כי סערת עלי לאין קץ.

[עמוד החוזר]

כי סערת עלי לאין קץ.

יש למישהו מושג על מה השיר הזה? http://www.softy.co.il/meshorer/alt/alt6.html

 

[nutmeg]

וואללה, שיר חמקמק

מתוך ספרו הראשון של נתן אלתרמן, "כוכבים בחוץ" מבין שירי הספר, כבש את הקוראים במיוחד השיר "פגישה לאין קץ". מעניין למה דווקא השיר הזה? על פניו כאילו מדובר בשיר-אהבה חזק וסוחף... האמנם? אם זהו שיר אהבה, אל מי נכתב? בחוויה האישית שלי זהו שיר חמקמק ומתעתע, המיטלטל בין תשוקה, לאכזריות ולחן האלגנטי האלתרמני. מוטיב המשורר כהלך בודד שמתאהב מרחוק אבל לא מתחייב להתמסר עד כלות גם הוא מוטיב אלתרמני ידוע. חוסר ההתחייבות של ההלך מתאימה לי לחוסר ההתחייבות לגבי פיענוח השיר והתנועה בין אפשרויות פיענוח שונות. מתאים לי לחשוב שזהו שיר teaser - שיר מתגרה ומתעתע, ולא שיר "מתפענח" ומתמסר לקורא. ואולי זהו הקסם? אבל אפשר גם לקרוא את פרשנותו של קלדרון ולהחכים.

 

[עופר ב.ה]

אלתרמן. קלדרון. *כחכוח* *כחכוח*

לא אמרתי כלום.

 

[עמוד החוזר]

מהמאמר באמת השתכנעתי שהפירוש של

קלדרון הוא לא לעניין והפירוש המובא במאמר הוא הקרוב יותר למציאות אם כי אני חולק על הפרשן בנקודה שבה הוא קובע שלאלתרמן היתה אמונה מוצקה באלוהים. גם כשאני מסתכל על החילזון שיש לי באקווריום אני מתמלא בתחושה של ענווה מול כל פלאי העולם. זה עדיין לא אמונה באלוהים...

 

[עופר ב.ה]

המלצה

לפני שחורצים גורלות בהסתמך מאמר של הפרובוקטור מנחם בן, רצוי לקרוא גם מה לקלדרון בדיוק יש לומר.

 

[dage]

למרות אי-אהבתי למנחם בן כאדם

הפרשנות שלו טובה, מוצקה ופוקחת עיניים. אהבתי מאד את פרשנותו לשיר. הרליגיוזיות של אלתרמן לפיו היא רליגיוזיות שפינוזיסטית - המאוהב וסוגד לעולם הטבע כבבואת האל הממלא הכל. (שפינוזה לא היה כופר - להיפך - הכל אצלו מלא-אלוהים). חשתי את זה כבר בשירי אלתרמן אבל מנחם בן מבסס את זה מאד יפה.

 

[שושן פרא]

וזה רק מבליט את הנבזות של בן ../images/Emo45.gif

שהרי ממה נפשך, אם הדתיות של אלתרמן היא פאנתיאיסטית (ואני מסכים איתך בעניין זה), הרי גם ל"קומוניסט" לא צריכה להיות בעייה איתה. אלא שכדי להוקיע את קלדרון כ"קומוניסט", מציג מנחם בן את הדתיות של אלתרמן כדתיות רבנית-חסידית (כאילו דתיות היא דתיות, ומהי נפקא מינה). והוא חושב שלא נרגיש, הנבל.

 

[עמוד החוזר]

זה לא מה שהוא אמר

מנחם בן אמר שקלדרון משליך את השיר הזה על בחורה כי לא מתקבל עד דעתו שמישהו יחבר שיר שמהלל את האלוהים (ואפילו אם לא מדובר באל פרסונאלי קלדרון לא יסכים לזה, הקומוניסט המנוול). אשרייני שאינני מכיר את בן או את קלדרון... ככה יכולתי להנות מהמאמר בלי דעה מוקדמת.

 

[shellyland]

אז אני מכירה גם את בן וגם את קלדרון

ויכולתי להנות מהמאמר גם עם דעה מוקדמת, אבל כפי שכבר אמרתי - הפרשנות של איש מהם אינה מקובלת עלי ואני מציעה אלטרנטיבה שלישית. טוב, זו לא ממש אני שמציעה אותה, אני רק חוזרת על מה שאמרו גדולים לפני.

 

[שושן פרא]

מה שרשמת בסוגריים ../images/Emo141.gif

מתמצת את מה שכתבתי בהודעתי הקודמת, ומהווה בעיניי חוסר יושר אינטלקטואלי משולב בכוונה להרע.

 

[עמוד החוזר]

קודם כל:

פלגיאט הוא שמי האמצעי - אם כי במקרה הזה לא התכוונתי, כנראה שזה בא לי כבר אוטומטית. במבט שני - אני לא מבין על מה הקצף ואיפה פה חוסר יושר (לא שאני מתיימר) ואיפה כוונה להרע. (ואם אתה מכוון לשימוש המופרז בסוגריים, אתה מוזמן להסתכל בהודעותי הקודמות ולראות שמאז ומעולם (ובשלל הכינויים (שלי)) אני מרבה להשתמש בהם, כך שלא נראה לי שיש לך זכויות עליהם (על הסוגריים)) מעבר לכך, ואם תמצתתי את דבריך בסוגריים, מה בכך? האם עשיתי זאת בהחבא? אני מוצא הזדמנות זאת לנכון למחות בידך על השימוש במושג "ממה נפשך" שמתמצת דורות רבות של פלפלנים. אני רואה בכל חוסר יושר אינטלקטואלי.

 

[שושן פרא]

אוי לי ../images/Emo10.gif

חשבת שבדבריך מצאתי חוסר יושר אינטלקטואלי וכוונה להרע ? לא ולא! בדבריו של מנחם בן מצאתי אותם !! דבריך (שבסוגריים) הם חזרה מתומצתת על דבריי שלי, ומובן מאליו שאני מסכים עימם לחלוטין. צר לי על אי ההבנה, ואני מקווה שאינך נוטר לי.

 

[עמוד החוזר]

רווח לי

חששתי שנקלעתי כאן לתחילתה של אחת המריבות הספרותיות המפורסמות...

 

[החטא והשופטת]

ומזלך שלא אמרת *כחכוח עצבני*

 

[עופר ב.ה]

אם כך

אדרוש לקבל במפגש חנוכה חמישה דפי פוליו ריקים. קשה לי לחיות עם המחשבה שהענקתי אותם על מנת שיתמלאו בתוכן שגם אוכל לקרוא, ופני הושבו ריקם.

 

[shellyland]

ואז תשתוק לנצח?

 

[עופר ב.ה]

אם תאמרי לי ללכת - אלך!

 

[החטא והשופטת]

מישהו אמר אלתרמן?

טוב, הגענו לנושא החביב עלי לאין קץ! הרבה מאוד דיו נשפכה על השיר הכאילו סתום הזה, והרבה מאוד פרשנויות שונות ומשונות ניתנו לו, כולל זה שאלתרמן היה בעצם קבליסט במסווה והשיר יכול להתפענח רק על פי מוטיבים קבליים. מכל האפשרויות, האפשרות החביבה עלי ביותר וזו שהכי קוהרנטית הן לקטקסט והן למכלול יצירתו של אלתרמן, היא זו הקוראת את השיר לא כשיר אהבה אלא כשיר ארס-פואטי. נסו לקרוא את השיר כאילו הנמענת היא "השירה", "המוזה" או "היצירה". שרשרו לכאן את מחשבותיכם בנושא ונמשיך משם. שימו לב במיוחד לעושר הדימויים שבשיר (אין בו אף משפט אחד ללא דימוי!) וכן למשפט המפתח בהבנת השיר: "אל תניחי לו שיאפיל כחדר בלי הכוכבים שנשארו בחוץ. בשמחות.

 

[shellyland]

הפולנייה שבי לא סומכת עליכם

שתצליחו לבד, אז הנה עוד כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן: - לספרים רק את החטא והשופטת - מה פירוש? - אל תתחנני אל הנסוגים מגשת - משפט משונה מאוד להגיד אותו לאהובה, לא? - אלוהי ציווני שאת לעולליך מעניי הרבה שקדים וצימוקים - מי הם עולליך (ומדוע הם לא עוללינו אם את אהובתי)? מהו עניי הרב? מה הם השקדים והצימוקים? - שם לוהט ירח כנשיקת טבחת, שם רקיע לח את שיעולו מרעים, שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת... איפה זה "שם" ולמה הדברים האלה יכולים לקרות שם? - מהן "המרכבות"? את התשובות יש להגיש מודפסות בפונט 14 עם רווח כפול עד סוף השבוע או לשרשר אותן להודעה זו. אין מועד ב´. הציון יחשב כ-50% מן הציון הסופי לתעודה. בהצלחה!

 

[מוגג]

אני מסכים

עם שלי ומנחם בן-(על חטא..) אחת הבעיות בשיר היא לזהות את גבול המטאפורה. כלומר, מתי מדובר בדימוי ומתי בשדה סמנטי "אמיתי". יש חוקרת שטוותה מחוטים של גשם ורוח תאוריה שלמה על כך שאלתרמן היה קבליסט והצפין בשיריו רמזים לגירסת ינקותו החסידית. הבעייה היא שעולם הקבלה שואב דימויים מעולם החי והצומח וממשיל משלים על יחסי אל-אדם במושגים השאולים מתחום חיי האהבה. "כבשה ואיילת" פואטיות, יכולות להיות, סמל לאשה, סמל לשכינה, סמל לאהבה או אולי כבשה ואיילה הרועות בשדות בהם עובר ההלך. כאשר המשורר מערב תחומים ודימויים אז צריך להתעורר החוש הפרשני לגילוי נאות של הכוונה המרומזת. לאלתרמן קורה מה שקורה להרבה יוצרים דגולים - כל פרשן מנסה לגלות את אלתרמן "שלו" ומכפיף את כל שירת המשורר כך שתתאים לקו עליו החליט החוקר. חוקרי ספרות, שוכחים לעיתים, כי משורר כמו אנשים אחרים, הוא אישיות מורכבת שאינה מחוייבת לקו ספרותי חד ואחיד. הוא יכולשיר שירי מולדת בצד שירי זימה, פזמונילדות עם משלים חברתיים, תשדירי פרסומת בצד מחזותנכיים. ניסיון לצמצם את שירת המשורר אינו ראוי והוא חסר שחר. לכן יש לעיתים לקרוא את השיר ללא "המשורר" ולראות מה יש בו מה אין בו מה יש מה אין מה מה מה מה (כמאמר המשוררת ברכה "ברברה" קרקר. שם, שם). לעניות דעתי השיר מהווה תרגיל בכתיבת אוקסימרונים ונוחל הצלחה. ====((()))))====