כל ה
- פותח הנושא N o w O r N e v e r
- פורסם בתאריך
קרן אור של בוקר
New member
../images/Emo35.gif
לי לא זכור. אבל אני חושבת שנשמח לצרף אותך לרכיבה שלנו. <דימדו - איזה הסטף?>
לי לא זכור. אבל אני חושבת שנשמח לצרף אותך לרכיבה שלנו. <דימדו - איזה הסטף?>
קרן אור של בוקר
New member
איזה=איזור
אניטה זו אני תעני
New member
אז בוא ../images/Emo24.gif
אדמה רוח ואש
New member
אמר לי מישהו פעם
החיים הם לא חזרה גנרלית,הם ההצגה! וגיליתי משהו על עצמי שלא ידעתי,שיש לי מאהב
החיים הם לא חזרה גנרלית,הם ההצגה! וגיליתי משהו על עצמי שלא ידעתי,שיש לי מאהב
דמדומילילה
New member
את צודקת במאה אחוז
אבל אין לי את שם הכותב. לצורך ההבהרה - לא אני כתבתי את זה.
אבל אין לי את שם הכותב. לצורך ההבהרה - לא אני כתבתי את זה.
N o w O r N e v e r
New member
מעולה !
דמדומילילה
New member
הבהרה קלה
רק שלא תחשבו שאני מקל בכם ראש אבל בכל זאת רציתי להבהיר שאין מדובר בלמצוא גבר או אישה בתור מאהב\מאהבת. הכוונה היא בלמצוא משהו בחיים שיפיח לנו בהם עניין. שנצפה לעשותו במהלך השבוע. כמו רכיבת אופניים, ללמוד ציור\פיסול\בישול. ושלא יגידו לי כאן אנשים שהתחביב שלהם זה הילדים - זה לא תחביב.
רק שלא תחשבו שאני מקל בכם ראש אבל בכל זאת רציתי להבהיר שאין מדובר בלמצוא גבר או אישה בתור מאהב\מאהבת. הכוונה היא בלמצוא משהו בחיים שיפיח לנו בהם עניין. שנצפה לעשותו במהלך השבוע. כמו רכיבת אופניים, ללמוד ציור\פיסול\בישול. ושלא יגידו לי כאן אנשים שהתחביב שלהם זה הילדים - זה לא תחביב.
מחפש אהבה גרוש
New member
מעדן חלב בעונג רב
Noam גורדון
New member
הזכרת לי משהו שכתבתי מזמן כבר
חלמתי חלום ובחלומי אני טס לי בשמים , לצידי יושב אבא ושנינו שותקים ומביטים חליפות אל השעונים ומטה אל עבר ריבועי השדות החקלאיים שהולכים ומזהיבים עם כל מייל של הדרמה לכוון ים המלח. כך נמשכת לה הדרך בליווי טירטור מקרטע ובלתי פוסק של המנוע. אבא לוקח לגימה מבקבוק מים ואני מכרסם בדל גזר. פתאום - מצד ימין אני רואה מָשהו טס לידי. לא סתם לידי , ממש סמוך אלי , מפחיד כזה, ספּוּקי. פתע הוא נעלם ושוב מגיח משום מקום. אני מנסה לקלוט מה זה ולא כ"כ מצליח. מעין בד לבן , המתנפנף ברוח אך טיסתו חלקה ושטוחה, לא מושפעת כלל מהאויר המחותחת, כאילו מתוך סרט מצוייר . "אבא , תן מבט , מה זה שם הדבר הזה". ואבי כך באדישות מסיט מבטו , מסתכל - "אההה , זה כלום , תמשיך לטוס , זה רק מלאך". "מה זהההה ???? מה אמרת " ???? "מלאך" , מה קרה ? מה אתה קופץ ? "ס'תכל בשעונים ילד , התחלת לאבד גובה , עזוב עכשיו את המלאך , סדר את המקזז וקח כבר לכוון ערד". לא האמנתי למשמע אזני. אבא שלי , השקול באדם ,האחראי והאתאיסט , תאומי הגנטי והנפשי מדבר איתי בשוויון נפש שכזה על מלאכים , כאילו ראה איזה דאון או משהו. האמת , נבוכתי קצת אבל אבא זה אבא , אז מי אני שאתחיל להתווכח איתו ועוד עכשיו. אז המשכנו. התחילו לכאוב לי השרירים וכבר הייתי צריך להשתין בחלל הקלסטרופובי הזה. "אבא , עשה טובה , קח את ההגהים ותן לי גירוד בגב"... וכך העברנו עוד כמה דקות , הסתכלנו במפה ואז , כאילו כדי להתריס , הופיע המלאך הזה שוב והפעם אל מול אפי, הפעם כשהוא ברור מתמיד. ממש כך , מול החלון הקידמי ומביט לי בפנים , מחייך לעברי. העפתי קטנה ימנית למותן של אבי וגם זה , עם הבלורית הלבנה שלו - מחייך לעברי מתחת לשפם הג'ינג'י. אני נותן לו עוד קטנה עם המרפק - "אבא , בחיאת דינאק , מה אתה צוחק ? מה קרה לך ? ירדה לך הסֶטורציה ? יש פה מלאך מול הפרצוף שלנו קיבינימאט". ואבי , מתחיל ממש לצחוק... פשוט לצחוק. מסתכל אלי , שם לי יד על הכתף - "תרגע ילד, זה לא עב"מ , זה רק מלאך". חשבתי שאני יוצא מדעתי. מלאך מול הפרצוף בדרך לערד בגובה 4,000 רגל ואבא מחוּפף שמנחם אותי שזה רק מלאך ולא עב"מ , נו.... חשבתי שאני חולם או שאולי זה איזה תרגיל שאבא שלי מריץ עלי , שכן אחרי הכל הוא חי את השטויות האלה . אבל אני הרי גדלתי על זה אז החלטתי שאתעלם. ואז אני רואה שהוא מפהק ואומר תוך כדי פיהוק ,כשאפו סתום "אדי עוצם עידיים כמה דקות , תעיר אותי בהדמכה בסדר " ? "תישן תישן ,נראה לי שאתה צריך את זה" וקיוויתי שעם נימנומו , כל הקטע המוזר הזה יעבור. אבל אתם יודעים איך זה. חוקי מרפי או יותר נכון, חוקי גורדון. איך שקשישא עוצם עיניים , בא לי עוד פעם המלאך הזה , עף לי מול השימשה הקידמית , כשעל כתפו מין תיק עור נפתח כזה . תוך כדי מעוף מרושל , הוא פותח את התיק . אני רואה שהוא מקליד משהו על מין מכשיר דמוי "לפ טופ" שקוף תכלחל ואז יוצא ממעין מדפסת קטנה נייר זוהר ופלואורסצנטי. המלאך מוציא את הנייר החוצה , מרים לי את הזרוע של מגב השימשה הקידמית ותוקע לי את זה שם כמו איזה פקח עיריה . ואני,פשוט נדהם ממראה עיני,צועק לו - "מה אתה חושב שאתה עושה מר גבריאל" ??? "נראה לך ?!?!?!?!?!? כאילו נראה לך שאתה רושם לי דו"ח רבל'ה ?????" בשלב זה , בו אני כבר לא מופתע מכלום , ממש לא מוזר לי לשמוע אותו את הגבריאל בקול שקט אצלי בתוך האוזניה , סח לי בנועם ובמעין צחקוק טוב לב- "לא נועם , זה לא דו"ח , זו הזמנה". "הזמנה למה ? לקוקטייל אצל הבוס " ? – שאלתי. הלום ועצבני משהו , חושב לעצמי – איך זה ייתכן , בכל זאת הדבר הזה מול עיני ומדבר אלי ראבאק. הרי זה לא יעלה על הדעת. אני מביט אל אבא וזה ישן כמו בול עץ , מנחרר לו בכיפ. גם כן נווט. והמלאך החייכן לא מרפה - "זו הזמנה לדיון תקופתי . שוקלים מה לעשות איתך. עדיין לא ברור . צריך לראיין אותך. הבוס לא כ"כ מבין מה קורה איתך . אתה חרגת מהתכניות שהועידו לך. אבל בעצם אני נסחף. חורג מהמנדאט שניתן לי " הוא אומר ,"תגיע ואז יסבירו לך הכל". "טוב , אבל לאן להגיע בכלל, ואם לא אכפת לך אני גם קצת עסוק כאן עינייך הרואות ואתה מסתיר לי את החיים. בסדר , תשאיר לי את זה על הווישר ואני אגיע לאן שתבקשו". והנודניק מחייך אלי. "בטח שתגיע. אתה למעשה כבר הגעת". ואז, בתנועת קוסם לקח את קצה גלימתו , חידד אותה לצורת חרוט ושם את קצהו על דיסקת הרוטור וזה החל להרעיש כמאורר שילד שם על להביו המסתובבים פיסת קרטון. "מה אתה עושה "?????? נחרדתי - "אתה נורמאלי ? אנחנו ניפול". "אני מת על הצליל הזה" ענה לי באדישות מחוייכת, ואתה מר גורדון , אתה מאושר מידי" ו....פופפפ , נעלם. אז זהו , מרחוק כבר רואים את המצדה ואת ים המלח. "אבא – יללה קום , קום נו...". "מממ... מה זה היה כל המילמולים והדיבורים שהיו לי באזניות ? מה רצו ממך הבקרה כל הזמן ? קרה משהו ?" שואל אבי מנומנם כשהאזניות עקומות על ראשו. "לא לא , כלום , לא תאמין. זה המלאך הזה. התחיל לדבר איתי בקשר ונתן לי הזמנה". שתי עיניו של אבי נפקחו באחת, עד כי כמעט עפו מבעד למשקפיו. "מלאך ??? הזמנה ??? " "כן נו , המלאך ממקודם" הזכרתי . הוא לקח את כף יד שמאלו , הניח אותה על המצח הנורא לא נמוך שלי כדי לבדוק לי חום. "איפה אנחנו אתה יודע"? הבטתי סביב - "בטח , הנה ים המלח , עוד מעט מתחיל הקפה , הנה המסלול כבר. למה אתה שואל , הנה אנחנו נכנסים ישר לצולבת". המטוס כבר מיושר עם המסלול , מהירות כמו שצריך וגם יחס השקיעה נכון . ואיך ששנינו ככה דרוכים ונלחמים בחיתחותי הרוח ,האף מתרומם לו ובמקום לשקוע אנחנו נוסקים. "לעזאזל אבא , מה קורה פה "? אני דוחף את ההגה למטה והוא מתנגד לי ונמשך מעצמו לעבר חזי. אני לא מספיק לגעת במצערת וזו נעלמה לפתע, הסל"ד נותר במינימום ובכל זאת אני בטיפוס , משל פתאום יש לי טייס אוטומאטי בגרוטאה הזו ואיזו רוח חמה נושאת אותימעלה מעלה ללא מנוע. מה הוא רוצה ולמה דווקא ממני. ממש לא היה בתוכניותי היום פגישה עם מלאך שמדביק לי הזמנות על השמשה הקדמית של המטוס באמצע הנגינה . אני בניתי על יום באויר עם אבא שלי בערד ומשם לאילת. נשב על החוף, נשטוף את העיניים,אולי תופיע אפילו איזושהי מלאכית שאפשר לנגוס בה קצת ... אבל מלאך ??? ככה לבן מלוכלך באמצע השמיים של החיים שלי ??? והנסיקה הבלתי רצונית הזאת וחוסר השליטה מקריזים אותי עוד יותר ואני חושב ביני לבין עצמי שבשנה האחרונה כל מיני תוכניות שלי דווקא התחרבשו, ודווקא עכשיו איזה בוס אלמוני שמעסיק מלאכים לבנים בתפקיד נער שליחויות בלי אופנוע, החליט לשנות לי גם את התכנית של היום ?
חלמתי חלום ובחלומי אני טס לי בשמים , לצידי יושב אבא ושנינו שותקים ומביטים חליפות אל השעונים ומטה אל עבר ריבועי השדות החקלאיים שהולכים ומזהיבים עם כל מייל של הדרמה לכוון ים המלח. כך נמשכת לה הדרך בליווי טירטור מקרטע ובלתי פוסק של המנוע. אבא לוקח לגימה מבקבוק מים ואני מכרסם בדל גזר. פתאום - מצד ימין אני רואה מָשהו טס לידי. לא סתם לידי , ממש סמוך אלי , מפחיד כזה, ספּוּקי. פתע הוא נעלם ושוב מגיח משום מקום. אני מנסה לקלוט מה זה ולא כ"כ מצליח. מעין בד לבן , המתנפנף ברוח אך טיסתו חלקה ושטוחה, לא מושפעת כלל מהאויר המחותחת, כאילו מתוך סרט מצוייר . "אבא , תן מבט , מה זה שם הדבר הזה". ואבי כך באדישות מסיט מבטו , מסתכל - "אההה , זה כלום , תמשיך לטוס , זה רק מלאך". "מה זהההה ???? מה אמרת " ???? "מלאך" , מה קרה ? מה אתה קופץ ? "ס'תכל בשעונים ילד , התחלת לאבד גובה , עזוב עכשיו את המלאך , סדר את המקזז וקח כבר לכוון ערד". לא האמנתי למשמע אזני. אבא שלי , השקול באדם ,האחראי והאתאיסט , תאומי הגנטי והנפשי מדבר איתי בשוויון נפש שכזה על מלאכים , כאילו ראה איזה דאון או משהו. האמת , נבוכתי קצת אבל אבא זה אבא , אז מי אני שאתחיל להתווכח איתו ועוד עכשיו. אז המשכנו. התחילו לכאוב לי השרירים וכבר הייתי צריך להשתין בחלל הקלסטרופובי הזה. "אבא , עשה טובה , קח את ההגהים ותן לי גירוד בגב"... וכך העברנו עוד כמה דקות , הסתכלנו במפה ואז , כאילו כדי להתריס , הופיע המלאך הזה שוב והפעם אל מול אפי, הפעם כשהוא ברור מתמיד. ממש כך , מול החלון הקידמי ומביט לי בפנים , מחייך לעברי. העפתי קטנה ימנית למותן של אבי וגם זה , עם הבלורית הלבנה שלו - מחייך לעברי מתחת לשפם הג'ינג'י. אני נותן לו עוד קטנה עם המרפק - "אבא , בחיאת דינאק , מה אתה צוחק ? מה קרה לך ? ירדה לך הסֶטורציה ? יש פה מלאך מול הפרצוף שלנו קיבינימאט". ואבי , מתחיל ממש לצחוק... פשוט לצחוק. מסתכל אלי , שם לי יד על הכתף - "תרגע ילד, זה לא עב"מ , זה רק מלאך". חשבתי שאני יוצא מדעתי. מלאך מול הפרצוף בדרך לערד בגובה 4,000 רגל ואבא מחוּפף שמנחם אותי שזה רק מלאך ולא עב"מ , נו.... חשבתי שאני חולם או שאולי זה איזה תרגיל שאבא שלי מריץ עלי , שכן אחרי הכל הוא חי את השטויות האלה . אבל אני הרי גדלתי על זה אז החלטתי שאתעלם. ואז אני רואה שהוא מפהק ואומר תוך כדי פיהוק ,כשאפו סתום "אדי עוצם עידיים כמה דקות , תעיר אותי בהדמכה בסדר " ? "תישן תישן ,נראה לי שאתה צריך את זה" וקיוויתי שעם נימנומו , כל הקטע המוזר הזה יעבור. אבל אתם יודעים איך זה. חוקי מרפי או יותר נכון, חוקי גורדון. איך שקשישא עוצם עיניים , בא לי עוד פעם המלאך הזה , עף לי מול השימשה הקידמית , כשעל כתפו מין תיק עור נפתח כזה . תוך כדי מעוף מרושל , הוא פותח את התיק . אני רואה שהוא מקליד משהו על מין מכשיר דמוי "לפ טופ" שקוף תכלחל ואז יוצא ממעין מדפסת קטנה נייר זוהר ופלואורסצנטי. המלאך מוציא את הנייר החוצה , מרים לי את הזרוע של מגב השימשה הקידמית ותוקע לי את זה שם כמו איזה פקח עיריה . ואני,פשוט נדהם ממראה עיני,צועק לו - "מה אתה חושב שאתה עושה מר גבריאל" ??? "נראה לך ?!?!?!?!?!? כאילו נראה לך שאתה רושם לי דו"ח רבל'ה ?????" בשלב זה , בו אני כבר לא מופתע מכלום , ממש לא מוזר לי לשמוע אותו את הגבריאל בקול שקט אצלי בתוך האוזניה , סח לי בנועם ובמעין צחקוק טוב לב- "לא נועם , זה לא דו"ח , זו הזמנה". "הזמנה למה ? לקוקטייל אצל הבוס " ? – שאלתי. הלום ועצבני משהו , חושב לעצמי – איך זה ייתכן , בכל זאת הדבר הזה מול עיני ומדבר אלי ראבאק. הרי זה לא יעלה על הדעת. אני מביט אל אבא וזה ישן כמו בול עץ , מנחרר לו בכיפ. גם כן נווט. והמלאך החייכן לא מרפה - "זו הזמנה לדיון תקופתי . שוקלים מה לעשות איתך. עדיין לא ברור . צריך לראיין אותך. הבוס לא כ"כ מבין מה קורה איתך . אתה חרגת מהתכניות שהועידו לך. אבל בעצם אני נסחף. חורג מהמנדאט שניתן לי " הוא אומר ,"תגיע ואז יסבירו לך הכל". "טוב , אבל לאן להגיע בכלל, ואם לא אכפת לך אני גם קצת עסוק כאן עינייך הרואות ואתה מסתיר לי את החיים. בסדר , תשאיר לי את זה על הווישר ואני אגיע לאן שתבקשו". והנודניק מחייך אלי. "בטח שתגיע. אתה למעשה כבר הגעת". ואז, בתנועת קוסם לקח את קצה גלימתו , חידד אותה לצורת חרוט ושם את קצהו על דיסקת הרוטור וזה החל להרעיש כמאורר שילד שם על להביו המסתובבים פיסת קרטון. "מה אתה עושה "?????? נחרדתי - "אתה נורמאלי ? אנחנו ניפול". "אני מת על הצליל הזה" ענה לי באדישות מחוייכת, ואתה מר גורדון , אתה מאושר מידי" ו....פופפפ , נעלם. אז זהו , מרחוק כבר רואים את המצדה ואת ים המלח. "אבא – יללה קום , קום נו...". "מממ... מה זה היה כל המילמולים והדיבורים שהיו לי באזניות ? מה רצו ממך הבקרה כל הזמן ? קרה משהו ?" שואל אבי מנומנם כשהאזניות עקומות על ראשו. "לא לא , כלום , לא תאמין. זה המלאך הזה. התחיל לדבר איתי בקשר ונתן לי הזמנה". שתי עיניו של אבי נפקחו באחת, עד כי כמעט עפו מבעד למשקפיו. "מלאך ??? הזמנה ??? " "כן נו , המלאך ממקודם" הזכרתי . הוא לקח את כף יד שמאלו , הניח אותה על המצח הנורא לא נמוך שלי כדי לבדוק לי חום. "איפה אנחנו אתה יודע"? הבטתי סביב - "בטח , הנה ים המלח , עוד מעט מתחיל הקפה , הנה המסלול כבר. למה אתה שואל , הנה אנחנו נכנסים ישר לצולבת". המטוס כבר מיושר עם המסלול , מהירות כמו שצריך וגם יחס השקיעה נכון . ואיך ששנינו ככה דרוכים ונלחמים בחיתחותי הרוח ,האף מתרומם לו ובמקום לשקוע אנחנו נוסקים. "לעזאזל אבא , מה קורה פה "? אני דוחף את ההגה למטה והוא מתנגד לי ונמשך מעצמו לעבר חזי. אני לא מספיק לגעת במצערת וזו נעלמה לפתע, הסל"ד נותר במינימום ובכל זאת אני בטיפוס , משל פתאום יש לי טייס אוטומאטי בגרוטאה הזו ואיזו רוח חמה נושאת אותימעלה מעלה ללא מנוע. מה הוא רוצה ולמה דווקא ממני. ממש לא היה בתוכניותי היום פגישה עם מלאך שמדביק לי הזמנות על השמשה הקדמית של המטוס באמצע הנגינה . אני בניתי על יום באויר עם אבא שלי בערד ומשם לאילת. נשב על החוף, נשטוף את העיניים,אולי תופיע אפילו איזושהי מלאכית שאפשר לנגוס בה קצת ... אבל מלאך ??? ככה לבן מלוכלך באמצע השמיים של החיים שלי ??? והנסיקה הבלתי רצונית הזאת וחוסר השליטה מקריזים אותי עוד יותר ואני חושב ביני לבין עצמי שבשנה האחרונה כל מיני תוכניות שלי דווקא התחרבשו, ודווקא עכשיו איזה בוס אלמוני שמעסיק מלאכים לבנים בתפקיד נער שליחויות בלי אופנוע, החליט לשנות לי גם את התכנית של היום ?
Noam גורדון
New member
..........................
אבל אני מת להשתין עכשיו, אבא שלי שוב חורף כמו דב ויש לי פתקית הזמנה ממלאך על השמשה הקדמית של המטוס . והנה, איך לא , מותיע המלאך הזה שוב פעם. הנקניק לא נותן לי לראות בעד החלון הבן אלף. הוא מחייך לי את החיוך המתוק שלו, ואומר "אמרתי שהבוס מחכה לך לשיחה, ועם הבוס שלי לא מתווכחים" . אני עוד אומר לו "אבל אבא שלי... ובכלל מי אתה שתקלקל לי את הטיסה לאילת" . והוא , כמו מלאך שליחויות לא שם עליי ומהנהן באיטיות בראש עם חיוך מתוק. פתאום , לא יודע איך , זעזוע קל ואני נחות באמצע השמים, ככה בין שמים לארץ. אני יודע שאם אני לא אצא להשתין,אני אמות תכף ומשהו ייתפוצץ לי . אבל איפה לצאת, הכול סביבי ענני צמר גפן. אז פתחתי את הדלת , דרכתי על חתיכה ענן וקול עמוק ונעים, קול כמו מרמקול ישן אמר לי "זה בסדר ילד , אתה רשאי להשתין כאוות נפשך". נו , אם כבר אליסה בארץ הפלאות אז למה לי לשאול שאלות ? עמדתי לי על הענן הנעים והשתנתי , תוך שאני יוצר לי דוגמאות בענן והקווים מתפתלים וממיסים את הענן כמו שהילדים עושים בשלג בחורף בירושלים. ואז אני שומע את הקול הזה עוד פעם – "איששששששששששששששששש...". "מה , מה אתה רוצה יא טיפוס פומפוזי וחצוף. מה לעזאזל אתה רוצה ממני ? דפקת לי את הטיול עם אבא שלי , ביזבזת לי שעות מנוע יקרות ורק אלוהים ...אההממממ , כלאמר רק אתה יודע כמה זה יעלה לי. מה אתה רוצה ממני"? "איש – אתה מאושר מידי. אני רוצה להיות בטוח שאתה מפוקס ויודע מה שקורה איתך". "בטח שאני מאושר , רק עכשיו חננת אותי והחזרת לי קצת בריאות. למה שלא אהיה מאושר "? שקט השתרר. דממה מוחלטת. אף הגה לא נשמע , אפילו לא של נשימות. "ררררגע .... רגע רגע... רק רגע.... גֶ-י-ח-ז-י בוא הנה מהר". ועכשיו הוא כבר היה עצבני הקול הזה. גיחזי ? מה פתאום גיחזי ? ובעודי משתומם מה עושה שם בכלל נושא כליו של אלישע, אני רואה את המלאך/שליח/גיחזי הזה כשהוא מפוחד , ומגיע לבוס שלו אבֶל , מבוייש וחפוי ראש ובירכיו פקות. אני שומע אותם מתלחשים אבל כמה מילים בכל זאת הגיעו לאזני : " גויילם מה עשית ? מה א-מ-ר-ת-י לך ומה אתה עשית " ? והשליח פניו סמוקות , מגומגם , נראה כמת מפחד. "אני מצטער , לא שמתי לב , בחיי אני ממש מצטער". "גוילםםםם" הוא מרעים עליו שוב בקול מתכתי, עצום ומפחיד – "את מי הבאת לכאן ? אתה יודע מה העברתי אותו בגללך אידיוט" ? אמרתי לך א-י-ו-ב ולא נ-ו-ע-ם . הלכתי לכוון הקול כשאני מעיף ידי לצדדים כדי להפיג את הערפל הזה – "אפשר לקבל מירשה טיסה חזרה למטה" ? "בטח בטח גורדון – קבל את התנצלות ההנהלה , הנה האשרה...". אין אין אין על מי לסמוך ....
אבל אני מת להשתין עכשיו, אבא שלי שוב חורף כמו דב ויש לי פתקית הזמנה ממלאך על השמשה הקדמית של המטוס . והנה, איך לא , מותיע המלאך הזה שוב פעם. הנקניק לא נותן לי לראות בעד החלון הבן אלף. הוא מחייך לי את החיוך המתוק שלו, ואומר "אמרתי שהבוס מחכה לך לשיחה, ועם הבוס שלי לא מתווכחים" . אני עוד אומר לו "אבל אבא שלי... ובכלל מי אתה שתקלקל לי את הטיסה לאילת" . והוא , כמו מלאך שליחויות לא שם עליי ומהנהן באיטיות בראש עם חיוך מתוק. פתאום , לא יודע איך , זעזוע קל ואני נחות באמצע השמים, ככה בין שמים לארץ. אני יודע שאם אני לא אצא להשתין,אני אמות תכף ומשהו ייתפוצץ לי . אבל איפה לצאת, הכול סביבי ענני צמר גפן. אז פתחתי את הדלת , דרכתי על חתיכה ענן וקול עמוק ונעים, קול כמו מרמקול ישן אמר לי "זה בסדר ילד , אתה רשאי להשתין כאוות נפשך". נו , אם כבר אליסה בארץ הפלאות אז למה לי לשאול שאלות ? עמדתי לי על הענן הנעים והשתנתי , תוך שאני יוצר לי דוגמאות בענן והקווים מתפתלים וממיסים את הענן כמו שהילדים עושים בשלג בחורף בירושלים. ואז אני שומע את הקול הזה עוד פעם – "איששששששששששששששששש...". "מה , מה אתה רוצה יא טיפוס פומפוזי וחצוף. מה לעזאזל אתה רוצה ממני ? דפקת לי את הטיול עם אבא שלי , ביזבזת לי שעות מנוע יקרות ורק אלוהים ...אההממממ , כלאמר רק אתה יודע כמה זה יעלה לי. מה אתה רוצה ממני"? "איש – אתה מאושר מידי. אני רוצה להיות בטוח שאתה מפוקס ויודע מה שקורה איתך". "בטח שאני מאושר , רק עכשיו חננת אותי והחזרת לי קצת בריאות. למה שלא אהיה מאושר "? שקט השתרר. דממה מוחלטת. אף הגה לא נשמע , אפילו לא של נשימות. "ררררגע .... רגע רגע... רק רגע.... גֶ-י-ח-ז-י בוא הנה מהר". ועכשיו הוא כבר היה עצבני הקול הזה. גיחזי ? מה פתאום גיחזי ? ובעודי משתומם מה עושה שם בכלל נושא כליו של אלישע, אני רואה את המלאך/שליח/גיחזי הזה כשהוא מפוחד , ומגיע לבוס שלו אבֶל , מבוייש וחפוי ראש ובירכיו פקות. אני שומע אותם מתלחשים אבל כמה מילים בכל זאת הגיעו לאזני : " גויילם מה עשית ? מה א-מ-ר-ת-י לך ומה אתה עשית " ? והשליח פניו סמוקות , מגומגם , נראה כמת מפחד. "אני מצטער , לא שמתי לב , בחיי אני ממש מצטער". "גוילםםםם" הוא מרעים עליו שוב בקול מתכתי, עצום ומפחיד – "את מי הבאת לכאן ? אתה יודע מה העברתי אותו בגללך אידיוט" ? אמרתי לך א-י-ו-ב ולא נ-ו-ע-ם . הלכתי לכוון הקול כשאני מעיף ידי לצדדים כדי להפיג את הערפל הזה – "אפשר לקבל מירשה טיסה חזרה למטה" ? "בטח בטח גורדון – קבל את התנצלות ההנהלה , הנה האשרה...". אין אין אין על מי לסמוך ....
DREAMER שכמוני
New member
איזה דימוי נפלא של הענן הזה
רך כזה ונעים בכלל איזה כיף שאפשר ככה לכתוב ואיזה דימוי נפלא לאביך, איש כזה רך כמעט כמו הענן, וחם וגדול עם שפם ג'ינג'י, כמעט אפשר לחוש בו....והאהבה שלו לילד שלו...<זו לא פעם ראשונה שאתה כותב על אביך ו-שלי יוצא לקרוא ותמיד זה מרגש כל כך. האבא האחד והיחיד. כל כך יפה.> וכל זה באמצעות כתיבה. יפה.
רך כזה ונעים בכלל איזה כיף שאפשר ככה לכתוב ואיזה דימוי נפלא לאביך, איש כזה רך כמעט כמו הענן, וחם וגדול עם שפם ג'ינג'י, כמעט אפשר לחוש בו....והאהבה שלו לילד שלו...<זו לא פעם ראשונה שאתה כותב על אביך ו-שלי יוצא לקרוא ותמיד זה מרגש כל כך. האבא האחד והיחיד. כל כך יפה.> וכל זה באמצעות כתיבה. יפה.
Noam גורדון
New member
../images/Emo69.gif../images/Emo51.gif
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.