כועסת

  • פותח הנושא zar
  • פורסם בתאריך

zar

New member
כועסת

כועסת זועפת חמתה בה בוערת בגלל אותו האחד שנגע בלבד העיר הפיח עורר בה תקווה ועתה גז הותירה לבד נותרה שפופה מכונסת בעצמה תוהה, נבוכה חוקרת ושואלת האם שגיתי שחלומות טוויתי? ובחלומותיי נישאתי למחוזות עליהן מסופר באגדות ובהם אגמים ברבורים חופים ומים הרים, שלגים ושמיים והוא נושאני על ידיים את גופי חובק לשפתי נושק לתומתי חושק ובהקיצה מהחלום אבוי, לפניה תהום מציאות מרה וטעמה כלענה השלולית לאגם דמתה הצפרדע לברבור הגבעה להר והשכן ממול.. לצאר ועל עצמה היא טוענת כיצד נתנה? היאך? ליפול שוב באותו הפח להסתחרר ממלותיו ללכת שבי אחריו ושוב סובב לו גלגל צאר
 

*קסנדרה

New member
ושוב כמו תמיד...

צאר נהניתי לקרוא. האם, רוצה תגובה, עם ניתוח השיר???? אם כן רק תבקש.. :) קסנדרה
 

אורמור

New member
צרצרון רגיש שלי..ויקר

לא חדל לקרא את ליבן של העלמות.. ומבטא הגיגיו..בשלמות חושבת עליה..על ה``כועסת``.. ורוצה לאמר לה..``אל כעס`` גם מגע מלטף זמני.. גם יציאה לרגע מן ה``קומה=תרדמת``..בעלת ערך כי היא בעצם אומרת.. את מסוגלת לעשות זאת לאנשים.. אל תחדלי.. אולי הפעם פיספסת כתובת אולי מפאת נסיבות ואולי מאחרות.. יבוא היום יבוא האיש המכסה לסיר הכפפה ליד.. רק לא לכעוס.. סנטר לזקוף ושורי קדימה בגאון.. ואתה צרצרון.. המשך לשורר כי לקרא אותך.. זו חוויה לירית.. אוהבת אור
 

zar

New member
תקווה

מה יהיה? עוד יחשבו שהולך משהו בינינו :)) לוואי שתבין ותקלוט את שלנו ברור ונהיר אך כשבשברון לב נמצאים בכל קנה רצוץ נאחזים והעולים מהמצולות רוצים לחיות אל לנו לשפוט אלא לשלב אצבעות ולקוות שתבחר בלחיות צאר
 
צ`אר

כמה אהבתי כל מילה... אשר נגעה בנשמה... ושוב סובב לו הגלגל... ועימו גם המזל... שאולי עם קצת תקוה... וגם אמונה... תבוא אל העלמה... האהבה הנפלאה... שתשאר אצלה... עד צאת נפשה... מכורה לאהבה.
 

אישה50

New member
צאר, תגובה עם מעט חריזה - ולא שירה

ליבי ליבי על האישה.... כדי שהגלגל יפסיק להסתובב לה כך ושלא תפול לאותו ``פח`` הנה הצעה: כשתפגוש שוב מושא לאהבה שלא תשכח לוודא (כתנאי והכרח) שתהיה בינהם גם שיחה גלויה/ישירה ושאת חלומיתיה תוכל לטוות יחד עם אהובה - ולא לבדה, כך תחסוך לה את הגלולה המרה ולא תוותר כעוסה...
 

תמהה

New member
כועסת

צאר יקירי!!!! בקשת את תגובתי.. מבינה שהתכוונת למצוא אותה כאן לא מפסיקה להתפעל מכשרון כתיבתך שהתגלה בך פתאום........ אבל לצערי לא אוכל להצטרף לקהל המעריצות המתפעלות מרגישותך... אתה כותב מנקודת מבטה של האשה הנעזבת..... ולא קשה להסיק מי בן הבליעל שעזב אותה.... האם זה מוסיף לאגו הגברי הפגוע??????? הייתי רוצה לראות אותך כותב באמת מהלב.. מה א ת ה חש מה עובר עליך..... זו תהיה שירה אמיתית ואני לא כועסת...... אוהבת!!!!! תמהה
 

zar

New member
הבהרה

באשר לאותו האיש...... לא כוונת זדון הייתה עימו אלא, שלב שבור נאחז בכל קפיס עץ ואין דין אותו מלאך הלבן שבא לאחות לב שבור כדין מאהב. והאיש לא אכזר הוא אלא רגיש למצוקות שאלמלא כן לא היה מעלה זאת על הכתב בצורה כל כך נוקבת שמעוררת את תגובת הקןראים יום טוב צאר
 

אורמור

New member
סליחה תמהה....!!!!!!!

מידע אישי.. נראה לי שאת לוקחת לעצמך כתרים לא לך.. ולגבי רגישותו של הצאר..פשוט לא אוסיף שיפוטך לקוי כל טוב אור
 

liri1

New member
מחשבות

אהבתי עוררתני לתגובה שבא תגיע לירי
 

*קסנדרה

New member
צאר מחכה לשיר באי מייל

צאר רוצה ניתוח השיר ??? שלח לי את השיר באי מייל תודה קסנדרה
 

zar

New member
נשלח

קסנ, רק בעדינות עם אפשר, (מפחד מסכינים). על מנת שיהיה אפקטיבי, אנא, אם אפשר הסבר ברמה שאבין איזה חלקים נזרקים לפח. בעצם יש לי רעיון, התייחסי לזה כאל ניתוח פלסטי, לא צריך לחפור עמוק אם לא נדרש, גם שאיבה קלה תספק :) תודה צאר
 
למעלה