כי סערת עלי לאין קץ.

[אלעד2]

ומה עם "איגרת"?

למי פונה המשורר ואומר שהתדפק על דלתו לשוב, אם לא לאלוהים?

 

[nutmeg]

מה שהורג אותי

זה ש"כאילו" יש לשיר פיענוח אחד נכון וכוונה אחת למשורר. כאילו יש איזה קוד שצריך לפצח. לא נראה לי. השיר פעם מתפענח כך ופעם אחרת ומי שקובעת זו אני ותפיסת המציאות שלי נכון לרגע קריאת השיר. מהשנייה שהשיר מתפרסם - הוא מופקע מרשותו של המשורר ואני יכולה לעשות בו ובהבנות שלי ככל העולה על רצוני. נקודה. משורר שרוצה שאבין מסר ברור, כותב מסר ברור.

 

[ספלינטור]

ברור שיכולות להיות כמה משמעויות

אבל פרשנות שתסביר את כל השיר לכדי מבנה קוהרנטי אחד, תמצא חן בעינינו יותר מאשר פרשנות שנצמדת לשורה אחת וטוענת שהיא העיקר ומאלצת בקושי את שאר השורות להתיישר אליה. משורר כותב שיר כדי להעביר איזשהו מסר, או לבטא איזה רגש (כך נראה לי לפחות). ברור שאפשר להכניס לתוך הטקסט הזה גם רגשות אחרים, אבל זה גם יכול להיות מעניין לגלות לאיזה רגש כיוון המשורר, ולו גם בשל ההנחה שאם נמצא אותו, הפירוש הקוהרנטי מהפיסקה למעלה יהיה טבעי הרבה יותר. כמובן מציאת פירוש קוהרנטי שמכוון למסר אחר מזה שאלי כיוון המשורר יכולה להיות יפה מאוד ולו רק בשל ההפתעה שבה. ומה דעתך שמשורר עוסק בחידות? אולי הוא רוצה להעביר מסר, אבל לא רוצה לעשות אותו ברור מדי, כדי שתהיה גם לך קצת עבודה, ותכלי להנות מחדוות המציאה? הערה: אלו הם סתם הגיגים בנוגע לפרשנות שירה, בלי קשר ישיר לאלתרמן, שקטונתי מלהתמצא בשירתו.

 

[ספלינטור]

זו הייתה גם הפרשנות שאני הגעתי אליה

לאחרונה, כששמעתי את השיר ברדיו, פתאום חשבתי על כך שזה דימוי מוזר מאוד - "לנצח אנגנך". זה לא משהו שאומרים לאהובה, או אפילו לתבל. הכי מתבקש שזה יהיה משהו כמו השירה או המוזה שאותה אפשר לנגן. לגבי שאר הדימויים - טוב, אני בכלל לא בקורס הזה. סתם עברתי במסדרון ושמעתי קולות אז חשבתי לזרוק את צמד הפרוטות שלי.

 

[nutmeg]

ואני...

יודעת גם לנגן על העצבים! לנצח אם צריך...

 

[ספלינטור]

אבל לא ניקדת את "לנצח"

למה בדיוק התכוונה המשוררת? את תמיד תהיה עצב ראשון (על משקל כינור ראשון) או שמתישהו תהיי מוכנה לעבור לנצח על הסימפוניה לעצבים ולתרעומת?

 

[אלעד2]

מצטער שהרגתי אותך nutmeg-

לא זו היתה כוונת המשורר. ולעצם העניין: האם המושג ´איש רוח´ אומר לך משהו, או שמא כל העדה כולם קדושים? כמי שהמושג הזה עדיין יקר לו, בעיני יש חשיבות רבה למה התכוון המשורר. והוא התכוון, או שאלתרמן שלנו אספן מילים דרג ד´. לכן אני שב ושואל: על דלתו של מי התחנן המשורר לשוב?

 

[ספלינטור]

מאידך,

זה שאלתרמן הוא משורר גדול, לא בהכרח מוביל למסקנה שיש חשיבות למה שהוא התכוון. זה שהוא איש רוח ומשורר, לא אומר שחייבים להבין את השיר כמו שהוא רוצה שנבין אותו. זה בסך הכל אומר שהשירים שלו הם טובים ויפים. אתה יכול לנמק מדוע יש חשיבות לכוונת המשורר? לפי ההגיון שלך, פרשנות שירים צריכה להיות פשוטה במקרה שהמשורר חי - פשוט צריך לגשת אליו ולשאול למה הוא התכוון. במקרה שהוא איננו עימנו עוד, צריך לנבור בכל מיני קטעי ארכיון או לשאול את קרוביו כדי לנסות להגיע לכוונתו האמיתית ~ספלינטור, שלא מצליח להתאפק, אבל לא ממש מבין למה הוא נובר בשאלות שנהרות דיו כבר נשפכו עליהן לריק~

 

[shellyland]

בשנה א´ בשיעור הראשון במבוא לשירה 1

הדבר הראשון אותו לומדים הוא שלא משנה למה התכוון המשורר, משנה מה יצא לו. אני מאוד מתחברת למה שספילנטור כתב כמה הודעות למעלה, שכל עוד הפרשנות היא קוהרטנית לטקסט ולא מאלצת אותו - היא תקפה ככל פרשנות אחרת. ברגע שיש "לכופף" חלקים מן הטקסט על מנת שיתאימו לפרשנות, כנראה שהיא מגיעה מן המקום הסובייקטיבי של הקורא ולא בהכרח מן המקום האובייקטיבי של הטקסט (שכן כל טקסט נתון יהיה לעולם רק מה שיש בו). כוונת המשורר בתוך כל זה רלוונטית רק לשם טרמינולוגיה, כלומר - "אלתרמן בא להראות לנו ש..." בלי שאנחנו בעצם יודעים אם אלתרמן באמת בא להראות לנו את זה או שסתם התפלק לו או שבכלל הוא התכוון להראות לנו משהו אחר אבל לא יצא לו.