חוזר לחדר אחרי שנפרדנו בחוץ ירוק של בוקר טעם שפתייך עדיין בשפתיי ניחוח עורך שרוי באפי טעמך לא מש מלשוני ואת אינך עימי. מגע גופותינו עדיין מורגש בעורי כתמי אהבתנו טבועים בחלציי והגעגוע לנוכחותך מוציאני משלוותי.
הנחת אחרי שובל של געגוע מתובל בטעמך האלוהי עדיין מרגישה אותך הולם בתוכי עדיין מריחה אותך על עורי אבל... צריכה שתצרוב לי את עצמך על עורי שנוכחותך לא תהיה מונחת אחרי כשובל אלא בתוכי לעולם!
עוד מהדהדים בזכרוני לחישות אהבתנו עת מעיינות אהבתך נבעו בי בסערה. עוד פועמות בתוכי התחושות המרטיטות גופי באש יוקדת. מה רבים כיסופי ערגתי אליך ואתה לא לצידי.