כל אחד צריך מאהב!

s h o o s h a

New member
כל אחד צריך מאהב!

מאת: דר' חגית אמיצי - הרציגר יועצת מומחית להעצמה אישית וארגונית פסיכולוגית חברתית טל. להתקשרות : 09-8782199 054-5994851 [email protected] לרבים מאתנו יש מאהב ואחרים היו רוצים שיהיה להם. אבל יש גם כאלה שאין להם, או שהיה להם ואין להם עוד. דווקא משתי הקבוצות האחרונות באים אנשים לשאול לעצתי. הם מספרים לי שהם עצובים, שהדאגה מדירה שינה מעיניהם, שיש להם התפרצויות בכי, שהם פסימיים, סובלים מכאבים איומים ובבוקר קמים בלי חשק לחיות, בלי כוח ובלי מרץ. משתפים אותי בחוסר התוחלת שיש בחייהם, בשעמום ובמונוטוניות של ימיהם. עבודתם היא רק לצורך פרנסה בדוחק ואינם יודעים מה לעשות בזמן הפנוי. סרט החיים מרצד לנגד עיניהם והם לא משחקים בו. אני יודעת שלפני ביקורם אצלי, הם כבר פקדו קליניקות שונות והמרפא התורן הדביק להם את התווית השחוקה של "מדוכא" וצייד אותם במטען הבטוח והבלתי מועיל של תרופות אופנתיות נגד דיכאון, עצבות ושחיקה. ואז, לאחר ששוטחים בהרחבה את תלונותיהם, אני נוהגת לומר להם שאינם זקוקים לתרופה נגד דיכאון. מה שבאמת הם צריכים הוא מאהב. בנקודה זו, מעניין לראות את תגובות הנועצים - לרוב פוקחים לרווחה את עיניהם וממלמלים הברות בלתי ברורות. יש השואלים כיצד אישה בגילי, מציע הצעה מהסוג הזה ורבים אחרים פשוט קמים, אוספים בחופזה את מעילם ומסתלקים לבלי שוב. לאלה שלמרות ההלם מחליטים להישאר ולא נסים מבוהלים, אני מבהירה: מאהב, פירושו, מה שאנחנו אוהבים, מה שמעורר תשוקה. מאהב הוא נשוא המחשבה האחרונה לפני שפורשים לישון והדבר שלעתים גורם לנו לנדודי שינה. מאהב הוא המשהו או המישהו שגורם לנו להלך "על עננים", מה שמעניק תוכן וסיבה לחיים. קורה לא אחת שאנו מוצאים את המאהב בבן הזוג שלידינו, אך לפעמים באדם שהוא מחוץ לחלל הזוגי. אולם המאהב הנכסף יכול להסתתר גם באומנות, בחיי הקהילה, ביצירה המוסיקלית או בהתרגשות של טיול אביבי; בעבודה , אם היא יותר מאמצעי לפרנסה, בפוליטיקה, ביצירה הרוחנית ובאמונה, מסביב לשולחן עם אוכל טוב, יין וחברים. מאהב יכול להיות הרצון והסקרנות ללמוד, תחביב מרתק וכל הדברים המשכיחים מאתנו את קטנוניות היום יום, את אומללות וסופיות החיים. לשון אחרת: מאהב הוא המישהו או המשהו שגורם לנו להתאהב בחיים ומרחיק אותנו מההישרדות הסתמית והעצובה. והישרדות זו, מהי? הישרדות פרושה לפחד לחיות. הישרדות פרושה להציץ דרך תריסים מוגפים איך האחרים חיים ונושמים אוויר צח. פרוש הישרדות הוא - לשנוא את גופנו, לא ליהנות מאוכל, למדוד לחץ דם ולנדוד מרופא לדיאטנית, מגורו למגיד עתידות. להתרחק מכל הזדמנות של שמחה, לבחול ממעשה אהבה, לסבול
 
נאהב זה פסיבי , נהדר להיות נאהב, אבל

לאהוב, להיות אקטיבי באהבה, לאהוב את עצמך, את חייך, את עיסוקך , את סביבתך וגם כמובן את בן / בת זוגך - זה העיקר !!!
 
אם כך...גם לי היה "מאהב" בתקופה הקשה עם

בעלי...והמאהב היה התיאטרון...בבית הספר של ילדיי הועלה רעיון להקים קבוצת תיטארון קהילתי שיהיה מוכב מילדים והורים...נענתי לאתגר כי אני שרה יפה..והייתי ממקימי הקבוצה שהמשיכה ופעלה 10 שנים...שבמהלכן למדתי על עצמי שאני גם משחקת לא רע וגם כותבת..רוב הרפרטואר היה שלי...עשינו מספר איבודים למחזות מוכרות..
 
על העיסוק סביב התיאטרון

הסיט ולו קצת את המחנק והעצב שהיה לי בבית..קיבלתי הערכה והמון אהבה מחברי הקבוצה ואפילו כבר היו לי קבל מעריצים ובאמת העשייה הכתיבה הייתי גם מנהלת הפקה והיו דיי מרשימות...עזרו לי מאוד וגם הקשר עם ילדיי היה יותר טוב היות ושרצתי בין משמרת למשמרת בבית הספר..
 
המשכתי להשתתף בימי זיכרון

בקטעי קריאה...עד היום הבימאית של המתנ"ס מאתגרת אותי מידי פעם לכתוב מילות קישור..הנחייה..אבל לא נדבקתי בחיידק הבמה..אולי בעתיד אלמד בימוי..סתם בשביל הכייף...
 
למעלה