כי יש והשעון נעצר לו מלכת ויורדת עננת הזמן והיא שונה ולא שייכת כאילו סתם מזדמנת ואת בתוך העננה צוחקת ובוכה ואת בתוך השיר נושמת ומתה וכפי שהשמש גם מחר תשקע לה את יודעת כי הזמן יחזור לחוגה ותמשיכי בדרכך ותדעי- את אתו.
כי שם, מעבר לתחושה, את עטופה תשוקה. את עטופה תשוקה שאותך מרעידה ומפזרת עלייך אבק של אהבה ואבק של אהבה יש והוא חונק יש והוא מכה יש והוא פשוט אוהב הוא פשוט אוהב ולפעמים מתפזר ומחכה לאסיף של אחרי הסופה.
ברגע נדיר של חשבון הנפש עוצרת לרגע לאסוף את השברים אהבה מיוחדת נדירה ויפה נקיה ותמה כך מרגישה מוחה דמעה ועוד דמעה וחושבת האם היה כדאי האם לשווא האם עדיין אוהבת?