כותבת בניק אחר... בעסה
אל תתייחסו לשם הלא סימפטי, זה סתם. בשבת היינו אצל חמי וחמותי שבת שלמה (אנחנו דתיים) אנחנו מאוד ממעטים להיות אצלם כי אנחנו שונאים לנסוע עם כל הילדים , אבל היה אילוץ כלשהו ונסענו (לרוב אנחנו פעמיים בשנה אצלם, וזהו) עכשיו קצת רקע: אצלנו בבית די מבולגן וג'יפה, כמה שאני לא מנסה להשתלט זה קשה בעיקר בגלל הקטן שהוא שדון אמיתי, שהופך, שופך ומפורר כל מה שיש ובכל מקום בבית.( בן שנתיים) אצל חמותי נקי ומסודר. הילדים לא גרים איתה בבית והיא משקיעה הרבה בסידורים ונקיונות. הקיצר... הילדים עשו אצלה בלגן כרגיל, היתה מהפכה אחת בבוקר שסידרנו בכוחות משותפים לפני ארוחת הבוקר, והשארנו באמת מסודר! אח"כ היתה סצינה מטורפת לגמרי, הקטן שלי לקח סלסלה של צעצועים ושפך אותה על הרצפה, ואז חמותי קמה אליו בעצבים והתחילה לצרוח עליו שיאסוף, ממש איבדה את העשתונות. הוא התחיל לבכות, ואני לקחתי אותו והשתדלתי שיתרחק ממנה לשאר השבת. אני מרגישה שאין לה עצבים לילדים ולבלגן, ואני לא רוצה לבוא אליהם יותר. הילדים אוהבים לבוא לשם ומבקשים את זה, אבל אני לא יכולה לסבול את היחס של חמותי אליהם. דרך אגב, יש לי גיסים שבאים אליהם המון, עם הילדים ועושים המון בלגן בלי למצמץ או להתנצל, פשוט לא שמים עליה. אנחנו ממש ממש לא כאלו, ממעטים להגיע ותמיד משאירים אחרינו מסודר (גם אם במהלך השבת יש פה ושם בלגן) באותה הזדמנות אני מציינת, שיש עוד כמה בתים שאני מכירה בהם האמא היסטרית על ניקיון ברמה שלא הייתי נכנסת לשם, בגלל המבטים הסולדים של האם , והילדים שלה מסכנים כי אסור לנשום בבית.וכל היום צריך ללכת על קצות האצבעות. מה דעתכם על זה? אני מעדיפה בתים עם גישה חיובית לילדים, ולא אכפת לי אם קצת מלוכלך ומבולגן.
אל תתייחסו לשם הלא סימפטי, זה סתם. בשבת היינו אצל חמי וחמותי שבת שלמה (אנחנו דתיים) אנחנו מאוד ממעטים להיות אצלם כי אנחנו שונאים לנסוע עם כל הילדים , אבל היה אילוץ כלשהו ונסענו (לרוב אנחנו פעמיים בשנה אצלם, וזהו) עכשיו קצת רקע: אצלנו בבית די מבולגן וג'יפה, כמה שאני לא מנסה להשתלט זה קשה בעיקר בגלל הקטן שהוא שדון אמיתי, שהופך, שופך ומפורר כל מה שיש ובכל מקום בבית.( בן שנתיים) אצל חמותי נקי ומסודר. הילדים לא גרים איתה בבית והיא משקיעה הרבה בסידורים ונקיונות. הקיצר... הילדים עשו אצלה בלגן כרגיל, היתה מהפכה אחת בבוקר שסידרנו בכוחות משותפים לפני ארוחת הבוקר, והשארנו באמת מסודר! אח"כ היתה סצינה מטורפת לגמרי, הקטן שלי לקח סלסלה של צעצועים ושפך אותה על הרצפה, ואז חמותי קמה אליו בעצבים והתחילה לצרוח עליו שיאסוף, ממש איבדה את העשתונות. הוא התחיל לבכות, ואני לקחתי אותו והשתדלתי שיתרחק ממנה לשאר השבת. אני מרגישה שאין לה עצבים לילדים ולבלגן, ואני לא רוצה לבוא אליהם יותר. הילדים אוהבים לבוא לשם ומבקשים את זה, אבל אני לא יכולה לסבול את היחס של חמותי אליהם. דרך אגב, יש לי גיסים שבאים אליהם המון, עם הילדים ועושים המון בלגן בלי למצמץ או להתנצל, פשוט לא שמים עליה. אנחנו ממש ממש לא כאלו, ממעטים להגיע ותמיד משאירים אחרינו מסודר (גם אם במהלך השבת יש פה ושם בלגן) באותה הזדמנות אני מציינת, שיש עוד כמה בתים שאני מכירה בהם האמא היסטרית על ניקיון ברמה שלא הייתי נכנסת לשם, בגלל המבטים הסולדים של האם , והילדים שלה מסכנים כי אסור לנשום בבית.וכל היום צריך ללכת על קצות האצבעות. מה דעתכם על זה? אני מעדיפה בתים עם גישה חיובית לילדים, ולא אכפת לי אם קצת מלוכלך ומבולגן.