רק על הקוים... רק על הקוים...
שהגרוש שלי ילך כבר למילואים
קציצון יש משהו בדברייך, אבל חושבת שהצעתה לבחורה ההיא לא הייתה במקום. אותה בחורה כתבה שבשנה וחצי הילדים היו כל עולמו של הגרוש שלה, בחודש האחרון שזה החודש בו נסתיימו סופית נישואיהם הוא לא מקיים את הסדרי הראיה, היא ענתה לה תגובה, להלחם, להכנס למצב כזה שיכול לגרום רק רע, היא חיזקה את דעתה שהוא לא אב ראוי, לפי הצעתה להילחם. מי היא ומי אנחנו שנחליט מי ראוי להיות אב או לא? ולמה חודש אחד כבר זה אינדיקציה להתחיל במלחמה? ואין עוד שיטות פעולה אחרות שיכולות יותר לעזור? ובהקשר של השרשור הנ"ל, כתבה הגברת כך: "לא די בהצלחה, לא די בלהשיג דברים ללא ניצחונות ומלחמות?" הרי הצלחתנו בכל דבר אפילו קטן הוא מעין נצחון, נצחון זה איפושהו מעין מלחמה, נלחמנו בכדי להשיג, בכדי להצליח, אם זה בלימודים\עבודה\ובכל תחום בחיים. הוא והיא קראו לכך מלחמות, אני קראתי לדברים האלו יעד\שאיפה\מטרה. למלחמות אני קוראת מלחמות, כשרבים, כשיש משפטים, כשמישהי בעבודה מנסה לשים רגל, ויכוחים ועוד אלפי דוגמאות. להשיג מטרות ששאפנו אליהם זו לא מלחמה, זה רצון... ורצון טוב, להיות שלמים עם עצמינו, לאהוב את עצמינו. הרי למה אנחנו לומדים? מקימים עסק? מתיפייפים? מטפחים את בתינו? את ילדינו? או כל דבר שחשוב לנו? טוב לנו שהבית יפה, שאנחנו עם משרה טובה, שיש לילדים כל מה שרוצים, תמיד אנחנו שואפים לעוד, ככל שנשאף יותר נצליח יותר, נאהב את עצמינו יותר, נרצה את עצמינו יותר. הרי אף אחד לא אוהב לרצות משהו ולא להשיגו, זה מביא לתחושת כשלון, ואם נצליח להשיג מה שרצינו נרגיש מסופקים, לא? כשאנחנו מסופקים אנחנו אוהבים את עצמינו יותר, לא? יש כאלו שמסתפקים במועט, יש כאלו שלא, וזה בסדר וכל אחד והאינדיוידואל שלו. אני יודעת, עזבתי את הבית בלי כלום, 3 בנות וכמה תיקים עם ביגוד, הצבתי לעצמי מטרות, ועד שלא אשיג את כולם לא ארגיש שלמה עם עצמי, אז חלק הגשמתי אבל יש עוד כמה, וכשהם יסתיימו יהיו לבטח עוד, ובדרך אפילו עוד הוספתי עוד מטרה או שניים וחלק אף הגשמתי, אבל המטרות ההן הגדולות שמההתחלה הצבתי הן החשובות לי מכל. אני לא מרגישה במלחמה, אני מרגישה שאני עם רצון טוב להצליח להשיג את מה שאני מייחלת לו, את המטרות שלי. מלחמות הפירוש שלהם עבורי דבר שלילי מאוד, מטרות פירושם דבר חיובי, כבר קל יותר להשיג אותם, כשזה בא ממקום כזה. צ'ה צ'ה עפתי לעשות ציפורניים
