כושר שייט בינ"ל
- פותח הנושא carto3
- פורסם בתאריך
אין כאן קונפליקט
אין שום דרישה חוקית שאני מכיר שמצריכה מפעיל מוסמך ל -VHF על כלי שייט. לעניות דעתי כל אחד יכול להפעיל VHF בלי שעבר אף חוק, להבדיל למשל מנהיגה במכונית שמצריכה רשיון. כך שאם יש בספינה VHF ומפעיל אותה בעל רשיון חופי, נניח, הוא יכול וחייב להשתמש במכשיר במידת הצורך - בכל מרחק מהחוף - ובוודאי בחירום. הדרישה למפעיל GMDSS על כלים מסויימים אינה קובעת שאסור להפעיל VHF אם אינך מוסמך ל- GMDSS, או שצריך מעיל GMDSS מוסמך אם יש VHF על הכלי.
הכל כמובן לעניות דעתי. ייתכן שיש כזה חוק שאני לא מכיר - שנאמר Corruptissima re publica plurimae leges : ככל שיש יותר חוקים סימן שהמדינה יותר מושחתת (טאיטוס).
(וגם לסלולרי אין רשיון ואנחנו מצליחים להפעיל אותו. פלאי הטכניקה)
אין שום דרישה חוקית שאני מכיר שמצריכה מפעיל מוסמך ל -VHF על כלי שייט. לעניות דעתי כל אחד יכול להפעיל VHF בלי שעבר אף חוק, להבדיל למשל מנהיגה במכונית שמצריכה רשיון. כך שאם יש בספינה VHF ומפעיל אותה בעל רשיון חופי, נניח, הוא יכול וחייב להשתמש במכשיר במידת הצורך - בכל מרחק מהחוף - ובוודאי בחירום. הדרישה למפעיל GMDSS על כלים מסויימים אינה קובעת שאסור להפעיל VHF אם אינך מוסמך ל- GMDSS, או שצריך מעיל GMDSS מוסמך אם יש VHF על הכלי.
הכל כמובן לעניות דעתי. ייתכן שיש כזה חוק שאני לא מכיר - שנאמר Corruptissima re publica plurimae leges : ככל שיש יותר חוקים סימן שהמדינה יותר מושחתת (טאיטוס).
(וגם לסלולרי אין רשיון ואנחנו מצליחים להפעיל אותו. פלאי הטכניקה)
למיטב הכרתי את החוק נדרש רשיון עבור VHF
המדובר כמובן על החוק הישראלי. לא ידוע לי שתחום התג"ם הימי נמצא מחוץ לדרישה זו. נדמה לי שזה גם מצוין ברשיון התחנה של הסירה.
לגבי GMDSS, למיטב ידיעתי המצאות הציוד על הסירה לא מספיק ויש עוד מדינות (לא רק ישראל) שדורשות לראות רשיון "מפעיל VHF בזיקה ל GMDSS" (ייתכן ואני מפספס קצת בהגדרה)
הסלולארי לא נמצא בתחום התג"מ ויש עוד תחומי תדרים (כמו 2.4 גיגההרץ) שלא דורשים רשיון מיוחד
המדובר כמובן על החוק הישראלי. לא ידוע לי שתחום התג"ם הימי נמצא מחוץ לדרישה זו. נדמה לי שזה גם מצוין ברשיון התחנה של הסירה.
לגבי GMDSS, למיטב ידיעתי המצאות הציוד על הסירה לא מספיק ויש עוד מדינות (לא רק ישראל) שדורשות לראות רשיון "מפעיל VHF בזיקה ל GMDSS" (ייתכן ואני מפספס קצת בהגדרה)
הסלולארי לא נמצא בתחום התג"מ ויש עוד תחומי תדרים (כמו 2.4 גיגההרץ) שלא דורשים רשיון מיוחד
אולי בעצם אין קונפליקט
נראה לי שיש "חור" מסוים בהגדרות
לפי ההגדרות:
שייט חופי - עד 4 מייל
מסע בינלאומי - 15 מייל ומעלה
מסע לאומי - מסע שאינו בינלאומי , (פירוש שלי - התחום שבין 4-15 מייל)
ציוד בטיחות:
לסירה בשיט חופי - לא נדרש מכשיר קשר DSC
לסירה במסע לאומי ובינלאומי - נדרש מכשיר קשר DSC (מתאים למה שציין אילן)
סוגי הרשיונות:
משיט 30 - מוסמך לשייט חופי, לא נדרש רשיון מפעיל קשר
משיט 60 - מוסמך למסע בינלאומי, נדרש רשיון מפעיל קשר
אין הגדרה להסמכה מתאימה למסע לאומי. משתמע מכך שרק משיט 60 רשאי לבצע מסע לאומי (ובמילא יש לו רשיון מפעיל קשר).
נראה לי שיש "חור" מסוים בהגדרות
לפי ההגדרות:
שייט חופי - עד 4 מייל
מסע בינלאומי - 15 מייל ומעלה
מסע לאומי - מסע שאינו בינלאומי , (פירוש שלי - התחום שבין 4-15 מייל)
ציוד בטיחות:
לסירה בשיט חופי - לא נדרש מכשיר קשר DSC
לסירה במסע לאומי ובינלאומי - נדרש מכשיר קשר DSC (מתאים למה שציין אילן)
סוגי הרשיונות:
משיט 30 - מוסמך לשייט חופי, לא נדרש רשיון מפעיל קשר
משיט 60 - מוסמך למסע בינלאומי, נדרש רשיון מפעיל קשר
אין הגדרה להסמכה מתאימה למסע לאומי. משתמע מכך שרק משיט 60 רשאי לבצע מסע לאומי (ובמילא יש לו רשיון מפעיל קשר).
סליחה, מה זה "נאמר בעבר שאסדה ל 10 לא תתאים"?
מי אמר? מתי? ולמה? מה הגיבוי של זה בתקנות? או שאתה מתחיל ביצירת אגדת שייט חדשה
לדעתי ולנסיוני אין בעיות לצאת מהארץ עם אסדות גדולות יותר ממספר השייטים על הספינה. בשנת 1994 יצאנו 5 שייטים מישראל עם שתי אסדות של 8 אנשים כל אחת. בשנת 2005 יצאנו 7 שייטים עם שתי אסדות של 8 כל אחת. מעולם לא היתה לי בעיה שיש לי אסדות שמיועדות ל16 איש ותמיד היו לי (הרבה) פחות שייטים.
היום לאור נסיוני אני מתכנן לקנות אסדה חדשה של 8 אנשים בלבד ו יש להניח לרספ"ו לא יתנגד לזה
(למרות שמספר השייטים לא יגיע ל8 , פשוט יהיה יותר מקום ונוחיות במקרה הצורך.
)
כל נושא חישוב מספר האנשים הוא די בעייתי, (עיון שמדובר בשטח מחיה, (מקום חשיבה או שכיבה) וגם ביכולת ציפה (משקל השייטים) שלא לדבר על כמויות אוכל ומים. ראה מסמך מצורף של יצרן בנושא.
מי אמר? מתי? ולמה? מה הגיבוי של זה בתקנות? או שאתה מתחיל ביצירת אגדת שייט חדשה
לדעתי ולנסיוני אין בעיות לצאת מהארץ עם אסדות גדולות יותר ממספר השייטים על הספינה. בשנת 1994 יצאנו 5 שייטים מישראל עם שתי אסדות של 8 אנשים כל אחת. בשנת 2005 יצאנו 7 שייטים עם שתי אסדות של 8 כל אחת. מעולם לא היתה לי בעיה שיש לי אסדות שמיועדות ל16 איש ותמיד היו לי (הרבה) פחות שייטים.
היום לאור נסיוני אני מתכנן לקנות אסדה חדשה של 8 אנשים בלבד ו יש להניח לרספ"ו לא יתנגד לזה
כל נושא חישוב מספר האנשים הוא די בעייתי, (עיון שמדובר בשטח מחיה, (מקום חשיבה או שכיבה) וגם ביכולת ציפה (משקל השייטים) שלא לדבר על כמויות אוכל ומים. ראה מסמך מצורף של יצרן בנושא.
הענין הוא, אפרים, שאנחנו יוצאים מתוך הנחה
סטטיסית שבמרבית המקרים השימוש באסדת הצלה יעשה בתנאים קשים של ים ורוח. בתנאים כאלה אם יש צוות קטן (שניים למשל) ואסדה של 8 אנשים הצוות עלול להיקלע לקשיים בטיפול באסדה להשמשתה ברוח חזקה (אם התהפכה למשל). לפיכך רצוי מאוד שגודל האסדה(ות) יותאם לגודל הצוות. הבחור זוכר משהוא אבל בערך.
סטטיסית שבמרבית המקרים השימוש באסדת הצלה יעשה בתנאים קשים של ים ורוח. בתנאים כאלה אם יש צוות קטן (שניים למשל) ואסדה של 8 אנשים הצוות עלול להיקלע לקשיים בטיפול באסדה להשמשתה ברוח חזקה (אם התהפכה למשל). לפיכך רצוי מאוד שגודל האסדה(ות) יותאם לגודל הצוות. הבחור זוכר משהוא אבל בערך.
אילן, תודה על ההבהרה... בהחלט מעניין
יש להניח שבמקרים קיצוניים כמו שכתבת 2 שייטים לאסדה של 8 יכול להיות מצב בעייתי בזמן הנטישה => "קשיים בטיפול באסדה להשמשתה ברוח חזקה (אם התהפכה למשל)." אבל אני לא רואה סיכון רב (סטטסטי) במצב זה.
יש להניח שבמקרים הבעייתיים מספר אנשי הצוות יהיה קרוב יותר לגודל האסדה. אני לרוב שט עם 6 שייטים בחציית אוקיאנוסים והיו לי שתי אסדות של 8, כלומר 6 שייטים לאסדה של 8 זה מצב טוב מאוד לדעתי. גם מצב של 4 שייטים באסדה של 8 זה טוב (ועדיין לא חציתי אוקיאנוס עם 2 שייטים בלבד)
מספר נקודות למחשבה:
כל אסדה עלולה להיות במצב של רוח חזקה בזמן נטישה (סביר שזה המצב ה"נורמלי" של הפעלת אסדה).
היות והמצב הראשוני של האסדה הוא ללא אנשים יש להניח שכל אסדה עלולה להתהפך... אני בדעה שכאן יש חשיבות רבה לתיכנון האסדה כלומר אסדות שונות מתוכננות עם יכולת התישרות אוטומטית (עד גבול מסויים) וכמובן שיש להם רצועות מיוחדות שמאפשרות היפוך ידני בידי השייטים.
נקודה שניה היא שמצב של רוח חזקה וגלים, כלומר פני הים לא יציבים (בהמעטה) מאפשר לשייט מנוסה להפוך אסדה גדולה בצורה קלה יותר תוך שימוש ברוח ובגלים (וכמובן בחגורות האסדה) להפיכה של האסדה למצב ציפה נכון. (בנקודה זו שקיות היצוב של האסדה יגרמו לה להישאר יציבה במצב הנכון)
נקודה נוספת היא שלאחר פעולת הנטישה (המוצלחת) וכשהשייטים בביטחה בתוך האסדה אני לא רואה חסרונות באסדה גדולה שיש בה הרבה יותר מקום, נוחיות וכמובן ציוד ואוכל. (היות ורוב המשתמשים האסדות הם ספינות גדולות עם אסדות ל25 איש ויותר הרי שבעיה זו היתה מתגלה ומטופלת בידי היצרנים והרגולטורים מהר מאוד. )
מדוגמאות העבר בשני מקרים של שייטים ישראליים שנטשו (שרגא בים סוף וליבי באוקיאנוס ההודי) היו של מספר שייטים קטן יחסית לגודל האסדה ושתי הנטישות עברו בהצלחה.
בנוסף לכל הנקודות שהעלתי עשיתי חיפוש מהיר לאסדות קטנות ולדעתי אין אסדות שייט פתוח (סוג 1 – שמיועד לחציית אוקיאנוסים) בגודל קטן מ 4 אנשים. מצאתי רק אסדה חופית ללא כיסוי ל2 שייטים. ואסדה מיוחדת לטייסים לבודד. ויצרן נוסף עם אסדה אישית לטייסים. לדעתי (מבדיקה ברשת) גם שייטים בודדים במרוצים לוקחים אסדה גדולה ליותר אנשים והם בודדים בתנאים ממש גרועים...
יש להניח שאם היה יותר בטוח להשתמש באסדה לבודד או לשני שייטים מארגני מרוץ וונדי העולמי Vendée Globe היו קובעים אותה כציוד נדרש. כשחיפשתי ברשת ראיתי רק אסדות של כ 4 אנשים על כל ספינות המרוץ ובסירטוני החילוץ השונים של שייטים שנטשו. כמובן לא לשכוח שהאסדות שמשומשות בידי משמר החופים האמריקאי ונזרקות לשייט במצוקה גם הם לא אסדות של שייט אחד בלבד.
אני לא פוסל את הנקודה שהעלת (2 שייטים לאסדה של 8) אבל חושב ששייט מאומן עם אסדה טובה מיצרן שתכנן אותה בצורה נכונה לשימוש בזמן סערה. ישמיש את האסדה ויציב אותה במצב הנכון לכניסת שאר השייטים גם ללא צורך להכנס למים (בשימוש נכון של הרוח וחבל הקשירה של האסדה לספינה.) בכל מקרה לדעתי שייט או שני שייטים מאומנים במים יוכלו להפוך אסדה בכל מצב תוך שימוש ברוח בגלים ובאמצאי האסדה.
הסבר טוב יותר לא ניתן לתת בפורום אלא רק בצורה אישית או מעשית, בשביל זה יש את אתר היעוץ שלי
(למטה בחתימה)
יש להניח שבמקרים קיצוניים כמו שכתבת 2 שייטים לאסדה של 8 יכול להיות מצב בעייתי בזמן הנטישה => "קשיים בטיפול באסדה להשמשתה ברוח חזקה (אם התהפכה למשל)." אבל אני לא רואה סיכון רב (סטטסטי) במצב זה.
יש להניח שבמקרים הבעייתיים מספר אנשי הצוות יהיה קרוב יותר לגודל האסדה. אני לרוב שט עם 6 שייטים בחציית אוקיאנוסים והיו לי שתי אסדות של 8, כלומר 6 שייטים לאסדה של 8 זה מצב טוב מאוד לדעתי. גם מצב של 4 שייטים באסדה של 8 זה טוב (ועדיין לא חציתי אוקיאנוס עם 2 שייטים בלבד)
מספר נקודות למחשבה:
כל אסדה עלולה להיות במצב של רוח חזקה בזמן נטישה (סביר שזה המצב ה"נורמלי" של הפעלת אסדה).
היות והמצב הראשוני של האסדה הוא ללא אנשים יש להניח שכל אסדה עלולה להתהפך... אני בדעה שכאן יש חשיבות רבה לתיכנון האסדה כלומר אסדות שונות מתוכננות עם יכולת התישרות אוטומטית (עד גבול מסויים) וכמובן שיש להם רצועות מיוחדות שמאפשרות היפוך ידני בידי השייטים.
נקודה שניה היא שמצב של רוח חזקה וגלים, כלומר פני הים לא יציבים (בהמעטה) מאפשר לשייט מנוסה להפוך אסדה גדולה בצורה קלה יותר תוך שימוש ברוח ובגלים (וכמובן בחגורות האסדה) להפיכה של האסדה למצב ציפה נכון. (בנקודה זו שקיות היצוב של האסדה יגרמו לה להישאר יציבה במצב הנכון)
מדוגמאות העבר בשני מקרים של שייטים ישראליים שנטשו (שרגא בים סוף וליבי באוקיאנוס ההודי) היו של מספר שייטים קטן יחסית לגודל האסדה ושתי הנטישות עברו בהצלחה.
בנוסף לכל הנקודות שהעלתי עשיתי חיפוש מהיר לאסדות קטנות ולדעתי אין אסדות שייט פתוח (סוג 1 – שמיועד לחציית אוקיאנוסים) בגודל קטן מ 4 אנשים. מצאתי רק אסדה חופית ללא כיסוי ל2 שייטים. ואסדה מיוחדת לטייסים לבודד. ויצרן נוסף עם אסדה אישית לטייסים. לדעתי (מבדיקה ברשת) גם שייטים בודדים במרוצים לוקחים אסדה גדולה ליותר אנשים והם בודדים בתנאים ממש גרועים...
אין לי ניסיון אישי בהפעלת אסדה (ברוך השם)
מעבר למה שלמדתי וקראתי. מזאת למדתי שיש בהחלט בעיה של הפעלת/הצבת אסדה גדולה על ידי אדם בודד או שניים. מעבר לכך אם אתה מסתכל (ושנינו יודעים להסתכל) על מיקומה של האסדה ביכטה תראה שבחלק גדול מהמקרים האסדה ממוקמת במקום מאוד לא נוח להשקה. ו - שוב - בתנאי מזג אוויר קשים 2 אנשים עלולים להתקשות מאוד להשיק אסדה כבדה אל מעבר למעקה הסיפון. וכבר היו דברים מעולם. לפני מספר שנים אבד כל הצוות של יכטה צרפתית במיצר בוניפצ'יו בגלל סיבה זו (מסקנת ועדת החקירה). הרשות לא קבעה כללים ברורים למיקום/התקנת אסדת הצלה ביכטות. בצי הסוחר/IMO יש כללים ברורים בנושא זה. המיתקן ההידרוסטטי נותן תשובה מאוד חלקית לעניין זה. אבל, פרק הזמן שעובר מנטישה מיידית מאולצת ללא אסדה, עד לציפתה של האסדה בעקבות שיחרור הידרוסטטי הוא ארוך למדי ובמזג אוויר גרוע הצוות עלול להיכחד בפרק זמן זה. יתר על כן ציפה של אסדה בשיחרור הידרוסטטי אינה מבוקרת וברוח של, נאמר 30 קשר + האסדה "תתעופף" ברוח מייד עם ציפתה וסיכויי הצוות, אם שרד, לתפוס אותה קלושים מאוד. וכאן אני מגיע אל שאלה יסודית מאוד. מספר המקרים בים של צריכה מיידית של אסדה קטן הרבה יותר מאשר מספר המקרים של מצבי חרום מתמשכים. במצבים של קריסת קיל, כניסת מי ים מסיבית ללא כל אפשרות של בקרה, קריסת גופו של כלי השייט דרישת ההפעלה של האסדה היא מיידית. בכל מצב אחר של מצב חירום מתמשך ישנה אפשרות סבירה של הכנת האסדה מראש וקשירתה ליכטה במצב הכן. ו - אם המצב השתנה לטובה ולא נוטשים (הרבה יכטות שננטשו נמצאו לאחר מכן צפות בשלמותן בים) So what אף אחד לא יתלה את הסקיפר על כך שבמצב חירום מתמשך הוא הכין מבעוד מועד את האסדה. במצב כזה יש בהחלט זמן ויכולת להשמיש את האסדה בצורה מבוקרת.
מעבר למה שלמדתי וקראתי. מזאת למדתי שיש בהחלט בעיה של הפעלת/הצבת אסדה גדולה על ידי אדם בודד או שניים. מעבר לכך אם אתה מסתכל (ושנינו יודעים להסתכל) על מיקומה של האסדה ביכטה תראה שבחלק גדול מהמקרים האסדה ממוקמת במקום מאוד לא נוח להשקה. ו - שוב - בתנאי מזג אוויר קשים 2 אנשים עלולים להתקשות מאוד להשיק אסדה כבדה אל מעבר למעקה הסיפון. וכבר היו דברים מעולם. לפני מספר שנים אבד כל הצוות של יכטה צרפתית במיצר בוניפצ'יו בגלל סיבה זו (מסקנת ועדת החקירה). הרשות לא קבעה כללים ברורים למיקום/התקנת אסדת הצלה ביכטות. בצי הסוחר/IMO יש כללים ברורים בנושא זה. המיתקן ההידרוסטטי נותן תשובה מאוד חלקית לעניין זה. אבל, פרק הזמן שעובר מנטישה מיידית מאולצת ללא אסדה, עד לציפתה של האסדה בעקבות שיחרור הידרוסטטי הוא ארוך למדי ובמזג אוויר גרוע הצוות עלול להיכחד בפרק זמן זה. יתר על כן ציפה של אסדה בשיחרור הידרוסטטי אינה מבוקרת וברוח של, נאמר 30 קשר + האסדה "תתעופף" ברוח מייד עם ציפתה וסיכויי הצוות, אם שרד, לתפוס אותה קלושים מאוד. וכאן אני מגיע אל שאלה יסודית מאוד. מספר המקרים בים של צריכה מיידית של אסדה קטן הרבה יותר מאשר מספר המקרים של מצבי חרום מתמשכים. במצבים של קריסת קיל, כניסת מי ים מסיבית ללא כל אפשרות של בקרה, קריסת גופו של כלי השייט דרישת ההפעלה של האסדה היא מיידית. בכל מצב אחר של מצב חירום מתמשך ישנה אפשרות סבירה של הכנת האסדה מראש וקשירתה ליכטה במצב הכן. ו - אם המצב השתנה לטובה ולא נוטשים (הרבה יכטות שננטשו נמצאו לאחר מכן צפות בשלמותן בים) So what אף אחד לא יתלה את הסקיפר על כך שבמצב חירום מתמשך הוא הכין מבעוד מועד את האסדה. במצב כזה יש בהחלט זמן ויכולת להשמיש את האסדה בצורה מבוקרת.
אין הרבה שייטים שהתנסו בשימוש אסדה בתנאי סערה
נראה ששנינו מנסים ללמוד ולהבין את הנושא טוב יותר (אבל רק מהבחינה התאורתית
). בחלק הראשון של השירשור שלך התיחסת לשלב הנטישה של ספינה והבעת דעה שאסדה גדולה עלולה להוות בעיה בגלל הרוח והגלים. ואני התיחסתי לנושא הפעלת (ניפוח ושליטה של האסדה) שלדעתי אינה מוגבלת מבחינת גודל.
בתגובה הנוכחית אתה כותב על נקדות שונות (לדעתי):
1. צורת האיחסון (מיקום והתקנה) של האסדה על היאכטה
אין שום ספק שהשפעת מיקום והתקנת האסדה היא משמעותית מבחינת יכול התפעול שלה (תפעול ידני בידי אדם או אוטומטי בעזרת מתקן הידרוסטטי) => לכן יש חשיבות עליונה להבנה של הנושא ולהגדרה של תהליך נטישה בכלל ותהליך הפעלת אסדה בפרט.
2. הקושי של אדם אחד או שניים להשליך את האסדה למים ולהפעיל אותה.
לא חושב שבהתקנה נכונה תהיה בעיה לאדם אחד או שניים להשליך ולהפעיל אסדה! משקל אסדה של 4 אנשים הוא כ40 ק"ג (נדרש אדם אחד חזק מאוד ורצוי 2 אנשים בגלל תנאי הים הקשים) אסדה של 6 שוקלת 48 ק"ג ואסדה של 8 שוקלת 53 ק"ג. אני חושב שההבדל של 8 ק"ג עד 13 ק"ג לא מצריך אדם שלישי. (מנסיון אישי שלי עם אסדת 8 אנשים אין לי שום בעיה עם אדם נוסף להשליך אותה ממקום ההתקנה.)
3. המיתקן ההידרוסטטי נותן תשובה מאוד חלקית לעניין זה. ציפה של אסדה בשיחרור הידרוסטטי אינה מבוקרת וברוח של, נאמר 30 קשר + האסדה "תתעופף" ברוח מייד עם ציפתה וסיכויי הצוות, אם שרד, לתפוס אותה קלושים מאוד.
המתקן משמש רק למצב חירום של טביעה מהירה כאשר לצוות אין זמן להשליך את האסדה למים. יש השהיה (כמו שכתבת) והשהיה זו מאפשרת לניצולים לחכות לאסדה שתעלה ותתנפח. הניצולים כמובן חגורים באפודי הצלה או אוחזים בגלגלי הצלה כך שאנחנו מקווים שהם ישרדו. (כתבת => "הצוות עלול להיכחד בפרק זמן זה") הזמן שלוקח למתקן ההידרוסטטי לשחרר הוא פחות מדקה! המתקן משחרר את האסדה בעומק של 4 מטר והיא תצוף ליד אנשי הצוות ותאפשר להם להתקרב אליה. בשלב שני הספינה תמשיך לטבועה ואז ימשך חבל ההפעלה של הניפוח. הניצולים יוכלו להאחז באסדה, לחכות למצב שיאפשר להם להיכנס אליה בביטחה) במידה והצוות לא שורד מסיבה זו או אחרת הרי שלא משנה אזו סוג של אסדה היתה להם.
הסבר באנגלית של פעולת ההתקן:
If the ship sinks, within a depth of 4 meters, the water pressure will activate an internal spring-loaded knife which cuts the white securing loop — allowing the cannister to open, and the liferaft to float free.
As the ship contiues to sink, the liferaft painter line will be stretched, activating the liferaft inflation mechanism. The buoyancy of the inflated liferaft will break the Red Weak Link™ allowing the raft to float to the surface so survivors can board.
לדעתי הצוות ישרוד (משמר החופים האמריקאי לרוב מורה לצוות לרדת למים בשביל לעזור לחילוץ. כלומר יש סיכיים טובים שהם ישרדו לזמן הנדרש. (שוב אם יש בעיה במצב זה אז גודל האסדה היא בעיה שולית בלתי חובה.) לאסדה לוקח זמן להתנפח ו"לתפוש רוח" ולהעלם מהצוות. כמובן שהצוות חייב להיות מיומן בתפישה וטיפוס אל תוך האסדה במצבי חירום.
4. שאלה יסודית מאוד. מספר המקרים בים של צריכה מיידית של אסדה קטן הרבה יותר מאשר מספר המקרים של מצבי חרום מתמשכים.
אני חולק על דעתך שבמצב חירום מתמשך יש להכין את האסדה למקרה של נטישה. היו מספר מקרים שדווקה ההכנה הזאת גרמה ל"בריחת האסדה" עקב שיפשוף החבל שקשר אותה לספינה או ניקוב של האסדה ע"י חלקי הספינה שמשתפשפים איתה. לדעתי הצוות חייב להיות מוכן לנטישה והאסדה תושלך רק במצב של נטישה ואז רוב האסדות שמיועדות למצבי סערה רחוק מהחוף מאפשרות ירידה ישירה לאסדה מהספינה הטובעת. כמובן שהאימרה היא "תמיד תטפס לאסדה מהספינה השוקעת" וזה בגלל העובדה שציינת שמרבית הספינות שננטשו נמצאו צפות ללא צוות ימים וחודשים לאחר הנטישה.
נראה ששנינו מנסים ללמוד ולהבין את הנושא טוב יותר (אבל רק מהבחינה התאורתית
בתגובה הנוכחית אתה כותב על נקדות שונות (לדעתי):
1. צורת האיחסון (מיקום והתקנה) של האסדה על היאכטה
אין שום ספק שהשפעת מיקום והתקנת האסדה היא משמעותית מבחינת יכול התפעול שלה (תפעול ידני בידי אדם או אוטומטי בעזרת מתקן הידרוסטטי) => לכן יש חשיבות עליונה להבנה של הנושא ולהגדרה של תהליך נטישה בכלל ותהליך הפעלת אסדה בפרט.
2. הקושי של אדם אחד או שניים להשליך את האסדה למים ולהפעיל אותה.
לא חושב שבהתקנה נכונה תהיה בעיה לאדם אחד או שניים להשליך ולהפעיל אסדה! משקל אסדה של 4 אנשים הוא כ40 ק"ג (נדרש אדם אחד חזק מאוד ורצוי 2 אנשים בגלל תנאי הים הקשים) אסדה של 6 שוקלת 48 ק"ג ואסדה של 8 שוקלת 53 ק"ג. אני חושב שההבדל של 8 ק"ג עד 13 ק"ג לא מצריך אדם שלישי. (מנסיון אישי שלי עם אסדת 8 אנשים אין לי שום בעיה עם אדם נוסף להשליך אותה ממקום ההתקנה.)
3. המיתקן ההידרוסטטי נותן תשובה מאוד חלקית לעניין זה. ציפה של אסדה בשיחרור הידרוסטטי אינה מבוקרת וברוח של, נאמר 30 קשר + האסדה "תתעופף" ברוח מייד עם ציפתה וסיכויי הצוות, אם שרד, לתפוס אותה קלושים מאוד.
המתקן משמש רק למצב חירום של טביעה מהירה כאשר לצוות אין זמן להשליך את האסדה למים. יש השהיה (כמו שכתבת) והשהיה זו מאפשרת לניצולים לחכות לאסדה שתעלה ותתנפח. הניצולים כמובן חגורים באפודי הצלה או אוחזים בגלגלי הצלה כך שאנחנו מקווים שהם ישרדו. (כתבת => "הצוות עלול להיכחד בפרק זמן זה") הזמן שלוקח למתקן ההידרוסטטי לשחרר הוא פחות מדקה! המתקן משחרר את האסדה בעומק של 4 מטר והיא תצוף ליד אנשי הצוות ותאפשר להם להתקרב אליה. בשלב שני הספינה תמשיך לטבועה ואז ימשך חבל ההפעלה של הניפוח. הניצולים יוכלו להאחז באסדה, לחכות למצב שיאפשר להם להיכנס אליה בביטחה) במידה והצוות לא שורד מסיבה זו או אחרת הרי שלא משנה אזו סוג של אסדה היתה להם.
הסבר באנגלית של פעולת ההתקן:
If the ship sinks, within a depth of 4 meters, the water pressure will activate an internal spring-loaded knife which cuts the white securing loop — allowing the cannister to open, and the liferaft to float free.
As the ship contiues to sink, the liferaft painter line will be stretched, activating the liferaft inflation mechanism. The buoyancy of the inflated liferaft will break the Red Weak Link™ allowing the raft to float to the surface so survivors can board.
לדעתי הצוות ישרוד (משמר החופים האמריקאי לרוב מורה לצוות לרדת למים בשביל לעזור לחילוץ. כלומר יש סיכיים טובים שהם ישרדו לזמן הנדרש. (שוב אם יש בעיה במצב זה אז גודל האסדה היא בעיה שולית בלתי חובה.) לאסדה לוקח זמן להתנפח ו"לתפוש רוח" ולהעלם מהצוות. כמובן שהצוות חייב להיות מיומן בתפישה וטיפוס אל תוך האסדה במצבי חירום.
4. שאלה יסודית מאוד. מספר המקרים בים של צריכה מיידית של אסדה קטן הרבה יותר מאשר מספר המקרים של מצבי חרום מתמשכים.
אני חולק על דעתך שבמצב חירום מתמשך יש להכין את האסדה למקרה של נטישה. היו מספר מקרים שדווקה ההכנה הזאת גרמה ל"בריחת האסדה" עקב שיפשוף החבל שקשר אותה לספינה או ניקוב של האסדה ע"י חלקי הספינה שמשתפשפים איתה. לדעתי הצוות חייב להיות מוכן לנטישה והאסדה תושלך רק במצב של נטישה ואז רוב האסדות שמיועדות למצבי סערה רחוק מהחוף מאפשרות ירידה ישירה לאסדה מהספינה הטובעת. כמובן שהאימרה היא "תמיד תטפס לאסדה מהספינה השוקעת" וזה בגלל העובדה שציינת שמרבית הספינות שננטשו נמצאו צפות ללא צוות ימים וחודשים לאחר הנטישה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.