כיצד מתמקחין?
טוב, לכבוד יום העצמאות הכלכלי שלי, ככל הנראה, קיבלתי הצעת עבודה להיות הפרופסור-עוזר-מבקר לעברית מודרנית בליברל ארטס קולג'. אני אהיה הראשון במשרה הזו ואקים את התכנית לעברית. זו המשרה הטובה ביותר בשוק השנה, לדעתי, כי היא כוללת גם הוראת שפה וגם הוראת ספרות בתרגום וזה די נדיר, וכדי לשפר את המצב עוד יותר, המשרה מתוכננת להפוך למשרת קביעות בתום שלוש השנים האלה ואני אוכל להתחרות מבפנים. לוח הזמנים היה זריז להפליא: רק לפני שבוע עוד הייתי שם בביקור קמפוס וביום שני כבר התקשרו עם ההצעה. זה לאחר שזימנו אותי לביקור שבועיים לאחר הדד-ליין מבלי לטרוח לראיין אותי טלפונית אפילו. ככה, על עיוור, שלחו כרטיסי טיסה. גם שיכנו אותי ב-B&B באותה עיירה מרנינה ומבודדת (ארוחת בוקר די מאכזבת, לדאבוני. כולה קונטיננטלית.).
טוב, אז אמרתי בטלפון שאני אשקול "בחיוב" מאוד, שלחו לי אי-מייל אישור, והיום, עוד שעתיים בעצם (הפוסט הזה עוכב מחמת יום הזיכרון) יש לי שיחת טלפון עם הדיקן. החולשה היחידה של המשרה היא שהשכר קצת נמוך, אם כי עלויות המחייה באותו אזור מבודד "אמורות" להיות נמוכות למדי ביחס לשכר, כך הם אומרים. אני יותר סקפטי. השאלה היא איך מתמקחים. על שכר או על עלויות העברה שהן 3% מהשכר הכולל, וזה פחות מחצי מעלות ההעברה שאני צופה. בכל מקרה אני אתן תשובה לא בשיחה היום אלא בסוף השבוע ומהתלגלות האירועים סביר שהם די מעוניינים (הקורסים המיועדים לי כבר חצי מלאים זה כמה שבועות).
איך אני מתמקח? לציין כמה יותר בדולרים אני רוצה על ההעברה, נניח, או שמא לציין את הצורך ולבקש כמה שאפשר? עד כמה לפרט מסכנות עתידית? (משרה לאשתי למשל ייקח הרבה זמן למצוא אפילו שהם יסיעו בזה). בסופו של דבר מדובר אולי על 1500 נוספים שאני יכול בחלומותיי הוורודים לקבל על ההובלה. או שמא כדי לבקש יותר גם על השכר?
כל עצה תתקבל בברכה!
טוב, לכבוד יום העצמאות הכלכלי שלי, ככל הנראה, קיבלתי הצעת עבודה להיות הפרופסור-עוזר-מבקר לעברית מודרנית בליברל ארטס קולג'. אני אהיה הראשון במשרה הזו ואקים את התכנית לעברית. זו המשרה הטובה ביותר בשוק השנה, לדעתי, כי היא כוללת גם הוראת שפה וגם הוראת ספרות בתרגום וזה די נדיר, וכדי לשפר את המצב עוד יותר, המשרה מתוכננת להפוך למשרת קביעות בתום שלוש השנים האלה ואני אוכל להתחרות מבפנים. לוח הזמנים היה זריז להפליא: רק לפני שבוע עוד הייתי שם בביקור קמפוס וביום שני כבר התקשרו עם ההצעה. זה לאחר שזימנו אותי לביקור שבועיים לאחר הדד-ליין מבלי לטרוח לראיין אותי טלפונית אפילו. ככה, על עיוור, שלחו כרטיסי טיסה. גם שיכנו אותי ב-B&B באותה עיירה מרנינה ומבודדת (ארוחת בוקר די מאכזבת, לדאבוני. כולה קונטיננטלית.).
טוב, אז אמרתי בטלפון שאני אשקול "בחיוב" מאוד, שלחו לי אי-מייל אישור, והיום, עוד שעתיים בעצם (הפוסט הזה עוכב מחמת יום הזיכרון) יש לי שיחת טלפון עם הדיקן. החולשה היחידה של המשרה היא שהשכר קצת נמוך, אם כי עלויות המחייה באותו אזור מבודד "אמורות" להיות נמוכות למדי ביחס לשכר, כך הם אומרים. אני יותר סקפטי. השאלה היא איך מתמקחים. על שכר או על עלויות העברה שהן 3% מהשכר הכולל, וזה פחות מחצי מעלות ההעברה שאני צופה. בכל מקרה אני אתן תשובה לא בשיחה היום אלא בסוף השבוע ומהתלגלות האירועים סביר שהם די מעוניינים (הקורסים המיועדים לי כבר חצי מלאים זה כמה שבועות).
איך אני מתמקח? לציין כמה יותר בדולרים אני רוצה על ההעברה, נניח, או שמא לציין את הצורך ולבקש כמה שאפשר? עד כמה לפרט מסכנות עתידית? (משרה לאשתי למשל ייקח הרבה זמן למצוא אפילו שהם יסיעו בזה). בסופו של דבר מדובר אולי על 1500 נוספים שאני יכול בחלומותיי הוורודים לקבל על ההובלה. או שמא כדי לבקש יותר גם על השכר?
כל עצה תתקבל בברכה!
וזה באמת באמת מרגש! ואני כל כך שמחה שסופסוף תסיימו את מה שאני מכנה short-distance relationship.