כיצד מכינים ?

[נעה גל]

ופתאום הבנתי משהו! וזה ל- אמא 1

אם יש שמן במתכון - הצבע לא יורד בכביסה! הוא עושה כתמים. אז כבר לא מדובר בצבעי ידיים, אלא בצבעים על בסיס שמן.

 

[אמא1]

הנה הסבון../images/Emo3.gif ועוד ידע נוסף - ארוך

אופס, סליחה וטוב ששמת לב, עברתי שוב על הרשימה המופיעה בספר ואכן השמטתי: 1 כף משחת סבון לכלים - (משפר את איכות הצבע). לגבי העניין של השמן, אני לא יכולה להעיד אם הצבע יורד או לא מהבגדים משום שאני בעצמי קונה צבעי ידיים מוכנים. כמו שכתבתי בתחילת המתכון, העתקתי אותו מספר "אמנות הילד" של מרים צרפתי, הוצאת משרד העבודה והרווחה - המכון לאמצעי הוראה. זהו. אם תרצו אוכל להעתיק לכם חומרי עבודה נוספים מהספר. ולסיום מעט הסבר על צבעי ידיים כפי שמופיע באותו הספר: צבעי ידיים - תכונות צבעי הידיים. לאחרונה מכירים יותר ויותר ביתרונות שיש לציור בצבעי ידיים כחומר פעילות החביב על ילדים קטנים. צבעי הידיים עשויים מעיסה רכה ולחה על בסיס דבק וצבעי מאכל מאופיינים בגווני הצבע השונים. זהו חומר הנמרח בקלות רבה בידי הילדים על משטח נייר, כשתוך כדי פעילות בתנועות הידיים מתמזגים הצבבעים השקופים ויוצרים גוונים חדשים, כשעקבות תנועותיו השונות של הילד ניכרות על פני הדף. התרומות להתפתחות חושית - תנועתית בשעת הפעילות בצבעי ידיים הילד עומד כדי שיוכל להפעיל את זרועותיו מן הכתף, דבר המאפשר מגוון עשיר יותר של תנועות בשתי הידיים יחד. המגע הישיר בעיסה הצבעונית מאפשר לילד להשתמש בחופשיות בכל חלקי כפות ידיו: באצבעות, בציפורניים, בכרית כף היד, באגרוף סגור ועוד. הילד יכול לחפון את העיסה בידיו ולפזר אותה על משטח הנייר לסירוגין בתנועות מגוונות של משיכות, טפיחות, תנועות סיבוביות וגליות בכיוונים שונים. כל תנועה משאירה עקבות שונות. כמו כן לומד הילד להפעיל עוצמות כוח שונות. יש לו אפשרות לפעול באיטיות ובעדינות או בתנועות נמרצות ומהירות, לסירוגין. בעת הפעילות לומד הילד לכוון את תנועות ידיו למשטח המוגבל של דף הנייר בו הוא יכול להניע את זרועותיו לכיוונים שונים. זאת בתאום בין ידיו לעיניו. הפעילות בצבעי ידיים מפעילה חושים אחדים בו בזמן. לעיסת הצבע יש ריח קל הנובע מהחומרים המרכיבים אותה. ילדים קטנים נוטים גם לטעום אותה, אך מאחר שהחומר מורכב מצבעי מאכל, קמח ומים אין נזק בטעימה, יש לגם להניח שהילדים יחדלו מכך די מהר כי העיסה אינה טעימה. הילדים גם נהנים להקשיב לקולות ולצלילים המופקים מתנועותיהם הריתמיות על הדף. התרומות להתפתחות רגשית: התחושות המועברות לילד בעת מגע עם החומר הרך, הלח והדביק מענגות את הילד. לילד יש שליטה ישירה על הצבע, המשחררת אותו מן הצורך להחזיק מכחול ולשלוט בו והנותנת לו סיפוק מן התוצאות שהוא יצר במו ידיו. לילדים בילדות המוקדמת יש נטייה להתמרח ולהתלכלך. הפעילות בצבעי ידיים, בדומה לפעילות בחומר, מזמנת להם אפשרות כזאת ומביאה אותם לסיפוק ורגיעה. עם זאת היא מקלה על הילד להסתגל לדרישות הניקיון של החברה ומהווה תחליף לגיטימי לעיסוק בחומרים מלכלכים בהנאה ובסיפוק. הפעילות בצבעי ידיים מפתחת אצל הילד את יכולת ההעדפה והוויתור. הוא עצמו יכול להחליט באילו גוונים לבחור, כיצד לפעול ואם התוצאה אינה נראית לו, הוא יכול במחי יד למחוק ולהתחיל מחדש. תמיד קיים יסוד ההפתעה של "מה יצא", וכמעט אף פעם אין תוצאה זהה. הגורם ה"מפתיע" יוצר סקרנות ומוטיבציה להמשיך לנסות ולפעות, כשהילד אינו צריך להתמודד עם מצב של "לא הצליח לי". התרומות להתפתחות שכלית: התנועות המהירות והקצביות של הידיים גורמות לתנועות עיניים מהירות ומהוות עבור הילד בסיס ללמידת הקריאה. העובדה שהילד יכול ליצור על אותו נייר גוונים וצורות מסוימות בידיו, ומיד למחוק הכל וליצור צורות שונות לגמרי, תורמת רבות לגמישות בתפישה. זאת בדומה לחומר החרסיתי שגם הוא ניתן לשינוי מתמיד. הפעילות בצבעי ידיים מזמנת לילד כר נרחב לפיתוח דמיון ויצירה ומפתחת את הזיכרון, כשהילד מנסה לזכור מהם הצבעים הדרושים ליצירת גוונים חדשים או התנועות הדרושות ליצירת צורות מסוימות. התרומות להתפתחות חברתית: הפעילות בצבעי ידיים היא פעולה אינדיבידואלית של הילד במסגרת חברתית. לכל ילד יש "משטח עבודה" - נייר בגודל של רבע גיליון (פוליו כפול) והוא עובד עליו עם הצבעים שבחר, בסגנונו האישי, בלי לפגוע בתחום העבודה של חבריו. יש להניח שילדים העוסקים בפעילות הגורמת להם ריכוז והנאה, לא יפריעו לחבריהם. טפטוף צבע או מריחה מעבודתו של ילד אחר על הנייר, מתקבלת בדרך כלל בהבנה ובסלחנות. אופן הפעילות: המחנכת טובלת את דף הנייר בתוך גיגית מים, בלי לקמט אותו, מניחה בזהירות על השולחן לפני הילד, תוך לחיצה קלה להוצאת בועות האוויר ויישור הדף. המחנכת מציעה לילד לבחור את הצבע בו הוא רוצה להתחיל לעבוד. מושיטה לו את הכפית עם הצבע או מניחה את הצבע על דף הנייר. הילד יכול לבקש מראשש שני צבעים שונים. בהתנסות עצמית ובתיווכה של המחנכת ילמד הילד לגלות מהו הגוון החדש שנוצר כתוצאה מערבוב שני צבעים שונים. אם הילדים מקבלים באופן קבוע את שלושת הצבעים גם יחד, כמעט תמיד תהיה התוצאה אחידה - צבע עכור בגוון חום. ואילו אם נעודד את הילדים לבחור רק בשני צבעים תהיינה תוצאות הערבוב יותר מגוונות - ובכל פעם יוכל הילד לבחור הרכב שונה של שני צבעים. בכל און ההחלטה הסופית של מספר הצבעים תהיה של הילד והוא יסיק את המסקנות הדרושות לו בעצמו. אין זה רצוי לקחת כמות גדולה יותר מ- 2-3 כפיות, כדי שעודף הצבע לא יגלוש מהנייר ולא יתהוו שלוליות צבע על הדף. אם ילד מסוים מסתייג ונרתע מהפעילות בצבעי הידיים, אי אפשר כמובן ללחוץ עליו, אך רצוי מאד שישאר בקרבת מקום, יתבונן בחבריו הנהנים, יחווה את החוויה בתוך התסכלות ומדי פעם נשדל אותו לנסות בעצמו, עד שיגלה את ההנאה הטמונה בפעילות. עיקר המטרה בפעולה בצבעי אצבעות כמו בכל פעילות בחומרי יצירה, היא התהליך העובר על הילד ולא התוצר. זהו ההבדל הבסיסי בין תפיסת המבוגר הרואה בתוצאה את העיקר, לבין תפיסת הילד, שכל עוד אינו חש שסיים את התהליך, הוא רוצה להמשיך ולשנות - לכן קורה שרואים יצירה נפלאה שהילד מעביר ידיו עליה ומוחק אותה. יש להתאפק מלעצור את הילד למחוק את היצירה ולהביע צער על "אובדן היצירה". אלא לתת לו להמשיך עד שיחוש שסיים. ובנימה אישית שלי - אני משאירה עם תחתונים וסנדלים (למניעת החלקה)באמבטיה, עם צבעי ידיים ונותנת להתנסות באופן חופשי, אח"כ שוטפים עם הטוש ונגמר...

 

[krn]

ניתן לקנות צבע ידיים מוכן!