כיתת אומן (שבוע 10)

perhay

New member
כיתת אומן (שבוע 10)

כיתת אומן (שבוע 10) חברתנו היקרה שחרזדה האחת (והיחידה) היא האורחת שלנו השבוע. מתוך המעיין האינסופי של סיפורים שהיא אספה לאורך השנים, היא בחרה להציג לנו את הסיפור "שלוש המשאלות" אשר נמצא במאמרי הפורום במדור: "סיפורים יהודיים – המפגש עם העולם האחר". ולהלן הסיפור: פעם אחת יצא אליהו הנביא לטייל ברחובות העיר, עוד הוא מטייל ראה שלושה גברים עומדים ומשוחחים ביניהם, עמד בצד והקשיב לשיחה. הראשון אמר: אילו הייתי עשיר הייתי תורם הרבה כסף לצדקה ותומך בעניים. השני אמר: אליו הייתי חכם הייתי פותח בית מידרש ומלמד ילדי עניים בחינם. ואילו השלישי אמר: ואני רוצה להתחתן עם אשה טובה, אשת חייל. התקרב אליהם אליהו הנביא ואמר להם: תסלחו לי , אנ הקשבתי לשיחה שלכם ואני יכול להגשים את המשאלות שלכם, הוציא מכיסו מטבע, הושיט לראשון ואמר לו: שים מטבע זה במגירה והיא תתמלא בכסף. לשני, הוא נתן קלף , שהוציא מכיסו, הושיט לו ואמר: שים קלף זה מתחת לכרית ובבוקר תדע את כל התורה. לשלישי נתן טבעת זהב ואמר לו: רואה שם בית עם דלת ירוקה? גש לשם, דפוק בדלת, תפתח לך בחורה צעירה, בקש ממנה כוס מים, דבר איתה, והשאר יסתדר. הלכו כל אחד לדרכו. הראשון ראה בבוקר מגירה מלאה בכסף, ככל שהוציא התמלאה שוב. תחילה הוא אכן תרם לעניים , אבל לאט לאט הפסיק, בנה ארמון מפואר, החזיק שומר וכל מי שבא היה צריך לעבור דרכו. לעניים לא היתה דריסת רגל בארמון זה. השני, קם בבוקר, התפלל כהרגלו, ופתאום שם לב שהוא מבין את כל הכתוב, כל הפרושים על בוריים.פתח בית מדרש והחל ללמד ילדים, תחילה קיבל גם ילדי עניים אך בהמשך לימד רק מי שידו היתה משגת לשלם. גם הוא בנה בית מפואר והציב שומרים בפתח. השלישי עשה כאשר נאמר לו, דפק בדלת, ביקש מים, נתנה גם ארוחה, החלו לשוחח ולבסוף נישאו. עברו כ-5 שנים, אליהו הנביא החליט ללכת לבדוק מה עשו במתנות שלו. לבש בגדי עניים והלך ודפק על דלת האיש הראשון, פתח לו הדלת השוער, ואמר לו: מה רצונך ? ענה: רעב וצמא אני, באתי מדרך ארוכה ומבקש אני לנוח מעט. ענה לו השוער: לך מפה!, לא בית תמחוי פה ולא אכסניה לעניים וטרק לו הדלת. דפק שנית ואמר: אמור לבעל הבית , שהאיש שנתן לך מטבע לפני 5 שנים רוצה אותה בחזרה. הלך השוער לבעל הבית ואמר לו. זה צחק ואמר: מה זה מטבע אחד לעומת כל העושר שלי? הלך לאותה מגירה וראה המטבע תקועה בפינת המגרה, הוציא ונתן לאיש המחכה בחוץ. לא עבר זמן רב והאיש ירד מנכסיו ולאט לאט חזר להיות עני אף יותר מאשר קודם. הפעם לקח עימו ילד קטן, הלביש אותו בבגדים בלויים, והלכו יחד לבית האיש השני, גם שם חזר הסיפור על עצמו, סירבו לקבל את הילד לבית המידרש, ואליהו ביקש את הקלף.לא עבר זמן רב וכל התורה נשכחה ממנו, התלמידים עזבו אותו והיה עני ביותר. לבש אליהו הנביא בלויי סחבות, ליכלך עצמו והלך לבית השלישי. דפק בדלת, פתחה לו אישה ,ובמאור פנים שעתה לרצונו. אמר: באתי מדרך רחוקה, צמא ורעב אנוכי ואין בכוחי להמשיך. ברוך בואך בצל קורתי!, אמרה האישה, בוא היכנס, הביאה לו קערה לשטיפת ידיים, הגישה לו את מנת האוכל של בעלה ואף נתנה לו מבגדי בעלה ללבוש לאחר שהתרחץ. לאחר שגמר הכל הכניס אותו לחדר שלהם שינוח ויצא מהבית לחכות בחוץ לבעלה. כששב בעלה וראה אותה יושבת ומחכה לו מחוץ לבית ,שאל: מדוע את בחוץ בשעה כזאת ולא מחכה לי בבית כמידי יום ביומו? אמרה האישה: אדם זר נמצא בביתנו,והוא ישן במיטה ולכן אני בחוץ. אשת חייל את אישתי!. טוב עשית שנתת לו לנוח מעמל הדרך. נכנסו שניהם הביתה בשקט, לאחר זמן מה התעורר האיש ואמר להם, אני הולך אבל קודם אני רוצה לברך אותכם. שב עימנו,לשתות תה, ואחר תלך. ישב אליהו הנביא , שתה עימם תה שוחח מעט ואמר לבעל: אני הוא האיש שנתן לך את הטבעת, רואה אני שאכן התחתנת עם אשת חייל. הוציא מכיסו הקלף והמטבע ונתן אותם לבעל ואמר לו: עכשיו תהיה גם עשיר וגם חכם. ואכן התעשר ונהיה חכם גדול , אבל אף פעם לא שכח לתרום לצדקה ולתמוך בנזקקים. ברצוני לשאול את שחרזדה כמה שאלות. אשמח, כרגיל, שתצטרפו לדיון. 1. יש לך הרבה מאד סיפורים באמתחתך, מכל הסוגים, לכל הגילים. למה בחרת דווקא להציג לנו את הסיפור זה? 2. היכן פגשת אותו לראשונה? אילו רגשות עורר בך הסיפור? 3.לאיזה קהלים סיפרת אותו? האם זכורות לך תגובות מיוחדות? 4. האם סופר הסיפור בגרסתו המופיעה כאן או בגרסה אחרת? האם ערכת שינוי או התאמה לנסיבות הארוע? מה היה השינוי? 5. האם הוספת אביזרים? תחפושת כלשהי? 6.אם ספרת אותו במסגרת מופע, איזה סוג של סיפורים שילבת במופע? האם היה נושא מקשר? האם כל הסיפורים היו אגדות עם? 7.מה ההמלצות שלך למספרים שירצו לאמץ סיפור זה לרפרטואר שלהם? תודה מראש, שחרזדה על תשובותיך ותודה בכלל על כל הסיפורים המיוחדים (מפרי עטך וממקורות שונים) שאת מעלה לפורום בלי-הרף.
 
בוקר טוב שחרזדה../images/Emo96.gif

אני סקרנית לקרוא את התשובות שלך. בחרת סיפור עם שיש אלפים כמוהו ונטיה של מספרי סיפורים לחלוף על פניהם. לקרוא אותם הרבה אבל לספר אותם מעט. בגלל זה מעניין אותי לקרוא ראש וראשית את הסיבה לבחירת הסיפור הזה, כדי שכולנו נוכל ללמוד מזה משהו. בברכה,
 
בוקר טוב לחברי הפורום הנכבדים ולגבירה גם.

אנסה לענות כמיטב עיטי על השאלות אחת לאחת. 1. כידוע אני חובבת סיפורי עם , למינהם, סיפור זה משקף היטב ז"נר זה, מזכיר לי את אמי, שהרבתה לספר על אליהו הנביא, ומנסיוני מדבר אל הקהל המבוגר בעיקר, שעימו עבדתי. אני אוהבת אותו גם. 2. אני לא ממש זוכרת היכן פגשתי בו לראשונה מאחר ובמשך השנים פגשתי המון ידידים כמוהו, אבל לפני לפחות כ15 שנה. רגשות? געגועים, טבע האדם שהוא שוכח מאין בא ורואה רק לאן הוא הולך... 3. את הסיפור הזה סיפרתי בעיקר למבוגרים , שאליהם מדברים יותר הסיפורים מהסוג הזה, סיפורי יהדות. 4. הסיפור סופר בגרסה זו, לימים מצאתי גרסה נוספת לסיפור ששם שלושה אחים במקום חברים אבל השאר די דומה. שינויים- כמעט תמיד אני עורכת שינויים , כי אני מספרת תמיד בע"פ , אז מספרת כמו שבאותו רגע יוצא, אבל השינויים די קטנים ולא עקרוניים... 5. אני לא משתמשת באביזרים, ולא במוסיקה, אני נטו לטוב ולרע.. 66 6, אני מספרת אותו עם עוד סיפורים מאותו סוג, כלומר סיפורי יהדות או לפני פסח.. רוב הסיפורים הן סיפורי עם. זה מה שאני אוהבת הכי הרבה. 7. המלצות? שמתי לב שמבוגרים הקרובים למסורת -סיפור זה מדבר אליהם יותר. אבל סיפרתי אותו גם לנכדים שלי מגיל 10 והם מאד אהבו אותו. וגם לבנות בכיתות ד-ה בבית ספר דתי , ועשינו עליו דיון והיה יופי. החלק המענין בסיפור זה קיום ההבטחות שניתנו.. כמו אדם שאומרף אם אזכה בטוטו אתרום , אתן, וכשזוכה שוכח. זה קרה לי בעצמי, היה לי שכן שאמר אם יזכה בפרס ראשון יקנה לי מתנה. שאל אותי מה אני רוצה, עניתי: אופניים עם שושה גלגלים, צחק ואמר : מבטיח. אחרי שזכה - לא קיים הבטחתו מכרו הבית קנו באיזור יוקרתי יותר - ההבטחה לא קוימה כמובן. מקוה שעניתי כלם על כל השאלות ושיהי יום נפלא לכולם ותהנו מהסיפור.
 

perhay

New member
תגובות על תשובותיך

קודם כל, רציתי להגיד לך שגם אני מאד אוהבת את הסיפור שבחרת להציג לנו, אולי כי גם אני שמעתי מפי אמי סיפורים דומים, מעולם היהדות ועם מוסר השכל. ציינת שבדרך כלל את מספרת את הסיפור הזה לאוכלוסייה המבוגרת, אבל שגם סיפרת אותו לילדים שמתקרבים לגיל ההתבגרות. בקשר לסיפור הזה ובכלל, מה ההבדלים שאת רואה (אם בכלל) בסיפור סיפורים לילדים ובני נוער וסיפור סיפורים למבוגרים? אולי צרפי כמה דוגמאות. תודה מראש.
 
סיבכת אותי , פרי. הבדלים?

סיפורים שעלולים להיות מובנים כדרך השלילה אני לא מספרת לבני נוער, כמו הסיפור על הנער עם החברים הרבים,. שאמר לאבא שלו : אני צעיר ויש לי מאות חברים, ואילו אתה מבוגר ואין לך אפילו חבר אחד כמו שצריך. אמר האב לבנו: אתערב איתך שהחבר שלי, שהוא חצי חבר למעשה, חבר לעסקים שווה יותר מכל החברים שלך. אמר לבנו, לך לקצב וקח עצמות ובשר עם דם , שים בשק ולך לחבריך ואמור להם שאתה בצרה, וראה מה יקרה. עשה הנער, כדברי אביו, עבר מבית חבר לבית חבר וסיפר להם שהוא בצרה וצריך עזרה, כשהם ראו את השק עם הדם, חלקם טרקו את הדלת באמרם , אל תספך אותנו, חלקם טענו שאיןן להם זמן, ובקיצור אף אחד לא הושיט יד. חזר בבושת פנים לאביו , ואמר לו : מה עם החבר שלך? עכשיו לך אליו, אמר לו את שמו ואת הכתובת, לקח השק המלוכלך בדם והלך, הגיע בשעות הלילה , דפק בדלת ואמר: אני בנו של זה וזה, ובאתי אליך כי אני בצרה. זה מיד ביקש מאשתו להכין לו בגדים להחלפה, ארוחת ערב טובה ושלח אותו לישון , באומרו לו : אל תדאג, אני אטפל בכל. האיש לא פתח את השק, אלא יצא בלילה אל החצר האחורית וקבר את השק. בבוקר קם הנער, בקושי אמר שלום וחזר לאבא, סיפר לו הכל.. כמובן הבן הסיק מסקנות לגבי חבריו הרבים.. סיפורי עם מתאימים גם לנוער וגם למבוגרים , אך לפעמים לפי הגיל אני משנה פה ושם..אבל רוח הדברים נשארת...
 
להוסיףף המסר שיכול לעבור מסיפור הנער והחברים

יכול להיות כזה שלא טוב שיש הרבה חברים ואיו לסמוך על חברים. ואילו מבוגרים יבינו את זה .. שחברים זה טוב אבל כבדהו וחשדיהו.. לבדוק בציציות, לבדוק אם חברים אכן עוזרים בשעת צרה ובשמחה ,, לדבר על חשיבות החברים לעומת משפחה ועוד.. אבל הסיפור על שלוש המשאלות מדבר על הבטחות שישי לקיים , על עושר שבא וכמו שהוא בא הוא יכול ללכת. ולא לשכוח , במידה ואכן מתעשרים או מקבלים תפקיד בכיר בעבודה לדוגמא, מה הייתי קודם ובמה אני יכול לעזור למי שלא היה בר מזל כמוני..
 

perhay

New member
הדוגמה שהבאת לגבי המסרים השונים

למבוגרים או לילדים ובני נוער היא אכן מאד ברורה. ברצוני לשאול אותך לגבי הבט אחר של סיפור לקהלים שונים. מספרת סיפורים ארגנטינאית מפורסמת, אנה מריה פדווני, טוענת שהכי קל זה לספר לילדים כי באופן טבעי הם אוהבים להאזין לסיפורים. מצד שני, זהו הקהל שהכי קשה להחזיק אותם כי כשמשעמם להם והם לא מבלים טוב, הם מבטאים זאת מיד. לגבי מבוגרים קורה ההפך. יותר קשה למשוך אותם, אבל אם נוגעים בהם, לפחות מטעמי נימוס, הם נשארים עם המספר עד הסוף, ללא שום התנגדות. לטענת מספרת זו, הקהל הכי בעייתי הוא קהל המתבגרים. האם את מסכימה עם מספרת זאת? או שהתנסית במצבים הפוכים ממה שהיא מתארת? porque se predisponen naturalmente a escuchar. Pero es el público más difícil de sostener. Con el adulto sucede lo contrario, es complejo atraerlo, pero si se llega a él, al menos por buena educación, se queda. Los más chicos, cuando la cosa les aburre y no la pasan bien, lo expresan de inmediato. Los adolescentes son los que más resistencias ponen.
 
צודקה המספרת הארגנטינאית מאד.

לילדים אני משתמשת לעיתים קרובות בעזרים, כגון בובות או אביזרים שקשורים לסיפור, יותר אגדות, רצוי מבדרות , או מצחיקות , גדולים מעט יותר אוהבים עם מעט מתח.. המבוגרים ממש, שמתי לב שהכי אוהבים סיפורי עם ומשלים, עם מסרים ברורים. ורצוי שאפשר לתת להם מקבילית מהחיים שלהם. ואתן דוגמא: סיפרתי סיפורים הקשורים בתכונות, של האדם , ובסוף קמה אישה וסיפרה על הקמצנות , של בעלה , שהיתה כל כך קשה עליה עד שהיא קמה אחרי גיל 60 ועזבה אותו. אחרת סיפרה, אחרי סיפורי חברות, שבעלה התעוור ואיך החברים , של 40 שנה , החלו לאט לאט לעזוב אותם ולא הציעו שום תמיכה.. וכאלה סיפורים יש לי המון, בעיקר עם מבוגרים .. לעומת זה המתבגרים , זה סיפור אחר, צריך משהו שאכן ימשוך אותם לאורך זמן, עם מתח, או בידור.. שיהי מענין להם..לא קל..
 

המרגלית

New member
שחרזדה, גם אני חושבת שצדקה המספרת

הארגנטינאית. אחת הדרכים למשוך את המאזין לסיפור כזה היא לפתוח בסיפור אקטואלי על מישהו מאנשי השררה ששכח מנין בא, או לספר על מישהו, אפילו להמציא שכן כזה, שזכה בפייס או בטוטו והבטיח הבטחות...., כמו שסיפרת, כלומר: לא לרמוז על הסוף של הסיפור-אי קיום ההבטחות וגורלו של השלישי, אלא רק לתאר מצב מהמציאות ולקשר אותו למצב בסיפור, ברמז, בלי לפגוע במתח של העלילה. בברכה,
 
אז אם הבנתי נכון

אחת הסיבות לבחירה של סיפורים כאלה היא שהם מזכירים לך את אמך. בכלל, הרקע של מספר סיפורים לוקח חלק חשוב בטבע הבחירות שאנחנו עושים - מקומות שגדלנו בהם, דמויות מרכזיות, נופים, שפות וזכרונות באופן כללי ופרטי. אז בעניין הזה יש לי שאלה: כשאמך הייתה מספרת סיפורים על אליהו הנביא - האם הייתה מקדימה את הסיפור בדברים או אומרת משהו אחריו? ובכלל, באילו נסיבות? כלומר, באיזה יום או אירוע, בפני מי? לכבוד משהו מסויים או ככה ביומיום? בתודה מראש,
 
לא להגזים , לא כל סיפור מזכיר לי את אימי

אבל סיפורי ניסים , שאליהו הנביא ידוע כעושי ניסים, היו מרבים לספר. הסיפורים סופרו לעיתים ככלי לימודי בעקבות התנהגות מסוימת, ובעיקר בשבתות ובחגים כי אז היתה פנויה יותר. בערבי החורף הקרים או בקייץ על הגג, ואז כל מי שהיה היה שומע ומקשיב. סיפור היה גורר סיפור וכך היו מעבירים זמן , כשלא היתה הטלויזיה והמחשב, ומשפחות שלמות היו גרות תחת קורת גג אחת..
 

perhay

New member
מאד אהבתי את התאור שלך מבית אמא

התאור הוא מעיראק או מהארץ? אין ספק שאמך היא בשבילך אחד ממודלי החיקוי שלך. ספגת את האהבה לסיפור העממי מילדותך, ואני משערת שאת מעבירה אהבה זאת גם לילדיך ונכדיך. כמו שכתבה הגבירה, הרקע שבו גדל המספר משפיע ללא ספק באמנותו.
 
האם הסיפורים

שסופרו לך בילדותך היו בעברית או בערבית ? האם היה להם ניגון, מקצב מסויים שחזר על עצמו ?
 
אילן, הסיפורים היו בערבית -לימים נזכרתי בהם

ותרגמתי אותם לעברית- לכן הם מאד עממיים גם בשפתם. לחלק מהסיפורים אכן היה קצב וניגון, היו גם שירי ילדים מיוחדים, שירי ערש, אחד מהם או שניים אני זוכרת אבל לצערי, לא בשלמות.
 
התאורים והזכרונות הם מהילדות בעירק

כשהגענו לארץ החיים היו כל כך קשים, שהי צריך את כל הכח להשרדות. רק לעיתים רחוקות היו סיפורים בעיקר של הגברים עם הסיגריה והשש בש. לנשים לא היה זמן... בגיל צעיר כבר הייתי במסגרות שונות, בעולמות שונים...ואחרים..
 

perhay

New member
שחרזדה, תודה לך על השתתפותך בפינה זאת

ועל תרומתך הרבה לפורום!
 
שאלה על אליהו הנביא../images/Emo42.gif

האם היו עליו גם אמרות אחרות מלבד סיפורים? דברים קצרים שהיו נאמרים גם בסיטואציות יומיומיות בלי קשר לאירוע סיפורי בו כולם יושבים בנחת ומקשיבים?
 
למעלה