מאיה שלי....
רק היום קראתי על מה שקרה ולכן רק עכשיו אני מגיבה. (אני לא אותה קארן שהגיבה כבר..) לצערי, אני לא נמצאת כאן הרבה. כמה שאנסה, לעולם לא אצליח להעביר לך את הזדהותי... אני מרגישה את כאבך, יש לך הזכות לכעוס על כל העולם, כי שום דבר כאן לא ברור, לא מובן. כל השאלות שבעולם נשאלות עכשיו ואף אחד לא עונה. מאיה, את בחורה מדהימה, הבנתי את זה כשצפיתי בראיון איתך, ואני מבינה את זה טוב יותר עכשיו. את באמת מיוחדת והדמעות לא חודלות מלרדת כי כמה ילדה כה מתוקה עוד יכולה לספוג... ומותר להישבר ומותר להתפרק, יש כאן כ``כ הרבה אנשים שאוהבים אותך ואני מרגישה שאני רוצה להיות אחת מהם. למרות שאת לא מכירה אותי, הייתי עושה הרבה כדי שיהיה קצת יותר טוב. יושבת מול המסך כבר כ``כ הרבה זמן, אבל לא מוצאת את המילים הנכונות. כל מילה נראית מיותרת.... מחפשת משהו לכתוב לך רק שתרגישי שאת לא לבד. אף-פעם. זה כל מה שהייתי רוצה... שמעכשיו...- יהיה רק טוב. ואת מקסימה... וסליחה שאני לא פה לעיתים קרובות יותר... את בליבי. שלך תמיד, קארן
