כללים מילולים.

[nati6589884]

כללים מילולים.

אחד התלונות שאני מקבל כל הזמן, זה על השפה " המשובשת" שלי, שאני לוקח מילים ומתחרע עליהם, והופך אותם ומשנה אותם. יש כאלו שמאוד התרשמו ואמרו שזה יוצא דופן. שזה פורץ גבולות. ויש כאלו שטענו שמה שאני כותב (בעיקר שירים).
הם לא תיקנים, מוזרים, קשים לפיצוחל, וקשה להתחבר עליהם. אז אני שואל האם האדם צריך לשנות את שפתו כדאי שיבינו אותו? או שהם צריכים בכל זאת לנסות להבין? האם צריך להתחשב במגובלתם? או לכתוב הכל איך שאתה רוצה? זו שאלה מעניינת. כי מצד אחד אתה תכתוב /תדבר/תחשוב טוב יותר. כי אתה בעל חופש מחשבה. אבל מצד שני אתה מאבד קהל מה דעתכם? מה דעתך ארנה? מהי שירה? שצריך לשבור את בכללים לא? מעניין אותי דעתך. אשמח גם לתגובות של אחרים.

 

[arana1]

היכולת והצורך ליצור למילים משמעות חדשה חיונית לחלוטין

לא רק לכתיבת שירה אם כי זה קשור אלא גם להתפתחות נפשית ומוסרית ובכלל בלעדיה אי אפשר ליצור באמת תנועה משמעותית בשום מרחב שהוא.
בחברה מנוונת, מקובעת, סגורה ומחריגה, היכולת הזאת מאוד מערערת והתוצאה היא אבדן מאוד מצער של תקשורת בדיוק כלפי האנשים שהכי זקוקים לה.

גרוע מזה, כל הזמן מנסים לתקן ולטפל בדיוק בנסיון להשתמש בשפה אמיתית, שזו שפה חיה שכמו כל דבר חי היא משתנה על מנת לשקף את הדדיות הדיאלוג בין האדם לסביבה ובין האדם לאחר.

מטפלים תקשורתיים בעצם מתמחים ברצח האפשרות לתקשורת,
כי בשבילם, בדיוק כמו בשביל פסיכים אחרים, הדבר הכי חשוב הוא דבקות במוסכמות,
אלא שבלי מרחב פרשני וגמיש ומתפתח לא רק השפה תמות אל גם בני האדם יכחדו,
עכשיו תנסה להסביר את זה לפסיכולוג,
ושיהיה לך בהצלחה.

אבדן הקהל, הפופולריות, הלייקים, אהבת הכלל, מפחידה במיוחד פוליטיקאים וטפילים אחרים,
אנשים שמחפשים משמעות ואהבה מעוניינים קודם כל בפרט, בפרטים, גם במחיר של שבירה מתמדת של הכללים.

זו גם לא ממש שבירה כי כללי השפה והתקשורת כוללים גם את תנועת התפתחותה,
אבל שוב,
מזמין אותך לנסות לשכנע מטפלת תקשורת שהיא לא יותר מרוצחת,
הייתי כבר בוויכוח הזה עם כמה שממש בטוחות שהם גאונות וברור שאין עם מי לדבר ושאין לאנשים שעוסקים בתחום אפילו מושג הכי קלוש לגבי היופי והמשמעות והצורך בתקשורת אמיתית.

עולמו של הנ"ט, מתחיל ומסתיים במוסכמה, כל מה שמעבר לה בכלל לא קיים מבחינתו, ולכן גם אינו יכול להגיב לתקשורת אלא דרך הפרשנות הכי שגורה,
אלא שבשבילנו זאת לא תקשורת בכלל,
להפך,
זו צורה הכי אלימה של השתקה.

 

[nati6589884]

נו זה כזה מעצבן אותי.

כי אני נחנק אתה מבין?: אתה צודק שזה לא
קשור רק לשירה, אבל אני ממש נחשב לנטע זר. אני
כותב אך ורק עבורי. כי אני נהנה. אבל מעטים באמת
מסוגלים להבין אותי, את הכוונות שלי. ומה עוד אומרים
לי " תפסיק להתפלסף" ותהיה פשוט אתה כבד, תכתוב ברור, כל הזמן יורדים עלי. בקשר למטפלות הראי ברור שהם לא יבינו מילה ממה שאתה

אומר, אתה מציג עולם שהוא הפוך לגמרי מעולם שלהם, בו המוסכמה בו הכלל הוא הכל, ופגיענ בו חצית הכביש לתוך מעבר תת קרקעי. כלומר

גם שאתה מנסה מתחת, גם שאתה מנסה בעקפין זה לא מצליח. אני התווכחתי עם המטפלת שלי. שהטיפול בחולי נפש זה בעצם רצח, התעללות, אמרתי לה שזה שהיא " מטפלת" בהם לא אומרים שאכפת
לה שישרפו.

כי הםבסך הכל עוד דף מתוך אלפי דפים, סך הכל עוד עלה ברוח. וכל מה שהיטא עושה זה כדאי לחזק את עצמה, לפתח את עצמה,
ואת הקריריה שלה. היא כעסה עלי. אמרה לי שאני
לא מבין ובלב בלה. אתה

מבין? למשל כל העניין הזה בכתיבה באופן מסורתי. הראי הדגש הוא על מקוריות על פריצה דרך, אז למה שאדם לוקח מילה מסיומת ועוד
מילה ועושה סינתזה ומנסה להתחרע על השפה הוא נחשב לבור?

ככה אמרו

לי היום. שאני לא ברור. כתבו לי בפרטי. " מזה איך אתה משתמש בשפה " זה שגיאה זה מילת רבים השתמשת ביחיד זה לא תקני ספרותית., אני אולי יעלה אחר
כך מה שכתבתי זה חלק מהיצירה שלי שאני עובד עליה כמה שנים.. שלא
הבינו מילה. אתה מבין. הם רוצים

בעצם לפתח שפה שונה, יכולת שונה, תבנית שונה, ומה שקורה שהם נשענים על הקיים ולא מפתח את האין. זה מה שאתה מתאר לאור
ך כל השר,ך הרדיפה אחרי המסוכ,ם השגור והשנאה היווקדת נגד

החריג שמתבטאת בכל מהלך חינו האומללים. הכל מי שהילד נולד עד שהוא מת. זה חרא ממש נפגעתי. כי סתם שפטו אותי, ובכלל לא הבינו. אולי אני יראה לך אחר כך תגיד לי מה דעתך .נראה כבר....

 

[schlomitsmile]

סבתי נהגה לומר: כל דבר- במידה
והמידה היא כמובן עניין נזיל ובמידה רבה

אינדיווידואלי.
&nbsp
אם אתה כותב שירים לעצמך, אין שום בעיה שתשמש בשפה פרטית משלך.
אם אתה כותב כדי להגיע ולגעת באחרים, יהיה נבון לקחת אותם בחשבון.
זה לא אומר לוותר לחלוטין על שפתך, כי אז אין טעם להתחיל בכלל,
זה מסרס לגמרי את האמירה, את הביטוי האוטנטי,
אבל זה לא הכל או לא כלום- לנסות למצוא את המידה, האיזון,
בין האוטנטיות לבין הנהירות לזולת.

 

[nati6589884]

זה נכון אבל יוצר אמיתי נשאר נאמן לעצמו.

אם אני יורד מעצמי ואכתוב בשפה שהיא לא אני אותו דבר ידבר שונה. אני משנה את עצמי. אני כצריך לכוון את עצמי לקהל יעד מסיום. שכן יכול להבין. הבעיה שאני חושב שכולם יכולים להבין כמוני. כי לי זה ברור. אבל זה בעצם מאוד קשה לפיצוח. והרבה טוענים שהם רוצים לבין ולא מסוגלים. אבל עזבי שירה זה לא כל החיים. הדיבור היום יומי שלי הוא שונה לחלוטין. לכן אנשים חושבים שאני מנסה לפגוע בם, או לא נחמד, או מתנשא והשד יודע מה.

לכן אני מסכים איתך בקשר שצריך לקחת בחשבון, אבל אני יכול לומר שירה טובה באמת לא מתחשבת באף אחד אלא היא אותנטית/אישית וחוקרת. וזה מה שאני עושה. מותח את הגבולות ,בודק אותם. וכולי. אבל הדיון שלי הוא לא על שירה אלא בכלל באופן כללי, זה נוגע בשפה האוטיסטית, כי את אומרת צריך להתחשב, אז האם את מסכימה שצריך לשנות את השפה החריגה? שתאים לכלום? זה בעצם השאלה, ולא השירה כי היא לא מעניינת. מבינה האם אדם צריך לשנות את שפתו כדאי להתאים לחברה? האם זה אפשרי? ומה הסיכונים. זה יכול להיות דיון מעניין.

 

[schlomitsmile]

הוא לא "צריך" שום דבר
הוא בוחר, וכדאי שיהיה מודע למשמעויות והשלכות בחירותיו.
כמובן שגם הבחירה היא בערבון מוגבל, כי "אני נשאר אני",
אבל בתוך האני יש די אפשרויות וגוונים, ומהם אדם יכול לבחור
מה לבטא באיזה הקשר ומול מי.
&nbsp

 

[nati6589884]

זה לא נכון.

אני לא בוחר לדבר ככה אני פשוט מדבר ככה אני לא יכול אחרת. חבל שאת לא מבינה את זה. אין לי דרך - אחרת להתבטא. הגישה "שתשנה את עצמך" יש בך " עוד גוונים" לכן אתה יכול היא שגויה ופוגעת באוטיסטים. כל אדם צריך להיות הוא. מי שלא יכול להתמודד שילך קיבמינמט. אני ממש לא מסכים איתך. הגישה שלך פוגעת באוטיסט כי עושה לו התניות. היא אומרת שהוא יכול להשתנות. והוא לא צריך ולא יכול וגם אם כן זה רק לרעתו. הגישה הזו רעה מאוד. והרסנית. אדם צריך להיות רק הוא.

 

[arana1]

תמיד מדברים על סובלנות ונגד הומוגניות כדרך למעוך את השונים

 

[nati6589884]

אנשים " רגילים" לא מבינים0 מזה להיות שונה ואז הם שוחטים.

אותך אבל הכי קטע שזה בקטע חברי/אמי " אני רוצה לטובתך".
שזה הכי מתנשא ודוחה, שילכו להזדיין הם והטובות המזופתות שלהם.

 

[schlomitsmile]

לא כתבתי לשנות את מי שאתה, להיפך
מי שלחלוטין לא מסוגל לתקשורת הדדית, לא מסוגל לתקשורת
ומצבו אכן עגום.
לא יודעת אם יש אנשים כאלה,
בכל אופן לפחות ממה שראיתי בפורום לא התרשמתי שזה רלוונטי לגביך-
ראיתי אותך מבטא את האמת שלך בדרכים שונות
ובוחר לפעמים בדרך כלשהי כדי לצור מרחב תקשורתי משותף לאנשים נוספים מלבדך.
&nbsp
זה גם לא שייך לא"סים ונ"טים-
למשל במשפחה שלי יש 3 א"סים,
לכל אחד מהם צרכים תקשורתיים שונים.
כל אחד מהם, אם ירצה לתקשר עם האחר,
יצליח בכך רק אם יהיה מוכן לתקשורת הדדית,
כזאת שנותנת מקום גם לצרכי התקשורת של זולתו,
שמושפעת ממנו ומשפיעה עליו.
לכל אחד מהם יש מצבים/זמנים/ימים/
שהוא יותר/פחות מסוגל/מעוניין בהדדיות
וזה משפיע על כמות ואיכות התקשורת שלו עם זולתו- הא"ס/הא"א/הנ"ט.
&nbsp

 

[nati6589884]

עכשיו הבנתי.

תודה על הבהרה, קודם זה לא היה ברור, למען האמת אני מפנה את נקודת המבט שלי, אני לא מפיל את עצמי על בני אדם אחרים. אני לא עד כדי כך אידיוט חסר הבנה, אני למען האמת רוצה תקשורת אני אוהב לדבר מאוד על דמויות שאני אוהב כמו לאונרדו דה וינצ'י או בכלל לשוחח על כל מיני נושאים. אבל יש לי קושי להבין את הצד השני. אני יכול לחזור על עצמי. או לא להיו מאוד הדדי כמו שאת אומרת. אני לא מצליח מה אני אעשה?: אני כאילו לא מבין איך הצד השני חושב. ואני גם לפעמים יכול להיות מאוד לא אמפתי, ובלתי נסבל אני אדם מאוד קשה אי אפשר לראות את על גבי הפורום. אז הרבה נרתעים. מעט מאוד

אנשים יתחברו עלי מכתחילה. אני באופן כללי אוהב לכתוב, אוהב לדון, כאילו הרשת היא המקום היחיד שיש לי. אין לי משפחה. אני די יתום אולי כל אוטיסט הוא קצת יתום. אולי כל ילד ואולי גם הורה הוא קצת שכול ועצוב. קיצור איך אפשר לשפר את זה? מה את אומרת? איך אני יוכל לתקשר באופן שהיה טוב לי ולו ולכולנו? זה קשה יש תשובה לזה?: כי באמת לא מבינים אותי אף פעם אני אומר א הם חושבים אני אומר ז ממש קוצר בתקשורת מעצבן.

וצורם בכל חלקי גופך. כי השאיפה שלי היא לאהבה. זה יחיה אותי, ואת הגוף המת שלי. ואת מוחי וישכלל אותי. קיצור אין לי מוחשג מה לעשות, אנשים כל כך לא מבינים אותי שבא לך לקפוץ אל התהום. זה ממש סבל בלתי אפשרי. בגלל שאין לי משפחה זה הכי נורא. כי אם היו לי הורים. היה לי עם מה לדב,ר למי לספר, אבל לא אכפת להם, שמים עלי זרנוק.
קיצור קשה.

 

[nati6589884]

ושנית יש אנשים כמוני למשל.

שהם מה לעשות הם נדירים מאוד מאוד, שמרגשים שכל בן אדם הוא "עולם ומלאו" ויכולים להתאהב בכל אחד אפילו באיזה דמות מטומטמת מהרשת. זה קרה כבר. אז אני לא יודע מזה הקשר, אני לא מבין את זה אני רוצה קשר עם כולם, שכולם היו חברים שלי. לכן זה בכלל לא עובד עלי התניוה. ואם מי תהיה ומי לא. בגלל זה מסובבים לי את הלב מאה פעם ושוחטים אותי השכם וערב. זו בעיה מורכבת יותר ממה שנדמה לך. מה לעשות אבל מעט מאוד אנשים הם כאלו. וזה גם נחשב פטתי ומגעיל .לטעמי זה שיא היופי והחכמה.

 

[arana1]

הוא ממש לא, וגרוע מזה זה בכלל לא עניין של יצירה

בטעות את ואחרים חושבים שהאדם באמת יכול או אמור לבחור כאילו היה כלי טכני או טכנולוגי או מסחרי שהאפשרויות נתונות לשיקול דעת שמגלם רווח והפסד שעליו יש לשלם מתוך עמדה אחראית.

אלא שהאמת, שלפחות אני, זקוק לשפה הזאת בשביל לשמוע את עצמי, בשביל לברר את עצמי, בשביל לנשום ולשמוע ולראות, בלי המשמעות שנכונה לגופי איני חש את עצמי, אני מבולבל ותוהה ובוהה וחסר כל סיכוי לוויסות עצמי משמעותי.

אי אפשר למחוץ ולדרוס מאנשים את שפתם הפנימית ואחרי זה לסמן את חוסר היכולת שלהם לתפקד כתסמין ללקות או פגם מהותי בזהות,
זאת אומרת אפשר,
שזה מה שכולם עושים,
אלא שמדובר במעשה נבלה,
אפילו מעשה נורא,
וכזה שלאע רק שולל מהאדם את הדבר הכי מהותי לנפשו ולחייו אלא גם מתבטא בסופו של דבר בגישות שעולות לכולם מחיר בלתי נסבל,
בכל היבט ומובן.

אני אומר לך בוודאות שללא תזוזה פרשנית גמישה, ששונה מאוד מהמוסכמה המקובעת והמתה של הנ"ט, אני לא יודע איך ללכת, ולאן, ומה לעשות, אני עיוור וחירש, חסר תפקוד כשלא ניתן לי לדבר עם עצמי ואת עצמי בשפתי.

ולרוב הנורמטיבי אין שום זכות להשתיק אותי,
מקבל את זה שהוא דפוק מדי בשביל לשמוע אותי,
אבל לא מקבל את זה שאם אני רוצה לחיות אני חייב למות,
בשום פנים ואופן לא.

 

[nati6589884]

מסכים איתך.

אני מרגיש כאילו כולאים אותי בתוך כלוב. ואני לא יכול להשתחרר זה סבל איום ונורא, זאת ממש התעללות חריפה מאוד. אם אני לא אז מי אני בכלל?: מה ללבוש לבושים של אנשים אחרים? לעטות מסכות? מה אני?
שחקן? כולם שחקנים אבל גם בתוך המשחק יש נקודות
אמת. ויש נקודות בו אתה לא מקבל רק מחיאות כפיים אלא משחק את חיי עצמי .יש תמיד וילנות ותמיד יש קירות, אבל לחיות מעבר לחוש אותם, לגעת בהם, זה הגאונות בעצם, אדם לא גאון כי הוא הכי מבריק, יודע

לפתור תרגילים, אלא כי הוא חש מעבר לקיים ואת הקיים, הוא חווה את העולם כחסר מוסכמה כמבעד לקירות, הוא חווה מעבר למה שנראה לאדם הרגיל. לכן הוא זקור לשפה שונה, לתנהגות שנונה, למבט שונה לתנועה שונה, ואז אומרים" אתה לקוי" זה לא נכון. זה מגע באין סוף נקודות בתוך חשך
שאתה בכלל לא תסיים לב עליו.

אלא אם תהיה שונה, כי הראיה שלך צרה, חד צדדית, ישר,ה ושאתה מביט לכל הצדדים, בכל הזווית אתה רואה מהי השפה, תכולתה ויופה
. זה מתבטא בשירה/בציור/במדע. מעבר זה כל מה שצריך, לשכלל
את הקים ולהקיים מהישן לחדש. קיצור שבירת הפרדיגמות. ובניתם מחדש.

 

[arana1]

המידה היא התעלומה הכי גדולה

ואף אחד לא באמת יודע אותה,
בגלל זה,
יש מקום לקחת בחשבון את העובדה שיש סיבות טובות מאוד לכך שאנשים מסויימים זקוקים לשפה יותר גמישה מזאת המוסכמת.

נתנאל צודק כשהוא כועס שהוא אמור לקחת בחשבון את העובדה שעצם היזקקות שלו לביטוי רב פרשני ורב היבטי יבודד אותו בהכרח מהחברה והאנושות,
זו בעייה מערכתית ולא רק בעייה שלו,
ובסך הכל,
זה לא שיש לנו באמת בחירה,
כל אדם זכאי וצריך לבטא את עצמו כמות שהוא,
ובוודאי שאין מקום או סיבה לקרוא לאנשים שמציבים לך בחירה מהסוג שזה או אתה או הם מטפלים או אנשי מקצוע
דבר אחד בטוח
לעזור הם לא עוזרים
אפילו להפך

 

[nati6589884]

זה לא רק שאני כועס זה מעליב אותי.

זה ממש התעללות, שהייתי ילד ניסו שאני "היה נחמד" למשפחה וידבר בקול רם אחר כך אמרו לי תדבר לאט, אחר לקחו אותי לקלנאי תקשורת שלא בטאתי מילים
נכון. זה לא רק כעס זה גם עלבון. אתה מרגיש כל כך נחות. למה?: סך הכל אני צריך
ביטוי שונה, מה רע?
אני אוהב דווקא אנשים שמדברים בשפה לא מוסכמת, שונה,
&nbsp
חריגה אני אוהב אנשים מוזרים. איתם אני הכי מרגיש בטוח. והכי
גרוע של השנוי השפתי שעוברים האוטיסטים שהם אחראים לו. מאמצים שפה נטית. במקום לדבר מתוך גרונם הם מאמצים שפות אחרות. זו טעות .וכולם צוהלים ושמחים. ממש מעצבן.....

 

[arana1]

זה רצח

ואנחנו לא מוזרים ולא כלום, פשוט, טווח הקליטה והתפישה והרגש של הנ"ט לא עולה על סדק צר להחריד,
ואין שום סיבה למעוך את עצמך ולהידחק על מנת לעבור בסדק הזה.

אם תדבר בשפה הנורמטיבית אז תאבד גם את האדם היחיד שבינתיים מבין אותך
אתה

 

[nati6589884]

בדיוק אבל אתה מרגיש לפעמים שאתה לא עצמך?

שאתה לא מבין אותך?: אני מרגיש ככה לפעמים שלפעמים אנשים מבחוץ מדלקים בי אורות, זה יכול להיות מקריאה של שירה, או סיפור או אפילו פרסומת. הכל ממש הכל. מה דעתך? האם רק אתה מבין את עצמך? או גם אחרים? שאלה הגותית כבירה בעניי.

 

[arana1]

אי אפשר להבין את עצמך ללא מבט של אחר

זה חלק מהטרגדיה של הקיום כאוטיסט שלפחות בינתיים אין בנמצא אחרים שיאירו אותך כמהותך,
אלה שאולי יכלו בלווא הכי נמעכו והתחרפנו לחלוטין,
רובם מסוממים לחלוטין,
או שנכנעו לחלוטין לחרדה החברתית ומשתיקים את עצמם מראש כדי לחסוך לעצמם את המכה הבלתי נמנעת בראש.

לתחושתי,
דווקא האוטיסט הכי תלוי במבטו של האחר
מה שגם ניכר כרגישות למבט
שגם היא כמובן דוכאה לחלוטין
ועם הזמן סוף סוף חלק מהאנשים התחילו להבין כמה שזה זוועתי לאנוס אוטיסטים להסתכל בעיניים
אז נקווה שעם הזמן חלק מהאנשים יתחילו להבין כמה שזה זוועתי לאנוס את האוטיסט לד ר

 

[nati6589884]

הסיוט שלי זה להסתכל בעיינים.

שהייתי ילד ניסו להכריח אותי, אני לא מסוגל אני מרגיש/ שזה יותר מידי ,לוחץ עלי"המבט הזה עין בעין. כיום אני עושה מה בזין שלי, אז בכלל לא משנה. אותו דבר דיבור אני לא מדבר עם אף אחד כמעת. התקשורת היחידה שלי עם העולם היא הרשת. אין לי חברים, לא משפחה אני לבד בעולם החרא הזה לגמרי לבד. זה קשה אבל זה עדיף למהשרף באש כל הזמן מהחוסר הבנה והתנשאות הבלתי הגיונית והמרושעת מצד חברה דפוקים לחלוטין.