כל כך פגעת בי

[האוריקה]

כל כך פגעת בי

לא יודעת למה..
אני כן יודעת.
בטחתי בך, נתתי לך את ליבי, את אמוני המלא... לעזאזל..למה הורדתי את המגננות איתך????
ועכשיו, מה עכשיו?
לשכוח אותך?
לעבור הלאה?
להזדיין?

 

[מירב189]

יקרה

קוראת את כאבך, סבלך ותסכולך ולרצון לשליטה בחייך.
ניכר, חווית אכזבה מחברך וזאת מאחר ונתת את כל כולך והוא נטש אותך ואולי החשיבה שאם היית עושה משהו אחר, אזי הקשר לא היה מסתיים והפרידה לא היתה קשה כמו סוג של אבל שאינך יודעת מה לעשות ואיך לפעול.
חושבת שאת יכולה להגיד לעצמך שאת עכשיו כואבת את סבלך וכאבך בגלל הפרידה שהיא סוג של אבל שנלקח ממך ואולי שווה שיחה עימו אם זה אפשרי כדי ללבן את הדברים ובכך תדעי את כיוונך.
מאמינה שלכל חוויה טראומטית או כואבת כלשהי, יש את זמן הבשלות שלה ולכן אחר כך מוצאים מישהו יותר טוב מקודמיו ולא מאמינים איך הכל אפשרי ואפשר לנהל חיים למרות הכל.
מאחלת לך לשנות את החשיבה ולחשוב חיובי ואם הפרידה סופית, אזי לעבד את כל אשר עברת ולהגיד לעצמך שזה יכול לקרות ואת צריכה את זמן הבשלות שלך אך היא תחלוף כפי מקרים דומים שהיו בעבר שלא האמנת שתצליחי לשרוד את הפרידה וקיבלתי משהו טוב יותר ובכך תקבלי השראה חיובית.
תוכלי להמשיך לשתף אותנו עוד במחשבותייך, הרגשותייך ונשמח לתמוך בך בהתאם.

בהצלחה בשינוי איכות חייך,

מירב

 

[ערן 71]

אני במצבים כאלה

משתדל לתת לעצמי להישרף מהכאב, להיות אומלל נורא, אם אפשר אז גם להצליח לכעוס, הכעס בשבילי הכי קשה אבל גם הכי בריא. רק אחרי שזה מוצה לחפש לשכוח ולעבור הלאה. מנסיוני ככה נשארות פחות צלקות.
להזדיין? - לדעתי לא כדאי מאנרגיות כאלה, נראה לי נכון לשמור את הזיונים רק לרגעים של אנרגיות טובות, אחרת זה הרסני