האמת, היה לי קשה
עם הסיפור הזה בגלל הדימוי... קשה לי דיבור על אשה במושגים של קניה, קניה בזול, קניה ביוקר... אשה כמו סחורה... אני מרגישה לא נח עם זה ולכן לא מתחברת לסיפור. לעומת זאת, יקירתי, הסיפור האישי שסיפרת לי כשנפגשנו על השואה, , על הקשר שלך עם הרופא אף אוזן גרון, הסיפור הזה לא יוצא לי מהלב. בבקשה, בבקשה, ספרי אותו בלשונך הציורית היפה לחברי הפורום, בבקשה. סיפור מדהים שאי אפשר לשכוח!!! נחזור לדוכן השקדים: לאיזה קהל את מספרת אותו? כיצד מגיבים עליו צעירים האם את יכולה לפתח קצת את מוסר ההשכל שבדימוי? איך קונים אשה ביוקר: בחיזור ממושך יותר, הכוונה? יישר כח על ההשתתפות בכתיבת הספר "מאתים סיפורים ירושלמיים" כל הכבוד. בברכה,