כישוף..

ההגמון

New member
מה עם

פרומונים הנמצאים בווסת או ב"שתן הראשון של הבוקר" אצל הגבר? (המכיל לעיתים גם זרע). מישהו מכם חשב, אולי, שזה עיניין של כימיה?
 

mbinh

New member
לא נראה לי שזה

יכל להיות. א.אין שום סיבה שדווקא בחומר הזה יהיה ריכוז גבוה של פרמונים[האיזור האמתי מפריש רק ריחות מסריחים(הכל מדעי)] ב.חוש הריח של בני אדם הוא כל כך חלש שההשפעה לא יכולה להיות כל כך חזקה.
 

RainBird

New member
לא בטוח כמה פרומונים עובדים. דבר ראשון לאדם אין מבחינה ביולוגית את האיבר שחש פרומונים כמו אצל בעלי חיים. אין אפילו שריד למיטב ידיעתי (ביולוגיה חמש... לא משהו אבל זה נותן איזשהו מושג) וגם אם יש קצת- הרי שיש שימוש של חומרים כאלו בלחשים. הכימיה עצמה לא מספיקה זה בטוח.
 

mbinh

New member
אני די מסכים

באמת לאדם אין את היכולות שיש לחיות. כן יש איזה שריד אבל יש מדענים שאומרים שזה לא משפיע בכלל ויש כאלו שאומרים שזה משפיע מעט בצורה תת תודעתית. חוץ מזה חלק מהכישוף הוא כימיה(מבחינתי). לריח כן יש תפקיד חשוב אבל זה לא בצורת פרמונים(כמו אצל החיות).
 

gwizard

New member
הכל יחסי

כאשר אדם חסר יכולת נתקל באדם אחר בעל ידע ומקבל עצה מבלי שהוא ביקש זה נקרא מתנשא. כאשר אדם המבקש ללמוד מקבל עצה אז הוא מפיק מזה לקחים ולומד. הפורום לא מתנשא, הכל עניין של תפיסה.
 

PurpleFilth

New member
לא לא, את טועה.

אני לא רואה את עצמי בשום צורה כמייצגת של הפורום. את יכולה להגיד שהתגובה שלי מתנשאת, וגם אשמח אם תפרטי, אבל אל תשליכי מהתגובה שלי לפורום כולו.
 

RainBird

New member
לא רוצה? לא צריך. אני בטוח שאנחנו נמשיך לחיות נהדר בלי פשלות של ילדות שהערך העצמי שלהן נמדד באהבה שהן מקבלות מאדם אחר.
 

ljs

New member
../images/Emo207.gif../images/Emo63.gif

מישהו כאן קרא במקרה את "זה" של סטיבן קינג? אם כן, הייתי מעוניין לשמוע מה דעתכם עליו. היום גמרתי לקרוא אותו, עדיין לא סיימתי "לעכל" אותו. ספר שונה בהחלט. לא קראתי כמוהו עד היום. אבל הנקודה שתפסה לי את הראש הכי חזק, היא הקשר של הספר עם מאגיה. למרות שהספר הוא ספר אימה בדיוני, [שבצורה מפתיעה שומר על ריאליזם מסויים] המאגיה לא איבדה בו פרופורציה, היא מאד אותנטית במהלך הסיפור, ממש אפשר לחוש אותה. וזה בלי להזכיר את הניתוח ללא הרדמה, הדי פילוסופי, שסטיבן קינג עורך לפחד האנושי. סתם כי בא לי לשתף.
 

T i a

New member
ממש מזמן

עוד בתקופה שהייתי קוראת את הספרים שלו. אני זוכרת שממש אהבתי את "זה", "ניצוץ" ומשהו על החתול (לא עולה לי השם). בכל מקרה אני זוכרת שראיתי לפני כשנתיים מיני סידרה של "זה" , מומלץ.
 

ההגמון

New member
משהו על החתול

זה "בית כברות לחיות שעשועים" או "בית כברות לחיות מחמד", תלוי באיזה תרגום. ולא, "כברות" זה לא שגיאת כתיב, זה חלק מהספר.
 

ההגמון

New member
קראת

ספרים אחרים של סטיבן קינג? אם לא, אני ממליץ בחום על סדרת "המגדל האפל" שלו, שתחילתה ב"האקדוחן" וסופה בספר שיצא בעברית ביוני האחרון. תראה, אתה נוגע כאן בנושא רגיש. סטיבן קינג הוא סופר שב-1994 כתב סיפור על טרוריסט מטורף שמתכוון להתנגש במגדל גבוה באמריקה ולהרוג אלפי אנשים. מזכיר משהו שקרה ב-2001, לא? בכל אופן, לכאן או לכאן, אני מאמין שסטיבן קינג הוא סופר יחיד במינו, אשר לו כוח המילה. משמע, כוח להכניס אנרגיה מסויימת במילים... אנרגיה שבלעדיה הוא היה סופר בינוני מינוס, במקרה הטוב. אם תסתכל על הכתיבה שלו ותתעלם מהאנרגיה, תראה שהוא לא משהו. בכל אופן, כן, קראתי כמעט כל דבר שלו שתורגם לעברית, וגם כאלו שלא תורגמו. הקשר בינו לבין מאגיה לא מבוטל, אומנם, אבל אני מגדיר את זה יותר כעבודה אנרגטית. אגב, להוציא את הסדרה של "המשחק של אנדר" מאת אורסון סקוט קארד, סטיבן קינג הוא הסופר האהוב עלי.
 
למעלה