למה אני בכלל מחפשת אותם שוב, ובדיעבד מבינה מה היה הטריגר.
חושבת על מה היה אז לעומת היום, ועל כמה גדלתי ולמדתי בעקבות החוויות ההן. לא עוסקת ב"מה היה אילו" כמעט, כי מה הטעם?...
אה, עכשיו נזכרתי - לפני כמה חודשים אקס מיתולוגי פתאום יצר קשר מסיבות לא ברורות והחזיר אותי אחורה (במחשבות) ביג טיים. מהר מאוד הבנתי שזה לא עושה לי טוב בכלל וחתכתי את העניין. מעדיפה לחיות בהווה ולא בעבר.

לגבי ההודעה שלך מלפני 7 שנים - סקרנת אותי. פעם זה היה החלום שלי, לעסוק בהכנה ללידה כתחביב צדדי. אכפת לך לספר איך זה? (אם כי מודה שעם הזמן וההתרחקות מהלידות שלי-עצמי גיליתי שזה כבר פחות מעניין אותי...)
 

ילדונט

New member
עסקתי בזה מעט מאד

זה דורש המון עבודת שיווק, ובין העבודה הראשית שלי, שנהניתי ממנה וסיפקה לי הכנסה יפה, לבין גידול הילדה כמעט לבד (לא הרבה אחרי זה בעלי עבר לשרת בבסיס סגור והגיע הביתה רק בסופי שבוע), לא נותרו לי זמן ואנרגיות לעבודת השיווק.
אבל הכמה קורסים שהעברתי (כמחליפה למדריכה בחופשת לידה באחד המרכזים) היו כיפיים מאד ומאתגרים מאד, ובהחלט למדתי מהם.
גם אני, עם מרחק הזמן מהלידות, כבר פחות "בתוך זה", אבל עדיין מדגדג לי לפעמים.
 

טלטל52

New member
בכלל לא

וחבל.

מביך אותי לקרוא הודעות ישנות שכתבתי.
וזה באמת חבל, כי זה כלי נהדר להתבוננות עצמית מהצד ולכל שאר הדברים שכתבת (מה אפשר ללמוד/להסיק הלאה).

אבל אני לא פונקציה. לי קשה לראות את עצמי מהצד, גם אם עברתי ליד מראה ובהפתעה גיליתי את ההשתקפות שלי בה
.
 
בתפוז או באופן כללי?

אני כמעט ולא חוזרת אחורה להודעות שלי בתפוז, עשיתי זאת פעמים ספורות לאורך כל השנים שאני כותבת בפלטפורמה.
אני חושבת שהסיבה היא, שאני לא מצפה מההודעות האלו שיתנו לי תובנות לגבי עצמי, בגלל שאני די שמוּרה מבחינת התכנים שאני חולקת.
אין לי בעיה לחלוק דברים אישיים, אבל אני נוטה להשאיר בחוץ דברים שמערבים משמעותית אנשים אחרים בחיי. בנוסף, אני לא מאוד טובה בלחלוק קשיים שאני חווה בזמן אמת. אני אוכל לדבר עליהם בראיה לאחור, אבל גם כשאני מאוד רוצה להתמך, זה לא פשוט לי.

באופן כללי יותר, אני כן חושבת על העבר, אם כי נדמה לי שפחות מאשר הייתי עושה פעם. פעם הייתי מאוד מאוד איך להגיד, אנליטית, בראיה שלי את הזמן:
הייתי חושבת הרבה על העבר, ומתעסקת המון בעתיד. ההווה היה רק אמצעי למטרה, והמטרה תמיד היתה סוג של להגיע מנקודה X (בעבר הרחוק או הקרוב) לנקודה Y (בעתיד הרחוק או הקרוב).
זה היה תקף לכל דבר, החל מדברים שנשמעים טבעיים למחשבות מהסוג הזה (כמו תכנון קריירה) וכלה בדברים שנוגעים לנפש.
ואצלי הלידה עשתה שינוי גדול במחשבה הזו, כי פתאום אמירות כלליות כמו "חשוב לחיות בהווה" ו"חיים את הרגע הה רק פעם אחת" הפכו לממש בעלות משמעות:
מאמירות שמסכימים איתם עקרונית אבל מתנהגים הפוך לגמרי, הן פשוט היו מראה מול העיניים. רגע אחד התינוק הוא משהו אחד, ויומיים אחר כך, זהו, כבר לא, הוא כבר משהו אחר.
וזה חילחל הלאה, מהתינוק אל הרבה מהדברים האחרים בחיים, ושינה את ההתייחסות שלי לענייני עבר הווה ועתיד.

ברמת התכלס, זה אומר שאני הרבה פחות מעסיקה את עצמי במה הייתי פעם לעומת מה אני עכשיו.
כלל, כל המילה הזו "אני", הקונספט של היישות הזו כמשהו אחד המשכי, עומד אצלי הרבה יותר בסימן שאלה מאשר אי פעם בעבר, וכשאני מוצאת שאני שוקעת למחשבות על ה"אני" הזה, הספקות האלו מעוררות אותי להניח לעניין ולעבור הלאה.
 

whimsical me

New member
יא! נזכרתי שאני מתגעגעת לצהלולים.

היא לא כאן בניק אחר, נכון?
חיבבתיה כה.
 

פוליlcנה

New member
אני נוסטלגית להחריד+ תראו מה מצאתי

ברמה מעצבנת (אותי). זוכרת דברים (בעיקר מהילדות דווקא) לפרטי פרטים.
דווקא להודעות עבר אני לא חוזרת. אבל בגללך
כן הלכתי עכשיו אחורה ותראו מה מצאתי - עברו כבר יותר מחמש שנים...
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=973&MessageId=94005636#94005636
 

תריגה

New member
לא

ודווקא התבאסתי...
עברתי תהליכים די מדהימים ב5 שנים האחרונות, ומעניין היה לראות מה מהם כבר היה במודעות.
ולגבי הילודה- האדם מתכנן וכל זה...
 

tovim

New member
מסתבר שצפיתי אחד לאחד

את מה שהוא היום המציאות.
מה זה אומר עלי?
 

דובצוק

New member
צפיתי רק חלק מהדברים נכונה

מבחינת משפחה, מגורים וכו' - צדקתי. בול.
מבחינת תעסוקה - שגיתי בגדול.
 

כרמיון

New member
אומנם לא השתתפתי בשירשור ההוא

זה היה ממש כשהצטרפתי לפורום, או אפילו טיפה לפני.
אבל גרמת לי לנסות לחשוב בדיעבד - מה הייתי עונה אילו הייתי משתתפת בו, ואיך זה עומד ביחס להיום.
הגעתי למסקנה שכמעט שום דבר לא היה תואם את ההערכות והכוונות שלי אז. וזה לאו דווקא שלילי.
ולשאלה העיקרית של פתיל - כן, מדי פעם קורה שאני חוזרת אחורה להודעות ישנות שלי, גם בפורומים שאני כבר שנים לא כותבת בהם. אני די ננית מפרספקטיב שאני מקבלת מזה - גם אם חלק מהההודעות מביכות, בנוסח וגם בתוכן, ולא הייתי כותבת כאלה כיום).
 
למעלה