היכ כיף^-^../images/Emo189.gif../images/Emo192.gif
למי שלא יודע הייתי בסמינר מדצי"ם (מדריכים צעירים)... היה ממש לא פשוט. העבירו אותנו מיני טירונות... ציפיתי למשהו כיף ויצא הזוי מידי>< על כל פיפס אנשים עפים ל"וועדת משמעת"... ביום הראשון היה ממש לא כיף. המדריכה שלי הייתה בקבוצה השנייה אז יצא שהייתי צריכה לבלות עם מישהי שאני לא מכירה שהיא במקרה גם חולת נפש
. היא גרמה לנו לרוץ בחוץ (כי לא היינו מספיק ערניים) ולהגיד- ביזזז ביזז ביזז בזמן שאנחנו רצים.... מה אנחנו דבורים?>< הזויה אחושרמוטה
... ואז חדווה (המדריכה שלי) באה אלינו בסוף היום (המאוד ארוך) הזה לחדר שלנו ואחרי שלל תלונות והתבכיונות (בעיקר שלי
) היא אמרה לנו ש: "המוטו של המדצים זה שביום הראשון כולם רוצים לעזוב וביום האחרון אף אחד לא רוצה ללכת.." צחקתי עליה
.... בארוחת בוקר איפה שהושיבו אותך הפך להיות המקום הקבוע. הם חייבים להציג את הסדר יום ועד שאומרים "בתאבון" אף אחד לא אוכל... אתה יושב כמו מפגר ובוהה בצלחת (לא שעד כדי כך השתוקקתי לאכול שם
). אחרי זה הביאו לכל אחד כפפה שהדבקנו לה פרצופים וכאלה
מאותו הרגע חובה לכל אחד ללכת עם הכפפה הזאת לכל מקום. אם אתה יוצא מהחדר והכפפה לא איתך- וועדת משמעת. כפפה ארורה גם כן
. לאט לאט נהיה יותר סבבה... בקבוצה שלי היו אנשים ממש מדהימים. המדריכים היו סבבה והיה צחוקים... אבל היה יום נוראי שבוא נתנו לכל אחד משימה להציג בשתי דקות לפני כולם משהו שנותנים לך. אבל מה שונה? אמרו לנו את זה שנייה לפני שהצגנו וצילמו אותנו... ואז באותו הערב כולם ישבו וצפו בכולם מציגים שזה הכי פדיחות בעולםםםםם אבל חדווה שלי נתנה הערות והיא נראה לי ממש עדינה איתי אז לא היה לה שום דבר רע להגיד
. מה שכן בקלטת ראו אותי מדברת ואז מי שצילם הזיז את המצלמה ימינה לאט וראו את חדווה יושבת בצד ונופלת מצחוק
. למה היא צחקה? כי ערב לפני זה דיברתי איתה על- קתימב"ה... זה בעצם איך שאתה מציג את עצמך לפני הקבוצה. ואמרתי לה: "ברור שאני יודעת מה זה!! קול, תנועה, ידיים... טוב בסדר אני יודעת קתי.." וחדווה נקרה מצחוק והסבירו לי את ההמשך (מבט, ביטחון עצמי והופעה!!
). ומה נראה לכם המשימה שנתנו לי?! מתוך 25 אפשרויות יצא שדווקא אני צריכה להציג קתימב"ה... בכל מקרה אחרי הפדיחות היה סבבה
. בערב האחרון עשו מסיבת סיום כיפית כזאת ואני הייתי מהאלו ששרו את השיר (אני הייתי גם באלה שכתבו אותו אבל רק ילד אחד כתב ואנחנו הסתכלנו
) היה שיר גאוני. הילד פשוט מלך
. באותו הלילה הלכנו לישון, ובין שלוש לארבע לפנות בוקר המדריכים העירו אותנו וצעקות ודפיקות מטורפות ואמרו לנו ללבוש בגדים חמים ותוך שתי דקות כולם במגרש ספורט... העמידו את כולם בח' מסביב למדריכים שצרחו והתעצבנו אבל אף אחד לא הסביר מה עשינו לא בסדר. כל ילד שהוציא מילה- צריך לרוץ לגדר ובחזרה. הח' לא מספיק ישרה- כולם רצים לגדר ובחזרה. ילד אחד שרץ כמה פעמים לגדר- העמידו אותו במצב 2- נכון כשעומדים לעשות שכיבות שמיכה? במקום לעלות ולרדת... פשוט להישאר ככה><. אחרי זה אמרו לנו שיוצאים להליכה לילית... כל פעם שהיה רעש צרחו על כולם שיהיו בשקט. כל שני צעדים עצרנו... ילד אחד שידע מה הולכים לעשות לנו כל הזמן צעק את זה אבל המדריך יום אחרי זה סיפר לנו שהוא כל הזמן לחש לו כזה "חן תסתום כבר!!" ושלח אותו לרוץ
). בכל מקרה הילד הזה ידע אבל כולם היו בכזאת היסטריה אף אחד לא הקשיב לו... אחרי 40 דקות של הליכה (ושתבינו זה היה פחות מקילומטר
) העלו את כולנו על שביל ובצדדים היו המון המון נרות דולקים. כמובן שהיו את הילדים הדפוקים שעדיין לא קלטו שזה בכוונה (כן ברור, הנרות שם במקרה
) ואז שם סיפרו לנו שזו מסורת של שנים ושמחלקים שם תעודות היה כ"כ יפה
בשלב מסוים חדווה ממש כעסה שכולם שם מעצבנים... כאילו אם אנחנו ישנו עד 4 היא הייתה ערה כל הלילה והכינה את הדברים.. וילדים ישבו שם הכי אנטי בעולם והתלוננו "אבל לא... למה ככה?.. מה אתם רוצים?" כאילו בסדר מסורת שיילמדו לעבור הלאה.... בכל מקרה בסוף חילקו תעודות, אז בהתחלה חילקו תעודות הצטיינות. כל מתנ"ס חילק תעודת הצטיינות לחניך המצטיין של אותו הסמינר. נניח אם מהמתנ"ס שלי צאו 10 אנשים אז מי שקיבל הוא אחד מתוך העשרה... אז חילקו כבר שתי תעודות הצטיינות ואז הגיע הרצליה... ואני כזה חושבת לי... "מעניין מי קיבל" ואז היא אומרת החניך המצטיין הוא בעצם חניכה.... יעל (שם משפחה) ואנשים מחאו כפיים ואני עמדתי ב-ה-ל-ם. התחלתי להסתכל מסביב לראות שאף אחד לא יוצא או משהו שלא התבלבלתי... הלכתי אל חדווה שחיבקה אותי ועדיין הייתי בהלם הכיגדול העולם. כאילו, אני האחרונה שהייתי בחורת בעצמי><. ואז ה-5 שקיבלו הצטיינות (כולל אני כן?!?!
) הדליקו מדצי"ם 2006.... ואז זה היה רשום כזה בגדול ובאש וראינו את הזריחה... היה מדהים
הבעיה היחידה היא שאף אחת מהחברות שלי לא אמרה כלום... כאילו אני יודעת שהייתי מפרגנת להם... מזל טוב, כל הכבוד, חיבוק, משהו?
. ורק לפני שעזבנו הבנתי את המשפט של חדווה
. אני כבר רוצה שנה הבאה^______________________________^ מישהו קרא את הכל?