כח המוח.

[דו קרב]

כח המוח. ../images/Emo131.gif

אצל נזירי השאולין, מלמדים איך לשלוט על תחושת הכאב ע"י שכנוע עצמי. בדרך זו יכול הנזיר ללקק ברזל מלובן, לעמוד על הראש זמן רב וכו'. קיימים רופאים מנתחים בעולם אשר "עובדים" על הפציינט לפני הניתוח, המנותח לא ירגיש כאב בניתוח והוא ימצא בהכרה מלאה. ( התהליך לא מבוצע בהיפנוזה). ישנם צוללנים אשר עוצרים את נשימתם לחמש דקות בעוד הממוצע הוא שתי דקות. זה מבוצע ע"י שכנוע עצמי וחשיבה מאוד מסוימת. יש מאסטרים לאומנויות לחימה אשר טוענים כי בקרב, על המח להיות נקי ממחשבות ובכך התגובה תהיה מהירה יותר וממוקדת יותר. אנחנו רואים כי חשיבה עמוקה, בצורה מסוימת, מאיטה את תגובות הגוף, בעוד אי חשיבה (ראש נקי) מטרתה לשרת את ההיפך. ריכוז, מהירות, או בקיצור, חושים הרבה יותר חדים. ולשאלה. האם מדובר באותה טכניקה בשני המקרים, והרי אם אני לא ירצה לחשוב על סוס לבן, אני בעצם יחשוב, לא לחשוב על סוס לבן. האם המח מתפקד כמו מחשב. הזיכרון מלא, המחשב איטי. הזיכרון פנוי, המחשב מהיר. האם יש לנו את היכולת להעלות ולהוריד קבצים מהמגירות במח לשולחן העבודה? האם מדובר ביכולת טכנית גרדה שאנחנו לא מיודעים אליה? האם האדם חייב להגיע למח דרך הנפש ? האם בכלל יש הפרדה בין מח לנפש ? מהרהורי השבת.

 

[ש מים]

רוני, לעניות דעתי עירבבת כאן קצת...

למשל (דברים בולטים): צוללני free-diving מתרגלים המון מדיטציה ויוגה, במטרה להאט את קצב הנשימה ושריפת החמצן. אותן טכניקות משמשות באמנויות לחימה שונות לשם "ניקוי המחשבות" וע"י "תגובות נכונות יותר", לצד "ביטול אלמנט הפחד", בעת קרב (גם הפחד, אגב, גורם לנשימות מהירות ושריפת חמצן גבוהה יותר מהרגיל. אבל זה באמת דרך-אגב). אני לא יודע איך עובדים נזירי השאולין (מבחינה מנטאלית), אבל מנסיון שלי - ניתן לשלוט/להתגבר על הכאב ע"י חשיבה מסויימת, או - נכון יותר - "היעדר חשיבה". מבחינה זו, אני רואה את ההקבלה למדיטציות שונות (חתירה למצב של "ריק", היעדר חשיבה/מחשבות). עכשיו, אם אעשה סיכום ביניים של הדברים נראה שלמעשה מדובר באותה טכניקה שמשיגה המון דברים: 1. הורדת קצב פעילות הלב. 2. הורדת לחץ הדם (כן, גם זה, עד כמה שידוע לי). 3. הורדת קצב הנשימה. 4. היעדר מחשבות מביא גם (בהכרח) להיעדר/התגברות על הפחדים ומעצורים, ולכן גם ליעילות גבוהה יותר בקרב (פעולה "חלקה יותר", למשל). 5. היעדר חשיבה (או - "חשיבה מודרכת") מאפשר שליטה על תחושת הכאב. אין כאן מה שאתה קראת "חשיבה עמוקה", להיפך: יש כאן "היעדר חשיבה"! "יכולת טכנית"?? לא יודע מה זה "טכני", אבל אין לי ספק שמדובר ביכולת הטמונה בכ"א מאיתנו ובאמצעות תירגול ניתן להגיע אליה. "להגיע למוח דרך הנפש"?? אנא ערף? שו האדא "מוח"? שו האדא "נפש"?? מדובר על הבנאדם. כולו וואחד... בשמחות!

חג שמח!!!

 

[ש מים]

הגהה קטנה ../images/Emo10.gif

"...לשם "ניקוי המחשבות" וע"י "תגובות נכונות יותר", לצד..." - צ"ל: "... לשם "ניקוי המחשבות" וע"י כך להביא ל"תגובות נכונות יותר", לצד..." סליחה על החיפזון (עבודה, עבודה...)

 

[Tonjin]

בקשר לצוללנים..

עצירת הנשימה מבוצעת לא ב"עקבות מצב נפשי" או "שכנוע עצמי".. מטרת המדיטצייה/יוגה (מדובר ברוב המקרים ב"פראנאימה" יוגת-נשימה שהיא על קו התפר בין תרגול פיזי לרוחני ומחוללת פלאים בשניהם) היא להגמיש, לחזק ולהגדיל את הריאות מצד אחד ולהרגיע את הגוף (וכמובן הנפש) ולהוריד את קצב פעימות הלב לקראת הצלילה מצד שני (כדי להאיט למינימום האפשרי את קצב צריכת החמצן). לדעתי ברוב המקרים לא-ניתן להפריד בין תרגול הגוף והנפש.. גם מעללי הצ'י-גונג ה"קשה" המדהימים ביותר מגובים (במידה והם אמיתיים) בשינויים פיזיולוגיים אלו או אחרים.. מתקשר לי קצת ל"חסם העליון" שמדברים עליו כרגע בפורום 148

 

[דו קרב]

שי ו Tonjin

איך הורדת לחץ דם, והורדת קצב פעימות הלב, שזמ הצב חצי דרוגי, יכול לעזור בקרב בו דרושה עירנות מירבית ותגובה מהירה ? האם האחד לא סותר את השני ?

 

[ש מים]

הגהה??

שו הדא: "שזמ הצב חצי דרוגי"?? האם כוונתך היתה: "שזה מצב חצי היפנוטי"?? בכל אופן, אין לי ידע בפיזיולוגיה, אבל לדעתי ומנסיוני (ולא רק שלי): במצב רגיעה-עירנית-משוחררת הבנאדם מגיב בצורה המהירה ביותר והנינוחה ביותר. "הפתעות" משנות את קצב הנשימה וגורמות למתח שרירים וכתוצאה מכך לתגובות נחפזות מידי, לא שקולות, לא מדוייקות ולעיתים גם איטיות יותר. אבל, הבעיה הגדולה אינה האיטיות, אלא המתח הפיזי והנפשי , שאינו מאפשר תגובה נכונה ו-"קריאת מפה" איכותית. בעבר כבר נדון הנושא (כאן או "שם") - מה צריך בקרב - מהירות זו תיזמון/מיקום. לדעתי - מיקום. מיקום נכון ומתוזמן נובע מ-"קריאת מפה". מה שמחזיר אותנו לחיוניות הרוגע הפנימי. עוד על הקשר שבין מדיטציה ללחימה אתה יכול למצוא בספרו של דני וקסמן: "זן שאלות ותשובות". כן אתה מוזמן לקרא (באתר) על "זן וג'ודו".

 

[ש מים]

זן וג'ודו

זן וגודו

ה-"'" הלך לטייל במרחבי הרשת |-8

 

[דו קרב]

כן זו היתה כוונתי.

האם הנזיר שמלקק ברזל מלובן נמצא במצב רגיעה-עירנית-משוחררת? האם המנותח שלא מרגיש כאב, הוא עירני מספיק להגיב במהירות? ולדוד, לחשוב על סוס שחור במקום לבן, לא עשיתי כלום. הרי ההמלצה היא על ראש נקי ממחשבות. משהוא פה לא מסתדר לי מבחינת הדרך והמטרה. המטרות שונות ולדעתי גם הדרך. את הכאב בקרב לא מרגישים בגלל אדרנלין גבוה, ולא בגלל רגיעה. או שאני טועה.

 

[ש מים]

"נזיר שמלקק ברזל" אינו מובאה שלי

ואיני יכול לתת חו"ד על דברים שאיני מכיר. כעקרון השאלה שלך (כך נראה לי) וגם תשובתי, בהתאם, מתחלקת ל-2: 1. היכולת להתגבר על כאב, ע"י "תירגול מחשבתי". למרות שזה לא בא לי בקלות, התשובה היא כן (דוגמאות ספורות: לפחות פעמיים נעקצתי ע"י צירעה/דבוּר, ברכּה, בזמן רכיבה ולמרות שאני רגיש לכאבים - "הסטתי את הכאב" ממני והלאה. כנ"ל במקרי פציעות נוספות, כאבי ראש ועוד מרעין-בישין). 2. רוגע מאפשר יכולת ניתוח והודות לכך פעולה מדוייקת יותר ונכונה יותר (אי "התרגשות"). האם אינך מסכים לכך?

 

[דו קרב]

כן מסכים, אבל לא זו הבעייה.

האם המצב, שאתה מכנה אותו רוגע, ואם "התירגול המחשבתי" שעוזר לך לסבול כאב, האם הטכניקה המחשבתית לצורך כך, לא סותרת את תאוריית הראש הנקי לצורכי לחימה ? האם המטרה לא שונה ? ואם כן שונה, האם גם אופן התירגול המחשבתי לצורך המטרה שונה ?

 

[ש מים]

לא בטוח

אני לא ממש מומחה, אני רק תלמיד מתחיל. לפי ההבנה שלי מדובר בתירגול דומה. אגב, אני לא מדבר על תרגול תוך כדי קרב! בעת הקרב הראש צריך להיות נקי. לפי הבנתי תרגול מאפשר לך להגיע למצב הללו (גם free-divers לא עושים תרגילי מדיטציה ונשימה תוך כדי צלילה...

).

 

[דו קרב]

הצוללן טוען שהוא מדמיין איך הוא

מתמזג עם המים, כאילו מתמוסס בהם, נעלם. לדעתי זו מדיטציה.

 

[Tonjin]

זו טכניקה שאני לא מכיר...

לא לפני הצלילה ולא בזמן הצלילה.. ש. אמנם לא מבצעים מדיטאציה תוך כדי צלילה אך מתעסקים לפעמים עם דימויים מרגיעים או Whatever it is שצריך כדי להמנע מ"מחשבות רעות" (כאלו שצורכות אנרגייה מיותרת ו/או עלולות להלחיץ..) אם כי מדובר בעיקר על השלב של העלייה בחזרה למעלה שהוא יחסית די פאסיבי (אתה נותן בתחילת העליה כמה תנועות סנפיר ונותן לציפה הטבעית לעשות את שלה, הנטייה הטבעית לטלף בטירוף למעלה מבזבזת אנרגייה וחמצן מיותרים)

 

[דו קרב]

ראיתי בדיסקברי, שלשום. כל התוכנית

היתה על יכולות דרך חשיבה. הביאו דוגמא גם על מילחמה בסרטן. אבל כל הדוגמאות היו על יכולת חשיבה ולא על אי חשיבה. ואולי אני טועה בכלל בהבנתי את " אי חשיבה". זה מה שאני שואל.

 

[ש מים]

כבר מברר..

אני מתקשר ל-ע' ומברר

(כל שאני יודע על התחום זה ממנו...). ביררתי. tonjin, כנראה שיש כמה גישות גם לעניין זה (צלילה חפשית), כי לפי "מקורותי" (

) - לא עושים שום מדיטציה/תרגילי חשיבה תוך כדי הצלילה, אלא "הראש אמור להיות נקי" (לא שאלתי על העליה, אלא על "צלילה" בכלל. אני נוטה לקבל את ההנחה שמצב הנפשי בעת הירידה שונה מן העליה וייתכן ויש גם שוני "בראש"). לדו-קרב: נראה לי שאתה טועה בעניין "אי-חשיבה" ו-"חשיבה". נראה לי שאי-אפשר לדבר על זה או להסביר את זה במילים. צריך לעשות ולהבין.

 

[Tonjin]

הגיוני מאד שיש כמה גישות, למרות

שבארץ יש אולי שני מדריכים רציניים (אחד מהם לפחות רציני מאד, בכל קנה-מידה) והכוונה בפירוש לא למדיטצייה אלא למעין הכוונה של המחשבה, או ניסיון לשלוט בה.. וגם זה רק כתגובה למה שמכונה בתחום "מחשבות רעות" - אם הן אינן מופיעות, לא צריך להתעסק בזה.. ואכן, "מחשבות רעות" מופיעות בעיקר בדרך חזרה למעלה, כשהצלילה כביכול נגמרה וכל מה שנשאר לך זה לחכות ולצוף לאט לאט למעלה.. כ"כ לאט שלפעמים נראה שזה לאט מידי.. פרצה למחשבות רעות...

 

[בודוקאן]

רוני, לא מצליחה להבין

את הכוונה שלך. מה זה "תיאורית הראש הנקי"? למה צריך ראש נקי? ואולי הכי חשוב - "נקי" ממה? לא הצלחתי להבין את הקונטרוורסיה שאתה מציג.

 

[דו קרב]

גם אני לא. בגלל זה אני מתעקש להבין.

יש מאסטרים שאומרים כי מצב של "ראש נקי" ללא מחשבות, אלא לחימה אינסטיקטיבית זו הדרך הנכונה להגיע להשגים בקרבות. מצד שני אני מתרשם כי בכדי לשלוט על המח, נדרשת חשיבה בריכוז גבוה ובשכנוע עצמי רב. ואני לא מצליח לתפוס, כן חושבים או לא חושבים, או שחושבים שלא חושבים ואז בעצם כן חושבים. אישית אני מאלה שחושבים בקרב,(במגבלות האישיות), ומישום מה תוקף אותי צורך להיכנס יותר לתחום הרוחני ולא הפיזי, אבל אני לא מוצא את כיוון הדלת. אני לא יודע מה אני מחפש.

 

[בודוקאן]

טוב, טוב, בוא נראה../images/Emo13.gif

אומרים שאני אמורה להבין בנושאים של מוח, חשיבה וכו', אבל אני לא.... לעומת זאת

, בלחימה, אני ממש לא מבינה. עקבתי אחרי הדיונים הללו, והעיצה שיש לי זה: בואו נפסיק לחפור בנושא של "חשיבה", כי לא נצא מזה, ובמקום זה נבדוק את הנושאים של "קשב" ו- "תודעה". לדעתי, זה הרבה יותר רלונטי. אין מצב של "לא לחשוב". אינני מכירה דבר כזה. המניפולציות השונות שאדם יכול לעשות, הן מניפולציות על הקשב ועל התודעה. אפשר לעשות split של התודעה. אני חושבת שזה מה שעושים כדי להתנתק מכאב. זו התנתקות. זה תהליך של "דיסוציאציה" ולכן יש לו נגיעה להיפנוזה גם אם זה לא מצב היפנוטי מלא. אגב, זה מה שמורפיום עושה, אבל בצורה כימית. אפשר להיכנס למצב תודעתי של קרב ולחימה. זה אומר לגייס את כל אותם מרכיבי נפש ואישיות המשרתים את המטרה, ולנתק את אותם מרכיבים שעלולים להפריע להשגת המטרה (שוב, ניתוק, דיסוציאציה). על זה עובדים מאמנים שאומרים: "אם אתה לא בא לקחת זהב, אל תבוא". כעת, לנושא הקשב. חלוקת הקשב באה לשרת את המצב התודעתי. אקח לדוגמה קרב ג'ודו, כי הכי קל לי: הקשב מופנה כולו לקליטת הגירויים הבאים מהגוף - proprioception. ז"א, כל הקשב מופנה לקליטה ולאינטגרציה של התחושות, של דחיפה, משיכה, לאן אני נדחפת או נמשכת, באיזה כוח, מה כיוון הוקטור, איזה חלק של בן זוג נשען עלי או תלוי עלי, מה כיוון התנועה שלי ושלו, מה הכיוון שבו יש "שטח מת" . כל התחושות הבאות מהגוף (כולל התנועה, כמובן) מובילות אותי לתגובה. כל זה בתנאי, כמובן, שהמיומנות כבר טבועה בגוף. הגוף יגיב באופן יעיל, אם הקשב יהיה כולו מכוון לחוש את הכוחות והכיוונים של התנועה, והתודעה תהיה מוגדרת למצב "קרב". מקווה שלא בלבלתי מידי, ואולי...כל מה שכתבתי זה שטויות. נא לקחת בחשבון אפשרות זו מאוד ברצינות.

 

[דו קרב]

לא , לא שטויות. יכול מאוד להיות

שהקשב לקליטת הגירויים של דחיפה, משיכה, כיוון וכו', הוא בא מעצם זה שהלוחם\ת לא חושבים, אלא קשובים ומגיבים. אני חייב לרוץ עכשיו. אחזור מחר. בכל אופן, מעניין מאוד, נתת לי כיוון למחשבה.