Hell is beige
New member
כותרת
טיול שנתי - איזה כיף, מתארגנים בחדרים.. רשמתי את עצמו בחדר שהיו משובצים בו 4 ילדים מהכיתה שלי (5) בחדר... אחרי זה הדף עבר בכיתה ו-הפלא ופלא... השם שלי לא נמצא שם, ומי במקום? גיל... ורק שתדעו שגיל הוא ילד עם פיגור שכלי (רציני) שכל הכיתה (חוץ ממני) נטפלת אליו... אז איך שהוא הוא הגיע לשם... דבר ראשון שעשיתי רשמתי את עצמי בתור ``לא יוצא לטיול``... אני לא יוצא... אפילו שהם כבר סידרו לי חדר, מה אני תריך את החסדים שלהם? הם מגעילים אותי... בזמן האחרון רציתי לעבור כיתה - מה הפלא... הילדים בכיתה שלי כל הזמן רבים, זה לא מדבר עם זה, זה ברוגז עם זה... אלה לא מדברים עם ההוא... אני מרגיש באיזה גן חובה מזדיין... כל כך הרבה שטויות שאפשר לעשות מזה תרשים זרימה סטייל המורה לג``ג... פחד... הבנות בכלל - חצי מהן דחוסות כמו קופסאות שימורים חושבות שכל העולם שלהן: אני יושב על שולחן של מישהי בהפסקה... פתאום היא נכנסת ומה היא אומרת.. לא ``קום``, לא ``אתה מוכן בבקשה לקום?``, לא ``בקרא צפרא לך זולת חביבי, התוכל לפנות עצמיך מדלפקי?`` לא לא לא!!! ``עוף מהשולחן יא מכוער!!!`` זה המקרה... והחצי השני, 2 בנות שאני לא מדבר איתן (כבר פורט בעבר) שבגללן חצי מהבנות בכיתה מתעלקות עלי... ילדה אחת שמשחקת לי אותה שדכנית (לא לטובטי, חס וחלילה, בשביל הצחוק שלה ושל החברות ה``יפות`` שלה) ושאר ירקות... עכשיו אתם שואלים איך זה שאני נשארתי בכיתה עד עכשיו? אחרי הכל לפי ההסברים שלי הבנתם שכל הבנים נעליים (לא כמו נעל שלנו, נעל שלנו מלך) וכל הבנות קופסטות שימורים או סתם קופות... ומי רוצה להיות בכיתה עם קופות, קופסאות שימורים ונעליים? נכון, אף אחד... הדבר היחיד שהחזיק אותי בכיתה היה סגל המורים הכי טוב בשכבה... אבל מה, כל כלב בא יומו ולפחות עכשיו אני הרבה יותר מתקדם בחומר מהכיתה שאני יעבור אליה (בתקווה שיתנו לי לעבור)... אלוהים ינצור את החמשוש
טיול שנתי - איזה כיף, מתארגנים בחדרים.. רשמתי את עצמו בחדר שהיו משובצים בו 4 ילדים מהכיתה שלי (5) בחדר... אחרי זה הדף עבר בכיתה ו-הפלא ופלא... השם שלי לא נמצא שם, ומי במקום? גיל... ורק שתדעו שגיל הוא ילד עם פיגור שכלי (רציני) שכל הכיתה (חוץ ממני) נטפלת אליו... אז איך שהוא הוא הגיע לשם... דבר ראשון שעשיתי רשמתי את עצמי בתור ``לא יוצא לטיול``... אני לא יוצא... אפילו שהם כבר סידרו לי חדר, מה אני תריך את החסדים שלהם? הם מגעילים אותי... בזמן האחרון רציתי לעבור כיתה - מה הפלא... הילדים בכיתה שלי כל הזמן רבים, זה לא מדבר עם זה, זה ברוגז עם זה... אלה לא מדברים עם ההוא... אני מרגיש באיזה גן חובה מזדיין... כל כך הרבה שטויות שאפשר לעשות מזה תרשים זרימה סטייל המורה לג``ג... פחד... הבנות בכלל - חצי מהן דחוסות כמו קופסאות שימורים חושבות שכל העולם שלהן: אני יושב על שולחן של מישהי בהפסקה... פתאום היא נכנסת ומה היא אומרת.. לא ``קום``, לא ``אתה מוכן בבקשה לקום?``, לא ``בקרא צפרא לך זולת חביבי, התוכל לפנות עצמיך מדלפקי?`` לא לא לא!!! ``עוף מהשולחן יא מכוער!!!`` זה המקרה... והחצי השני, 2 בנות שאני לא מדבר איתן (כבר פורט בעבר) שבגללן חצי מהבנות בכיתה מתעלקות עלי... ילדה אחת שמשחקת לי אותה שדכנית (לא לטובטי, חס וחלילה, בשביל הצחוק שלה ושל החברות ה``יפות`` שלה) ושאר ירקות... עכשיו אתם שואלים איך זה שאני נשארתי בכיתה עד עכשיו? אחרי הכל לפי ההסברים שלי הבנתם שכל הבנים נעליים (לא כמו נעל שלנו, נעל שלנו מלך) וכל הבנות קופסטות שימורים או סתם קופות... ומי רוצה להיות בכיתה עם קופות, קופסאות שימורים ונעליים? נכון, אף אחד... הדבר היחיד שהחזיק אותי בכיתה היה סגל המורים הכי טוב בשכבה... אבל מה, כל כלב בא יומו ולפחות עכשיו אני הרבה יותר מתקדם בחומר מהכיתה שאני יעבור אליה (בתקווה שיתנו לי לעבור)... אלוהים ינצור את החמשוש
