"כל דכפין"

אודיה 51

New member
"כל דכפין"

הביטוי "כל דכפין" בארמית משמעותו - כל מי שרעב. איך הפך ביטוי זה בימינו ל"כל המעוניין" או ל"כל מי שרוצה"? תודה.
 
כל דכפין הוא אחד מביטויים רבים

שחדרו מההגדה לעברית המודרנית, והוא הפך מביטוי גשמי למטפורה (כמו שכותב במאמרו מ"צ קדרי): מתחום התחושה=רעב לתחום הרצון (מ"כל מי שרעב" ל"כל מי שמעוניין"). המאמר עצמו מעניין וכדאי לקרוא אותו.
 

יאקים

New member
מאמרו של פרופ' קדרי מקיף ומאיר עיניים ואפילו

מרתק. עם זאת, לא נתקלתי בלשון הכתובה, קל וחומר במדוברת, ב"כל דכפין" במשמעות של "כל המעוניין". איני יודע על מה נסמך פרופ' קדרי המוערך והידען, אבל אם בודקים לעומק, מגלים ביטוי ארמי אחר שחדר הן לעברית הכתובה, אפילו הרשמית-משרדית, והן לעברית המדוברת, והוא לכל מאן דבעי (= לכל מי שמבקש, לכל מי שמעוניין). ועליי להתנצל מראש אם בכל זאת טעיתי, והביטוי הנדון אכן שכיח בהוראה של "כל המעוניין". ושמא אציע ליודעי הח"ן כאן שינסו לבדוק את שכיחות "כל (מאן) דבעי" לעומת "כל דכפין" במשמעות של "כל המעוניין". אודה למי שיאיר את עיני משתתפי הפורום בסוגיה זו. שבוע טוב וחג שמח.
 
"כל מאן דבעי" נפוץ מאוד בשפה

המשפטית והרשמית (מכתבים ואישורים המתחילים בביטוי הזה, למשל). "כל דכפין" משמש בדיבור הרגיל, הבלתי רשמי.
 

יאקים

New member
לגבי הרישא של דברייך, זו חזרה מדויקת על מה

שכתבתי בהודעה קודמת. ולגבי הסיפא, זו אמירה כללית שאין מאחוריה דבר. ביקשתי לבדוק את העניין של מס' ההיקרויות של כל דכפין במשמעות של כל המעוניין לעומת מספרן במשמעות "כל מי שרעב". לאחר שניווכח בשכיחותה של משמעות אחת יותר מזו של משמעותה, נוכל להגיע למסקנה.
 
הביטוי שכיח במשמעות של כל הרוצה, כל המעוניין

וכד', כפי שהראתה טריליאן. למה זה קרה איני יודע (טיעון האליפסיס לא לגמרי שכנע אותי), ואיני יכול לעזור לך בעניין זה, אבל צלה של עזרה אוכל אולי לספק מצד אחר: הבעיה מציקה גם לאחרים ("צרת רבים וגו'")(מאחד הבלוגים): .................................................................................... "2. "כל דִּכפִין" (ההוא מההגדה של פסח): "כּפִין" בארמית פירושו "רעב", ובהגדה מוזמן "כל מי שרעב" לבוא ולאכול. אבל בעברית היום אין מקפידים במשמעויות (שהרי שיבושים שמקורם בארמית נחשבים יוקרתיים יותר משיבושים עבריים סתם), ולכן משתמשים ב"כל דכפין" במשמעות "כל אחד", "כל מי שרוצה", "הציבור הרחב". הדבר הזה תמיד מבלבל אותי במקצת: כשאומרים "התערוכה פתוחה בפני כל דכפין", אני מתמלאת פיקפוקים: אם כבר אכלתי ארוחת ערב מלאה, אני לא יכולה לבוא? ........................................................................................
 

יאקים

New member
לגבי דבריה של טריליאן, איני משוכנע בכך,

כל עוד אין עדויות חותכות לכך. לגבי דידי, כל דכפין = כל מי שרעב, אלא אם כן יוכח לי אחרת. שבוע טוב, חוכך, וחג שמח.
 
טול והיזהר, שלא יחתכו בבשר החי:

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ הסבר מלא לצירוף כָּל דִכְפין [ארמית, על יסוד הקריאה הנאמרת בליל הסדר: "כל דִכפין יֵיתי ויֵיכול" (='כל הרעב יבוא ויאכל')] כל מי שזקוק למשהו; כל מי שרוצה. • בתי הספר האקסטרניים פתוחים לכל דכפין, ללא כל מגבלה שהיא. • הוא ידוע בנדיבותו - ביתו פתוח לכל דכפין. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ {ממילון פחות ערך - רב מילים}
 

trilliane

Well-known member
מנהל
בבקשה, הוכחה נוספת:

מתוך מילון ארמי-עברי אריאל: כל דכפין יתיי וייכול – כל (מי) שרעב יבוא ויאכל (מתוך ההגדה של פסח וכן ברכות נח ע"ב) ביטוי זה משמש כיום במובן רחב יותר ועניינו כל מי שנזקק לעניין כלשהו יכול לבוא ולקבל עזרה וסיוע.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
וזו גם הזדמנות לראות את השורש המשותף

ל"כפין" ול"כָּפָן".
והנה מה שנכתב במילון ספיר על "כפין": כְּפִין [אר] [ת'] רָעֵב, בביטוי: כָּל דִכְפִין 1. כּל רעֵב; 2. כל מי שנִצרָך מעניין לראות שמשמעות 2 אכן מרחיבה את 1, אבל בעיקר מתקשרת להמשך הטקסט מההגדה – "כל דצריך" (שהוא כמובן "מי שצריך"). עוד לא קראתי את המאמר שהביאה אנילי מילי, אבל אולי יש כאן מעין אליפסה – המקור התייחס לכל מי שרעב ולכל מי שצריך, והצירוף הראשון ספג לתוכו את שתי המשמעויות.
 

יאקים

New member
בכל זאת "כָּפָן" הנו רָעָב, ואמנם יש כאן

נרדפוּת בין שתי הצלעות, שניתן להבין מטפורית שרעֵב הנו גם נצרך וגם צריך. אולם את "דכפין" משלימה המילה (הפועל) ייכול (יאכל), ואילו וכל דצריך - יפסח, ואין אלה, להבנתי, מילים נרדפות. אלא שמכאן ועד "מעוניין" הדרך די ארוכה. שוב זו דעה אישית שאני מגיע אליה עפ"י ההיגיון הטבעי, ולא מן הנמנע שאיני צודק לגמרי.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ההשלמה השונה לא פוגמת בתקבולת

וגם לא באופן שבו המשמעות הכללית שלה נתפסת. לטעמי אין כאן "דרך ארוכה" ולראיה, אכן כיום ל"כל דכפין" יש אכן משמעות כפי שהציגה אודיה, וזה לא על דעת עצמה; כבר הבאתי ציטוט ממילון ספיר, והנה מקור נוסף: http://www.safa-ivrit.org/exp-abc/kaf/כל+דכפין ומכיוון שבתגובתך השנייה כתבת שלא נתקלת, הרי לך כמה וכמה דוגמאות לשימוש בצירוף במשמעות זו: "ביהמ"ש הוא שקבע כי כל דכפין ייתי ויבג"ץ" http://www.inn.co.il/News/News.aspx/214888 "שלטי תעמולה - כל דכפין יקום ויתלה?" http://www.articles.co.il/article/25084/שלטי תעמולה - כל דכפין יקום ויתלה "זכות הבחירה לכל דכפין : [זכות הבחירה ל"כל דכפין"] - ז'בוטינסקי,זאב" http://www.robinson.co.il/ספרים משו...=זכות הבחירה לכל דכפין : [זכות הבחירה ל "הבעיה העיקרית היא, שלמעשה כל דכפין יכול לשכור לו חדר במשרד [...]" http://www.etun.co.il/2009-04-05-09-09-38/30.html "[...] אלא מציע עולם עשיר של השקעות אשר פתוח בפני כל דכפין." http://www.smartrade.co.il/?p=246 "חברת האופנה "Lee" מזמינה כל דכפין לשלוח אליה סיפור מצולם." http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/592/267.html "כל דכפין מוזמנים לקרוא יותר כאן" http://cafe.themarker.com/user/23323/ "מבחינת בזק בינלאומי במצב הנוכחי, כל דכפין יוכל להיכנס בלי שום בדיקה (...)" http://benhamo.org/wp/?p=2332 "[...] ניתן היום בקלות ובעלות מינימאלית לקבל תצלום לווין של כל מקום ע"פ כדור הארץ, לסרוק בשברירי שנייה מאגרי מידע עצומים וליצור במהירות קשר עם כל דכפין, מכל מקום ובכל זמן." http://www.yedatech.co.il/yt/news.jhtml?value=7159
 

יאקים

New member
תודה, טריליאן, על כל מראי המקומות שהבאת.

אכן, רשימה נכבדת. אך כבר ציינתי באחת מהודעותיי שאני מעדיף לקבוע שכיחויות במחן התוצאה של ויקיפדיה, ואם יתברר שהשערתי אינה קרובה למציאות, ארים ידיי לאל עליון, קונה שמים וארץ ואכה על חטא....
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מה הקשר לויקיפדיה או לשכיחות? ../images/Emo12.gif

התגובה שלך מזכירה לי בדיחה על אחד שהולך לגן חיות, רואה ג'ירפה ואומר "אין חיה כזאת".
לא הבאתי דבר מויקיפדיה, לא הצגתי נתונים מספריים ולא דיברתי על שכיחויות; טענת "לא נתקלתי" אז "התקלתי" לך...
המטרה שלי הייתה להראות קיום (דהיינו, השימוש המדובר קיים בעברית בימינו) וזאת הוכחתי. כמו כן שים לב שהמובאות נלקחו ממקורות מגוונים כגון nrg (מעריב), ערוץ 7, מאמר של משרד עורכי דין, ד"ר ירון וולפסטל ממעבדות המחקר של IBM, בלוגים ועוד. נוסף על כך כבר הבאתי הגדרות ממילון אתר "השפה העברית" שכבר הוכיח את אמינותו ורצינותו). בבקשה, אוסיף לרשימה מילון נוסף: מילון הצירופים רוביק רוזנטל כל דכפין. כל אחד, כל אדם שהוא. ארמית בלשון הגאונים: "כל דכפין ייתי ויכל, כל דצריך ייתי ויפסח" [כל מי שרעב יבוא ויאכל, כל מי שנזקק יבוא ויקיים מצוות פסח] (סדר רב עמרם גאון, סדר פסח). על פי המסורת יש לקרוא 'כל דכַפֵין'. | "ומאז עברו אלפיים/ לא הרווחנו גרוש יותר/ כל דכפין ישתנה לחיים/ ובבוקר לא זוכר" (דני סנדרסון, צפוף באוזן, כוורת). אחרים הביאו הגדרות ממילונים נוספים. לסיכום, הוכחנו ש: 1. המשמעות קיימת בשימוש הדוברים (ולא באופן חד פעמי).
2. גם המילונאים מכירים בה (ולא מילון אחד או שניים).
אז אחרי כל זה, אם טרם התרצית, אילו הוכחות נוספות יספקו אותך?
 

יאקים

New member
אל נא באפך, טריליאן ותודה על הבדיחה.

ייתכן שלא הבהרתי את עצמי, לכן אשוב ואבהיר: אמרתי שלא נתקלתי, ותודה לך על שהתקתיני... ביקשתי שיראו לי שכיחויות של משמעות כל מי שרעב לעומת כל המעוניין. איני יודע מהו המקור לכך, חשבתי שזה בוויקיפדיה, ואולי זה בגוגל. תמיד בעבר שלפת בקלות נתונים סטטיסטיים על שכיחויות של היקרויות, והנה לפתע פתאום אינך שולפת כלי זה... תודה על מאמצייך ושוב אני חוזר וכותב: אם יתברר שהיקרויות של "כל המעוניין" רבות מ"כל מי שרעב", ארים ידיי ואחזור בי ואף אכה על חטא בשער העיר. מה עוד תבקשי שאעשה, גברתי המנהלת?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
גוגל יכול למצוא היקרויות של צירוף מסוים, אבל

הוא רק מוציא מוצא אותן, הוא לא מסווג אותן סמנטית, אז אין כאן מה "לשלוף" ולכן אין כאן שום "פתאום" – הכלי הזה פשוט אינו רלוונטי לענייננו. אם מישהו ירצה לחקור את ההיקרויות הוא יצטרך לעבור עליהן ידנית אחת אחת, ותסכים איתי שזה לא ריאלי שאעשה זאת עבור דיון בפורום, כן?
בכל מקרה אני לא רואה למה השכיחות רלוונטית לעניין; אין כאן "תחרות" בין משמעויות, אלא רק הוכחה לכך שגם המשמעות המדוברת קיימת, והוכחנו לך שהיא קיימת לא רק בטקסטים אלא גם במילון (וזו הוכחה הרבה יותר ניצחת, מכיוון שמשמעות חודרת למילון רק אחרי שהיא מבוססת מספיק).
 
לגבי "יפסח" - פה המילה היא במשמעות

"יעשה (עימנו) את הפסח", כלומר: ישב ליד שולחננו ויסעד (וגם ישיר, כבדרך אגב, חד גדיא)
 
למעלה