חזרתי לזמן קצר,
והנה תגובותיי: 1ב. חולה עליך בועז! 2. אמן ואמן! 3. ירושלמי מלידה. לא לגמרי בטוח אם פשיטת הרגל של הקבלן הטורקי עיכבה את נתב"ג 2000 בשנה או ביותר משנה. זו לא היתה הבעיה היחידה. יעד הפתיחה שהוצב (שנת 2000) היה לא מציאותי מלכתחילה. בחירת השם "נתב"ג 2000" היתה לפיכך טעות טקטית. אתה מביא דוגמה אחת נוספת - מנהרת מעלה אדומים, שגם כן התעכב (ולא משנה כרגע למה). אני לא אומר שפרויקטים לא מתעכבים, אבל לצפות לכך מראש כעין גזירת גורל זו פסימיות-יתר. יש גם פרויקטים שהסתיימו בזמן - כביש בגין(כולל המנהרות!!!), כביש חוצה ישראל, איילון דרום, וגם כמה פרויקטים רכבתיים (הקו הישן לירושלים לא ביניהם). משום מה אתה לא מחשיב אותם בסטטיסטיקה שלך. בעניין הקשיים הצפויים, wakshlak כבר ענה לך ואין לי מה להוסיף, רק לסכם: אין קברים בעומק עשרות מטרים, תחנת מבשרת לא תיבנה, והירוקים לא הביעו התנגדות עקרונית לתוואי כך שאין סיבה שישנו את דעתם פתאום. 4. חיבור רכבתי ראוי לא קיים כבר
הרבה יותר מ-12 שנה! למה שהיה עד שנת 98' (רכבת אחת ליום בכל כיוון, שעתיים נסיעה) אתה קורא ראוי?? למעשה מאז שנות ה-70 (כשכביש ירושלים-תל אביב הפך לכביש מהיר/רב נתיבי), ואפילו קודם, החיבור הרכבתי לירושלים הפך פחות ופחות רלוונטי, עד שהתנוון לחלוטין בשנות ה-80 ומת סופית בשנת 98'. אפשר לומר שכבר 40 שנה אין לירושלים חיבור רכבתי ראוי. הוויכוח על חלופה A1 מול G כבר מזמן לא אקטואלי. חלופה G כשלעצמה אינה עדיפה בכל מקרה, לא מבחינת זמן הנסיעה ולא מבחינת מיקום התחנה. גם אני בעד קו רכבת מהיר בין ירושלים לבית שמש, אבל סדר העדיפויות שנקבע (בצדק) הוא אחר. חיבור למרכז, ומשם לשאר חלקי הארץ, חשוב יותר. ואם כבר מדברים על קשיים בלתי-צפויים, דווקא לתוואי G הירוקים כן התנגדו. 5.