כיצד מרעננים הודעה ?

[otn]

הוא לומד בכיתה ו' אך חשבון, הנדסה

כבר ראיתי הוא בכיתה ו
איפה הוא עומד ללמוד בתכנית של בר אילן? כי גם בני בצעירים.

הוא לומד בכיתה ו' אך חשבון, הנדסה
ואנגלית הוא לומד עם ז'. הוא ילמד או בגבעתיים או בבר-אילן. יתכן שגם הוא מתאמץ רק כשזה שווה בעיניו. עדיין באינטואיציה שלי - גם אם מאוד ירצה לא יעמוד בלחץ של שיעורים. לא מאמינה שבעוד 3 חודשים פתאום יתפתחו אצלו יכולות שלא ראינו עד כה. מקוה בשבילו שאתבדה. לי לא ברור למה בני האמצעי אינו רוצה לעשות את פרויקט שרשרת ההפעלות. למה פה מאמץ לא שווה ? עבודה לבד עם אמא ואבא, אתגר...

 

[ציפי ג]

אולי הפחד להכשל?

הוא לומד בכיתה ו' אך חשבון, הנדסה
ואנגלית הוא לומד עם ז'. הוא ילמד או בגבעתיים או בבר-אילן. יתכן שגם הוא מתאמץ רק כשזה שווה בעיניו. עדיין באינטואיציה שלי - גם אם מאוד ירצה לא יעמוד בלחץ של שיעורים. לא מאמינה שבעוד 3 חודשים פתאום יתפתחו אצלו יכולות שלא ראינו עד כה. מקוה בשבילו שאתבדה. לי לא ברור למה בני האמצעי אינו רוצה לעשות את פרויקט שרשרת ההפעלות. למה פה מאמץ לא שווה ? עבודה לבד עם אמא ואבא, אתגר...

אולי הפחד להכשל?
יש אנשים שהם כל כך מפחדים להכשל, שהם מעדיפים לא להתחיל לנסות. ולגבי הגדול - אם כך, נראה לי שחבל שיתחיל. אולי התבגרות של עוד שנה, תועיל לו להבין מה התועלת בתכנית, וכך הוא כן יתאמץ? תציעי לו את זה.

 

[otn]

חשבתי על הפחד להכשל אך דוקא

אולי הפחד להכשל?
יש אנשים שהם כל כך מפחדים להכשל, שהם מעדיפים לא להתחיל לנסות. ולגבי הגדול - אם כך, נראה לי שחבל שיתחיל. אולי התבגרות של עוד שנה, תועיל לו להבין מה התועלת בתכנית, וכך הוא כן יתאמץ? תציעי לו את זה.

חשבתי על הפחד להכשל אך דוקא
בפרויקט הזה, העבודה היא בעזרת ההורים. זה נראה לי מקל על ההתמודדות. לדעתך ציפי, האם כדאי לי לוותר על הפרויקט, למרות שכבר השקענו בו מאמץ ? ןבני הגדול אינו מוכן לשמוע על לימוד בכיתה ז'. לדעתי הוא חושש מתגובת ילדי כיתתו (ו') שכל השנים היה שנה מעליהם ועכשיו פתאום "ירד" להיות איתם. אני באופן אישי, הייתי מוותרת על כל התוכנית כולה. לא ממש מובנת לי ההשקעה האדירה הזו כדי לסיים בגרות קודם. ברור לי שאם ילמד רגיל יקבל 100 בבגרות בכיתה י"ב. כאן יצא שאם יתמיד עד הסוף ייגש לבגרות בכיתה ט'. זה נראה לי צעיר מדי. זה סתם מהרהורי ליבי - אני לא מחליטה כאן בכלל.

 

[ציפי ג]

אני הייתי מבטלת את המילה פרויקט

חשבתי על הפחד להכשל אך דוקא
בפרויקט הזה, העבודה היא בעזרת ההורים. זה נראה לי מקל על ההתמודדות. לדעתך ציפי, האם כדאי לי לוותר על הפרויקט, למרות שכבר השקענו בו מאמץ ? ןבני הגדול אינו מוכן לשמוע על לימוד בכיתה ז'. לדעתי הוא חושש מתגובת ילדי כיתתו (ו') שכל השנים היה שנה מעליהם ועכשיו פתאום "ירד" להיות איתם. אני באופן אישי, הייתי מוותרת על כל התוכנית כולה. לא ממש מובנת לי ההשקעה האדירה הזו כדי לסיים בגרות קודם. ברור לי שאם ילמד רגיל יקבל 100 בבגרות בכיתה י"ב. כאן יצא שאם יתמיד עד הסוף ייגש לבגרות בכיתה ט'. זה נראה לי צעיר מדי. זה סתם מהרהורי ליבי - אני לא מחליטה כאן בכלל.

אני הייתי מבטלת את המילה פרויקט
ואת תאריכי היעד, ועושה מזה שעשוע. משהו מהנה. כל יום עושים מה שעושים עד שהילד ממצה את הענין, ולא מסתכלים מה נותר לעשות ומה נעשה. אולי כך יקל עליו להענין ולהרתם למשימה. כאשר דיברתי על לימוד עם בני כיתתו, לא התכוונתי ללמידה בכיתה אלא בתכנית. שיחכה שנה, יתבגר מעט ואז יתקבל. למה הוא צריך לעשות זאת כבר שנה הבאה - אם הוא לא בשל למאמץ הנלווה?

 

[otn]

ניסיתי שוב, עם שני בני, בנושא

אני הייתי מבטלת את המילה פרויקט
ואת תאריכי היעד, ועושה מזה שעשוע. משהו מהנה. כל יום עושים מה שעושים עד שהילד ממצה את הענין, ולא מסתכלים מה נותר לעשות ומה נעשה. אולי כך יקל עליו להענין ולהרתם למשימה. כאשר דיברתי על לימוד עם בני כיתתו, לא התכוונתי ללמידה בכיתה אלא בתכנית. שיחכה שנה, יתבגר מעט ואז יתקבל. למה הוא צריך לעשות זאת כבר שנה הבאה - אם הוא לא בשל למאמץ הנלווה?

ניסיתי שוב, עם שני בני, בנושא
התחרות אמרתי שיש 3 אופציות: לוותר לגמרי, להחליט שמסיימים אך ללא לו"ז לחוץ ולהתאמץ ולהגיע עוד 3 ימים לתחרות. נתתי לו את הזמן שלו ואמרתי שכשיחליט יאמר לי. אחרי שעה הוא חזר עם החלטה לסיים ללא לו"ז לחוץ. מאוד שמחתי, גם הוא פתאום קיבל מרץ ועבדנו ביחד כשעתיים וחצי. חשוב לי שיסיים את הפרויקט מפני שרב הפרויקטים שהתחילו אצלו בגדול מאוד פשוט מחכים שיסיים אותם. (לדוגמא מטוס להרכבה שבני עבד עליו שעות רבות, נשארו הגלגלים ומכסה הקוקפיט והוא לא מסיים). אם נחזור למה שכתבתי באחד השרשורים הקודמים, אופייני לשניהם לדחות עד לרגע האחרון ואז מרוב לחץ לעזוב הכל. ציפי, המון תודה על עצותייך, עזרת לי לעשות סדר במחשבות. בני הגדול החלטי מאוד ללכת לבר-אילן כיתה ח'. רצונו כבודו, רשמתי אותו.

 

[ציפי ג]

אני מאוד שמחה

ניסיתי שוב, עם שני בני, בנושא
התחרות אמרתי שיש 3 אופציות: לוותר לגמרי, להחליט שמסיימים אך ללא לו"ז לחוץ ולהתאמץ ולהגיע עוד 3 ימים לתחרות. נתתי לו את הזמן שלו ואמרתי שכשיחליט יאמר לי. אחרי שעה הוא חזר עם החלטה לסיים ללא לו"ז לחוץ. מאוד שמחתי, גם הוא פתאום קיבל מרץ ועבדנו ביחד כשעתיים וחצי. חשוב לי שיסיים את הפרויקט מפני שרב הפרויקטים שהתחילו אצלו בגדול מאוד פשוט מחכים שיסיים אותם. (לדוגמא מטוס להרכבה שבני עבד עליו שעות רבות, נשארו הגלגלים ומכסה הקוקפיט והוא לא מסיים). אם נחזור למה שכתבתי באחד השרשורים הקודמים, אופייני לשניהם לדחות עד לרגע האחרון ואז מרוב לחץ לעזוב הכל. ציפי, המון תודה על עצותייך, עזרת לי לעשות סדר במחשבות. בני הגדול החלטי מאוד ללכת לבר-אילן כיתה ח'. רצונו כבודו, רשמתי אותו.

אני מאוד שמחה
לפעמים דווקא שיש קו סיום נוטים לא לעשות מאומה. כשהוא נעלם, המנוע נדלק. לגבי החוג במתמטיקה, שוחחתי עם בני, וגם הוא אמר שמאוד משעמם לו. (בשבועות האחרונים הוא לא הלך כי הם התכוננו למבחן והוא יודע את החומר, למשל) הבהרתי לו שבשנה הבאה הוא לא יוכל לעשות זאת, וגם במתמטיקה מתחילים מ2+2=4 ותמיד בכל שלב יש משהו שכבר יודעים אותו. אני מקווה שהאמבציות האינסופיות שלו יניעו אותו קדימה. הוא מאוד רוצה להמשיך בתכנית כדי ללמוד תואר ראשון מוקדם.

 

[otn]

ומה דעתך ? יש טעם לכל הריצה הזו ?

אני מאוד שמחה
לפעמים דווקא שיש קו סיום נוטים לא לעשות מאומה. כשהוא נעלם, המנוע נדלק. לגבי החוג במתמטיקה, שוחחתי עם בני, וגם הוא אמר שמאוד משעמם לו. (בשבועות האחרונים הוא לא הלך כי הם התכוננו למבחן והוא יודע את החומר, למשל) הבהרתי לו שבשנה הבאה הוא לא יוכל לעשות זאת, וגם במתמטיקה מתחילים מ2+2=4 ותמיד בכל שלב יש משהו שכבר יודעים אותו. אני מקווה שהאמבציות האינסופיות שלו יניעו אותו קדימה. הוא מאוד רוצה להמשיך בתכנית כדי ללמוד תואר ראשון מוקדם.

ומה דעתך ? יש טעם לכל הריצה הזו ?
ובנושא קו הסיום, בחיים לכל פרויקט יש סיום. בתחום שלי משלמים קנסות כבדים על איחורים באבני דרך. אולי ההתמודדות עם לחץ זמן באה עם הזמן כשמתבגרים ? ואולי זו פשוט גישת ה"יהיה בסדר".

 

[ציפי ג]

מה דעתי?

ומה דעתך ? יש טעם לכל הריצה הזו ?
ובנושא קו הסיום, בחיים לכל פרויקט יש סיום. בתחום שלי משלמים קנסות כבדים על איחורים באבני דרך. אולי ההתמודדות עם לחץ זמן באה עם הזמן כשמתבגרים ? ואולי זו פשוט גישת ה"יהיה בסדר".

מה דעתי?
אני כבר מזמן אבדתי את הנשימה איתו. יש לותכנית מובנית עד גיל 100. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה לעשות בכל שלב. הוא מאוד דעתני, ועקשן. כל עוד הוא לא עושה משהו שמזיק לו, או משהו שאני חושבת שהוא מעשה רע, אני מתבוננת בו בפליאה. הוא מאוד משועמם בבית ספר. כבר היום הוא רוב הזמן לומד דברים שלא לומדים שם, אלא מעסיק את עצמו בלימודים שמענינים אותו. הוא עוסק בתחומים שגם המורים שלו לא יודעים, ואת מרבית העזרה הוא מקבל מאבא שלי, שלמד את התחומים הללו באוניברסיטה. הוא חושב שהלימודים באוניברסיטה יפתרו לו את בעיית השעמום. ואולי הוא צודק. אני רק כל הזמן דואגת שהוא לא יזיק לעצמו ושומרת על הפן הרגשי שלו, שלא יפגע. את הפן האינטלקטואלי אני מותירה לו. לגבי עמידה בזמנים - אני עו"ד. עמידה בזמנים זה לחם חוקינו. ואני נאלצתי לשנות הרבה מאוד מדרכי ההתמודדות שלי עם המציאות כתוצאה מבחירת המקצוע שלי. זה היה לי מאוד קשה, אבל לא בלתי ניתן להשגה.

 

[otn]

נשמע שיש להם הרבה מהמשותף.

מה דעתי?
אני כבר מזמן אבדתי את הנשימה איתו. יש לותכנית מובנית עד גיל 100. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה לעשות בכל שלב. הוא מאוד דעתני, ועקשן. כל עוד הוא לא עושה משהו שמזיק לו, או משהו שאני חושבת שהוא מעשה רע, אני מתבוננת בו בפליאה. הוא מאוד משועמם בבית ספר. כבר היום הוא רוב הזמן לומד דברים שלא לומדים שם, אלא מעסיק את עצמו בלימודים שמענינים אותו. הוא עוסק בתחומים שגם המורים שלו לא יודעים, ואת מרבית העזרה הוא מקבל מאבא שלי, שלמד את התחומים הללו באוניברסיטה. הוא חושב שהלימודים באוניברסיטה יפתרו לו את בעיית השעמום. ואולי הוא צודק. אני רק כל הזמן דואגת שהוא לא יזיק לעצמו ושומרת על הפן הרגשי שלו, שלא יפגע. את הפן האינטלקטואלי אני מותירה לו. לגבי עמידה בזמנים - אני עו"ד. עמידה בזמנים זה לחם חוקינו. ואני נאלצתי לשנות הרבה מאוד מדרכי ההתמודדות שלי עם המציאות כתוצאה מבחירת המקצוע שלי. זה היה לי מאוד קשה, אבל לא בלתי ניתן להשגה.

נשמע שיש להם הרבה מהמשותף.
גם בני רוצה מאוד להגיע מהר ללימודים אקדמאים. וגם הוא מותיר מאחור הרבה מורים ולומד מה שמעניין אותו. אין ספק שמבחינת רמת וכמות הידע אנחנו מתפלאים כל יום מחדש. בהתמודדות עם דרישות המקצוע, לא האינטלקטואליות אלא דרישות השוק, השיווק, הפיתוח... גם אני הייתי צריכה להתאים את עצמי. לי השינוי לא היה קל ולכן אולי רצוני להרגיל אותם להרגלי עבודה נכונים ולתכנון לו"ז מגיל קטן. במחשבה שניה, אולי כל אחד צריך לעבור את זה בעצמו.

 

[ציפי ג]

הלוואי והייתי יכולה

נשמע שיש להם הרבה מהמשותף.
גם בני רוצה מאוד להגיע מהר ללימודים אקדמאים. וגם הוא מותיר מאחור הרבה מורים ולומד מה שמעניין אותו. אין ספק שמבחינת רמת וכמות הידע אנחנו מתפלאים כל יום מחדש. בהתמודדות עם דרישות המקצוע, לא האינטלקטואליות אלא דרישות השוק, השיווק, הפיתוח... גם אני הייתי צריכה להתאים את עצמי. לי השינוי לא היה קל ולכן אולי רצוני להרגיל אותם להרגלי עבודה נכונים ולתכנון לו"ז מגיל קטן. במחשבה שניה, אולי כל אחד צריך לעבור את זה בעצמו.

הלוואי והייתי יכולה
כל דבר שהיה קשה עבורי, למנוע מהם את החוויה הזו. אבל זה לא אפשרי. יש אנשים שלא משתנים לעולם. הם לא צומחים לתוך מקום אחר. יש אנשים שמשתנים ביתר קלות. יותר חשוב לי להפנים להם את יכולת ההתאמה למצבים משתנים, מאשר להרגיל אותם להרגלים לפי לקחים שאני הפקתי במהלך חיי.

 

[נועה לביא]

אל תתמקדי בתוצאה (=הקונצרט)

הוא לא חושב שניגן לא טוב. ואני
מתלבטת אם לאמר את דעתי או לא. אם אומר, אני עלולה לפגוע בו ובבטחונו העצמי. מצד שני כמה אפשר להאשים את העלה ? אבל הקונצרט הינו רק דוגמא. הוא התקבל לתוכנית המתמטיקה בבר אילן. תוכנית שדורשת השקעה רבה בבית. בשנה שעברה התקבל לכיתה ז' ועזב אחרי השיעור הראשון. השנה עבר שוב מבחן והתקבל לכיתה ח'. הוא, בטוח בעצמו, רוצה ללכת לכיתה ח' למרות שכל החברים שלו בכיתה ז' (כיתתו) ולמרות שהוא יודע שאינו מורגל בהכנת שיעורי בית. הבעיה היא שהוא שאנן - אצליח אז טוב, לא אצליח - גם טוב. לי יש הרגשה ששני בני הגדולים, שאננים. אולי עצלנים כפי שכתבת נועה. הכל בא להם בקלות מאוד, אף פעם לא נאלצו להתמודד עם ציון פחות מ- 95, ואז, כשצריך להתמודד, הם לא עושים זאת!

אל תתמקדי בתוצאה (=הקונצרט)
כי זה באמת לא יועיל אלא רק יזיק. תתמקדי במה שהוביל לכך. אם הוא לא מתאמן צריך להביא אותו למצב בו הוא כן מתאמן. בניגוד לבי"ס בנגינה אין סף קבוע שעליו לעבור אשר אם עבר השלים את הצפיות ממנו, אלא לכל אחד יש קצב התקדמות אישית בהתאם ליכולתו אשר, מה לעשות, לא ניתן לנוע בו ללא אימון.

 

[otn]

כיצד מרעננים הודעה ?

כיצד מרעננים הודעה ?
כתבתי תגובה לשאלה שלי בדף זה למטה, אך היא אינה עולה לראש הדף. האם יש דרך להקפיץ למעלה ?

 

[לי Li]

לאחר 3 ימים מפתיחת הטופיק

כיצד מרעננים הודעה ?
כתבתי תגובה לשאלה שלי בדף זה למטה, אך היא אינה עולה לראש הדף. האם יש דרך להקפיץ למעלה ?

לאחר 3 ימים מפתיחת הטופיק
הוא מפסיק "לקפוץ" לראשית הדף כל פעם כשמגיבים אליו. בעקרון הפתרון הוא לבקש מנהלות לפתוח הודעה חדשה ולשרשר את ההודעה הישנה שלך אליה ומשם להמשיך בתגובות. או פתרון פשוט יותר - להמשיך את הדיון בטופיק חדש כאשר בתחילתו יינתן קישור לדיון הקודם

 

[otn]

כיצד עושים שרשור ?

לאחר 3 ימים מפתיחת הטופיק
הוא מפסיק "לקפוץ" לראשית הדף כל פעם כשמגיבים אליו. בעקרון הפתרון הוא לבקש מנהלות לפתוח הודעה חדשה ולשרשר את ההודעה הישנה שלך אליה ומשם להמשיך בתגובות. או פתרון פשוט יותר - להמשיך את הדיון בטופיק חדש כאשר בתחילתו יינתן קישור לדיון הקודם

כיצד עושים שרשור ?

 

[ציפי ג]

הנה עשית

כיצד עושים שרשור ?

הנה עשית
כאשר מוסיפים תגובה להודעה קיימת היא משתרשרת להודעה ,וכך נוצר שרשור.

 

[otn]

לא, הכוונה כיצד משרשרים להודעה

הנה עשית
כאשר מוסיפים תגובה להודעה קיימת היא משתרשרת להודעה ,וכך נוצר שרשור.

לא, הכוונה כיצד משרשרים להודעה
בעמוד הקודם בפורום ?

 

[ציפי ג]

אם ההודעה נשלחה לפני 3 ימים

לא, הכוונה כיצד משרשרים להודעה
בעמוד הקודם בפורום ?

אם ההודעה נשלחה לפני 3 ימים
שרשור אליה כבר לא יקפיץ אותה.

 

[לי Li]

בדיוק כמו שאת משרשרת לכל הודעה

לא, הכוונה כיצד משרשרים להודעה
בעמוד הקודם בפורום ?

בדיוק כמו שאת משרשרת לכל הודעה
בפורום. לוחצת על "הוספת תגובה" או "הוספת תגובה מהירה" ההבדל היחיד הוא שאחרי שתגיבי להודעה היא לא תקפוץ. לכן המלצתי לך לפתוח הודעה חדשה בה תמשיכי את הדיון ותתני קישור לדיון הקודם