כח המוח.

nirk_aikido

New member
סוגי מחשבה

מה שכתבת מעניין מאד, אבל בנקודה אחת אני מרגיש שהניסוח לא מדוייק, וזהו בעצם עיקר העניין: הדרך הרגילה שבה אנו חושבים היא בלדבר לעצמנו (לפחות כך זה אצלי, ושמעתי שגם אצל אחרים). כלומר אנו חושבים דרך השפה (ולא חסרים פילוסופים שיש להם מה לאמר על הקשר הזה). ברנדורי נדמה לי שהדברים עובדים קצת אחרת. תקני אותי אם אני טועה, אבל ברנדורי את בדרך כלל לא חושבת "אהם, הוא דוחף אותי לכאן, אז אני אמשוך ואז אוציא אותו משיווי משקל", או לחלופין- "אם הוא דוחף אותי לכאן, אז כיווני הוקטורים הם כאלה שלשם הוא יהיה חסר שווי משקל", או לחלופין מבצעת חישובי וקטורים, כפי שעושים בשיעורי פיזיקה. את מרגישה את הפעולה ומגיבה באופן אחר. יש בפנים מחשבה, אבל היא לא בהכרח עוברת דרך השפה. את מרגישה שטח מת ועובדת עם התחושה הזו. את בשום שלב לא אומרת לעצמך- "פה יש לו שטח מת". ותני לי לנחש (מתוך הנסיון האישי שלי), שבאותם מקרים שבהם כן אמרת לעצמך, הביצוע לא היה כל כך טוב. הרבה פחות טוב מאשר במקרים בהם פשוט בטחת בעצמך ופעלת עם התחושה. ניר
 

בודוקאן

New member
אתה חוזר למושג "חשיבה"

ואני התחמקתי מהמושג הזה, ולא במקרה. הנסיונות "לחשוב על חשיבה" הם בעיתיים, אפילו במונחים אפיסטמולוגיים. ואולי יצחק כבר יבוא יעזור לי
נכון שחשיבה מובנית על שפה, אבל לא רק. ולא כל שפה היא ורבלית. יש שפה ורבלית לוגית, ויש שפה פרה לוגית (שפה של חלום למשל) ויש חשיבה פרה ורבלית. חשיבה המבוססת על דימויים, סמלים, ועל תחושות. כך שאם כונתך לשפה ורבלית לוגית במובן המקובל, השארת הרבה בחוץ. נכון שמבנה השפה משפיע על מבנה החשיבה, ולהיפך. לא פעם ראינו כאן איך המנטליות היפנית משתקפת בשפה שלהם. ויש הרבה דוגמאות לזה, אבל אני לא טובה בזה. דוקא אם אני מדברת על "תודעה של מצב קרב", אני יכולה לחשוב על הרבה דימויים לא ורבליים, מאוד ראשוניים וחיתיים, שיעזרו לי להכניס את עצמי לתודעה הזו. ניר ודאי יכול לעזור בזה. זה כמו להיכנס לתפקיד, אבל "עד הסוף".
 

ש מים

New member
נהדר ../images/Emo13.gif

הדיון התחיל מלמטה ועלה ועלה...
אני חשבתי להגיב לבודוקאן ואז החלטתי לקרא את ניר. מזל!
כי הוא ביטא זאת ניפלא (בעיקר משפט הפתיחה, שממש עמד על דל שפתי). לעשות, לא לדבר! (קל להגיד, הלוואי שהייתי כ"כ טוב בזה במעשה
).
 

nirk_aikido

New member
אתה מערבב בין כמה נושאים

נדמה לי שאתה מערבב בין כמה גישות, ומכאן הבלבול. אני מנחש שהתוכנית שראית עוסקת בחשיבה חיובית. זו גישה שבה באופן פעיל חושבים מחשבות חיוביות, מדמיינים דברים טובים קורים, מתוך אמונה(/ניסיון של אחרים) שעצם התרכזות במשהוא מעוררת שרשרת תגובות שמסייעת לכך שמקבלים אותו. אלה העוסקים בכך, לפי דעתי מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות. הקבוצה היותר מיסטית - אם תרצה משהוא בכל מאודך היקום יביא לך אותו. והקבוצה היותר פסיכולוגית- מחשבה חיובית מעודדת את האמונה בעצמך, ומרגיעה אותך, ובכך נותנת לך את החופש לפעול יותר טוב. קטונתי מלאמר אם זה עובד, אבל לפחות בגישה הפסיכולוגית יש הרבה הגיון. ולמען האמת לא כל כך קל לבצע אותה בחיים האמיתיים. כשאתה בתוך משבר, לא קל לחשוב מחשבות חיוביות. גישה אחרת, שדומה להודעה שלי על "שליטה בחוסר שליטה", ולמיטב הבנתי יותר קרובה למסורת הזן (ולמה ששמים אומר), היא גישה שמנסה להסיר את המחסומים באופן אחר. על ידי מדיטציה והתרכזות בנשימה. נדמה לי שבזן מנסים להסיר את המחסומים שאנו שמים על עצמנו באופן ישיר, ובלי להחליף אותם באמירה חיובית. ליצור חיבור ישיר עם הנפש, האמת הפנימית שלנו, שהיא חפה משיפוט, מחסומים ורציות. זה מתחיל בלהגיע לאותו מצב מופלא של ריקות. כשאתה ריק אתה ריק גם מהמחסומים וגם מהמחשבות החיוביות, ריק מהרצונות והשאיפות. הרצונות והשאיפות שכל כך חשובים בתרבות המערבית הם גם מקל בגלגלים. כשאנו רוצים משהוא מאד, זה גם יוצר חרדה (מכך שלא נשיג אותו) והקבעות על הדבר. אנו מאבדים מהחופש. לכן חשוב כל כך להתחיל מריק. היכן שיש מקום להכל, הכל אפשרי. אבל משם צריך כן ליצור שליטה. משם צריך לבחור בדרך שרוצים בה. לא להפוך את החופש לבחור בכל להגררות אחרי משהוא. ניר
 

nirk_aikido

New member
ואני מאמץ גם את שני המשפטים

האחרונים של בודוקאן לכל מה שאני כותב בשרשור הזה (ובכלל)
 

בודוקאן

New member
"חשיבה חיובית"

אכן מושג המשתייך לזרם של הפסיכולוגיה "הקוגניטיבית" המניחה כי שינוי בתכני החשיבה יביא לשינוי בתחושה. זו גישה שהתפתחה מאוד בארה"ב, לא מקובלת על כולם (ודאי לא על אנשי הזרם הפסיכואנליטי), אבל תפסה מקום מכובד בשטח התרפיה, במצבים מאוד מוגדרים. משמשת לא מעט (וגם מפרנסת...) את העוסקים בפסיכולוגיה של הספורט. היעילות שלה פחות מוטלת בספק בכמה מצבים מאוד ספציפיים, ויותר מוטלת בספק במצבים אחרים. אאל"ט (ויכול להיות שכן, כי זה ממש לא הזרם שהתחנכתי עליו), כל הנושא של "דימיון מודרך" שייך לאסכולה הזו.
 

Tonjin

New member
בודוקאן, מעניינת אותי הדיעה שלך

בקשר לקשר שבין רוח/גוף... והאמת שגם דעתו של גל, אבל נראה שהוא עסוק לאחרונה.. וכמובן שגם דעתו של כל אחד אחר, אבל אתם אלו שמייצגים כאן את "הרציונאל המדעי"... אני מאמין מאד קטן בניו-אייג' וכל מה שמריח ממנו, מצד שני אני מאמין מאד גדול במה שעובד ומאמין שצריך להיות מסוגלים לשנות את נקודות ההשקפה שלנו כך שיתאימו למה שחווינו... ועל מה אני מדבר: כשלמדתי צלילה חופשית, אחד הנושאים העיקריים בקורס היה פראניאמה ותרגילי-נשימה... שום דבר מיסטי, אפשר אולי אפילו לומר שהפשטנו מהיוגה והמדיטצייה כל דבר שלא היה יכול לעזור לנו להשאר מתחת למים יותר זמן. נדהמתי לגלות כמי שהתחנך על ברכי אופן החשיבה המערבי שתוך פרק זמן של כמה שבועות, תוך תרגול לא אינטנסיבי במיוחד, כל אחד בקבוצה הצליח להגיע למצב בו הוא מוריד באופן ניכר את קצב פעימות הלב שלו לדקה (חוץ ממני..
) ומכפיל ואף משלש את פרק הזמן בו הוא יכול לעצור את הנשימה.. הסיפורים תמיד יחסו את היכולות הללו לפקירים שבילו תקופת חיים באימון, והנה אני מגלה שקבוצה אקראית של צעירים (אז הייתי צעיר.. פחות או יותר) במערב יכולה לעשות דברים דומים תוך שבועיים שלושה.. מעניין אותי לשמוע עם ידוע על מחקרים בתחום, או על מנגנונים ביולוגיים שמסבירים את התופעה (אני משוכנע שיש, מעוניין ללמוד איך הם עובדים) ועל הקשר בין נשימה לדמיון לתופעות פיזיולוגיות מדידות.. גם סתם הגיגים יתקבלו בברכה 3:00 בלילה, אני הולך לישון..
 

בודוקאן

New member
אתה מתאר ביופידבק

אני לא בטוחה שירדתי לסוף דעתך, ולכן תגובתי יכולה להיות לא מה שחיפשת. אשמח להבהרות. מה שאתה מתאר, להוריד את קצב הלב, הוא דבר שעושים הרבה בתרגולי וטיפולי ביופידבק. ממה ששמעתי, זה לא קשה, ורבים יכולים לעשות זאת, עם מעט תרגול. אלו טיפולים מקובלים בקשת של בעיות: יתר ל"ד, כאבי ראש, בעיות עיכול, אני חושבת שגם הזעת יתר, וגם לצורך רלקסציה, למשל במצבי חרדה או פוביות למיניהן. איני יכולה לתאר את המנגנון במיקרו, איני יודעת. אבל בגדול, העיקרון הוא שמערכת העצבים אחת היא, ושבסופו של דבר, דרך מערכת סינפסות מסובכת מאוד, קליפת המוח מסוגלת להפעיל בקרה על כל חלק אחר של המערכת. בכלל זה, גם על מערכת העצבים האוטונומית.
 

Tonjin

New member
גם ביופידבאק כמובן, אבל אותי דווקא

יותר מעניין הקשר לשיפור כה מהיר ביכולת-עצירת הנשימה (שכמובן קשור באופן-ישיר להורדת קצב הלב, אבל אין לי את הכלים המדעיים לחשב באיזו מידה).. מה שאני מחפש זה קצת חומר על השפעה של תרגול "נפשי" (בניגוד לפיזי) על מערכות אוטונומיות בגוף, זה לא חייב להיות חומר מדעי בלבד - גם מתי ואיך חל השינוי בגישה בעולם הרפואה/פיזיולוגייה (הביופידבאק הפסיק להיות "מילה גסה" בהרבה מקומות רק אחרי שיעילותו הוכחה בצורה די חד-משמעית) מעניין...
 

galn

New member
למה אתה מתכוון בתרגול נפשי

תרגול נשימה הוא תרגול פיזי מובהק וגם לחשיבה "מכוונת" או דמיון מודרך או איך שלא קוראים לזה יש השפעות פיזיות מדידות. בכל מקרה חיפוש בגוגל של heart rate breath control או heart rate biofeedback יביא אותך למבחר מאמרים מדעיים סמי מדעיים ולא מדעיים. לא יודע מה בדיוק מעניין אותך אז אין קישור למאמר ספציפי. חלק מהמאמרים המדעיים לא נגישים ממחשב פרטי אז אם יש מאמר ספציפי שאתה רוצה לקרוא ולא נגיש לך תכתוב ואשלח לך אותו למייל(במידה והוא נגיש לי).
 

בודוקאן

New member
אין לי חומר זמין

אני גם לא עוסקת בכך. אני מניחה שהדברים עליהם אתה מדבר, צריכים להיות קשורים בצורה זו או אחרת, למדיטציה, היפנוזה, רלקסציה וביופידבק. אני מציעה לך להריץ חיפוש בפבמד, עם מילות מפתח שיכללו Autonomic Nervous System, meditation, וכו', לראות אבסטרקטים, ואם יש משהו מענין, אשתדל להוציא לך מהמאגר האלקטרוני.
 

Tonjin

New member
תודה רבה לשניכם!

אני אחפש קצת אבסטרקטים כשיהיה לי זמן ואחזור להציק... שוב תודה!
 

דו קרב

New member
זהו שאני לא מערבב. זה לא הסתדר לי.

קראתי את כל התגובות ואני רוצה לסכם, ותקן אותי אם אני טועה. 1. קיים סוג חשיבה אשר נותן שליטה עצמית בתחושות, בקצב הלב וכו'. סוג זה אינו עונה על ההגדרה של ראש נקי, אלא ההפך, והוא לא "הדבר" שמתכוונים כאשר אומרים "ראש נקי". כך חשדתי. 2. קיים סוג של קשב, שאותו ציינה בודוקאן, בסוג זה, רמת הקשב שאתה נידרש לה, היא רמת הקשב של חייה בצייד. האוזניים עובדות, העיניים עובדות, הגוף דרוך אך לא מתוח, העירנות מקסימאלית, והמח לא חושב, הוא לא "מייצר" הוא מקבל-קולט ומזהה אינסטינקטיבית את ההזדמנות לה הוא מתורגל. אולי הביטוי יש לו מח של ציפור עונה על איך שהבנתי את ההבדל. הציפור במעופה בתוך הלהקה, מגיבה מיידית לכל סיבוב, להטוט, של הקבוצה. וזה במיידית, במהירות עצומה, וכן... עם מח של ציפור. האם זה מסתדר ? האם יש בזה הגיון ?
 

nirk_aikido

New member
עוד ניסיון להסבר

קיים ספקטרום עצום של תרגולים מנטליים/רוחניים/... בתוך הספקטרום הזה קיימות שתי גישות עיקריות (ובמקומות מסוימים בטח מתורגלות שתיהן) שאותן אני מכיר קצת (ואולי יש עוד גישות) הראשונה היא חשיבה חיובית/דמיון מודרך שבה בגדול מדמיינים משהוא קורה, וכך גורמים לו לקרות. השניה היא יותר בכיוון זאזן- מיקוד בריק. ותרגול הזה נראה לי יותר קשור (אם כי לא זהה) התרגול של קשב ופעולה אינטואיטיבית איתו. דרך אגב, מעניין שהזכרת את דוגמת הלהקה. אחד התרגולים שעשינו בסדנת משחק היה הקשבה קבוצתית - היכולת של קבוצה לפעול כגוף אחד. למשל להתחיל לצעוד ולהפסיק לצעוד ביחד. זה בכלל לא קל! ניר
 

דו קרב

New member
תודה רבה. לדעתי קיבלתי תשובה

בעזרתכם. עכשיו יש לי את כיוון הדלת בא אני רוצה להיכנס.
 
להפסיק לחשוב, או לחשוב רק על דבר

אחד? לפי מה שאני מבין, יש הבדל גדול בין להפסיק לחשוב (איך תדע להתחיל מחדש?) לבין לחשוב (להתרכז) על דבר אחד. כדי לא לחשוב על סוס לבן, חשוב על סוס שחור; או על כל דבר אחר שהוא. כשאני עובד עם נוער אלים על שליטה עצמית, הכלי הכי חשוב שאני נותן להם מורכב משני חלקים. הראשון הוא תשומת לב לנשימה: כמה שיותר לאט יותר טוב, ובכל מה שעושים בשיעור זה חוזר, בצורות שונות (תרגול בסיסי, טכניקה, עבודה בזוגות, ראנדורי, קשת...). השני הוא שאני אומר להם שכל מי שנכנס ומפריע בשיעור (הדלת תמיד פתוחה כדי לאפשר לזה לקרות, וזה אכן תמיד קורה) עושה זאת כדי לתת להם להתאמן על ריכוז. מהפרעה זה הופך לאתגר - האם יצליחו "לגנוב" לי את הריכוז, או לא? התוצאה (אני מקווה...) היא שבמקום להתרגז על המפריעים (התגובה הטבעית של נער אלים) הם מנסים "לנצח" אותם במשחק ריכוז, והטכניקה לנצח היא להתרכז בנשימה. במקום לחשוב על ההפרעה, הם מתרכזים בנשימה; וזה עובד. כדי לא לחשוב על סוס לבן, חשוב על סוס שחור. בשלב יותר מתקדם נדבר על נשימה לבטן, אח"כ לטאן-טיין, וכך הלאה. לא "לא לחשוב", אלא לחשוב רק על דבר אחד.
 
למעלה