כלפי חוץ ומבפנים...
מסתובבת בעולם בבית, ברחוב, בעבודה ואני אשה אשה חזקה שלווה בטוחה בעצמי יודעת מה אני רוצה מה אני שווה מה אני עושה וזה אמיתי... אבל בפנוכו בפנוכו.... בגרעין של האטום שבתוך המעטפת אני עוד ילדה קטנה מבוהלת מבולבלת לא יודעת כלום בגלל שהילדה הזו היא כל כך בפנים כל כך מוסתרת ונחבאת רוב הזמן אפילו אני לא מודעת לקיומה בטח לא במובן הרגשי של המילה "מודעות" אבל מדי פעם היא מבצבצת ומגיחה לה ואז הנוכחות שלה מורגשת יודעת שברגעים כאלה כל שעלי לעשות זה לחבק אותה את הילדה ההיא ולהרגיע עד שהבהלה והבילבול יעברו אבל מה לעשות...? שהילדה הזו היא בעצם אני? ואם כך הדבר - הרי שאני היא זו שזקוקה לחיבוק ולהרגעה ואין מי שיוכל לעשות זאת טוב ומתאים ונכון יותר ממני - לעצמי אבל אני.... פתאום כבר לא גדולה, וחזקה ורגועה... ולא מצליחה לעשות את מה שאני יודעת לעשות כל כך טוב - לאחרים רק לא לי רק לא לילדה שבי. עפ
(לומדת על עצמה דרך האצבעות על המקלדת)
מסתובבת בעולם בבית, ברחוב, בעבודה ואני אשה אשה חזקה שלווה בטוחה בעצמי יודעת מה אני רוצה מה אני שווה מה אני עושה וזה אמיתי... אבל בפנוכו בפנוכו.... בגרעין של האטום שבתוך המעטפת אני עוד ילדה קטנה מבוהלת מבולבלת לא יודעת כלום בגלל שהילדה הזו היא כל כך בפנים כל כך מוסתרת ונחבאת רוב הזמן אפילו אני לא מודעת לקיומה בטח לא במובן הרגשי של המילה "מודעות" אבל מדי פעם היא מבצבצת ומגיחה לה ואז הנוכחות שלה מורגשת יודעת שברגעים כאלה כל שעלי לעשות זה לחבק אותה את הילדה ההיא ולהרגיע עד שהבהלה והבילבול יעברו אבל מה לעשות...? שהילדה הזו היא בעצם אני? ואם כך הדבר - הרי שאני היא זו שזקוקה לחיבוק ולהרגעה ואין מי שיוכל לעשות זאת טוב ומתאים ונכון יותר ממני - לעצמי אבל אני.... פתאום כבר לא גדולה, וחזקה ורגועה... ולא מצליחה לעשות את מה שאני יודעת לעשות כל כך טוב - לאחרים רק לא לי רק לא לילדה שבי. עפ