אוקיי:
שם (לא חובה)/ניק: משה, AGENT SHESH גיל: 18 בעוד 12 יום.. האהא.. אני אהיה חוקי... מקום מגורים: איזור ירושלים משמעות הניק: אין, סתם החלטתי שאני צריך להחליף כינוי, ובדיוק חזרתי מהסרט האחרון של ג'יימס בונד, אז החלטתי לקחת משהו בהשפעתו, AGENT, אבל סתם אייג'נט זה לא טוב, אז רציתי לעשות AGENT 006, כי המספר מזל שלי זה 6, אבל זה היה לא מקורי כזה, אז עשיתי AGENT 6, למה SHESH ולא 6? סתם בלי סיבה...
עיסוק עיקרי: לימודים, עבודה כטכנאי מחשבים, וניהול פורומים בתפוז. פורום מועדף: פורום שאתם לא יודעים עליו אם אתם לא מנהלים...
וכמובן, הפורום הזה! שנאבקתי במשך איזה שנתיים וחצי כדי לפתוח אותו.. ממתי את/ה אוהד/ת הפועל, ולמה? הפועל בכדורסל: המממ... דומני מאז 1995 בערך, עד אז הייתי אוהד מכבי, וזה התחיל לשעמם מאוד. מאוד. וסתם, חיפשתי משהו עם רגש, אצל מכבי הכל היה מכני. מצאתי את הפועל, נסעתי בשנה אח"כ וראיתי את הפועל מנצחת את מכבי בגמר הגביע בכדורסל. גם בשנה שאח"כ נסעתי, ושוב ראיתי את הפועל מנצחת. זאת בהחלט היתה תקופה טובה.. הפועל בכדורגל: מאז שאני די קטן, סתם כי אמרו לי תמיד שכל המשפחה שלנו קשורה להפועל (סבא שלי שיחק שם, הקבוצה תמיד היתה קרובה למשפחה שלנו, ועוד דברים כאלו) ו.. החלטתי להיות אוהד של הפועל. רגע שיא בקבוצה שזכור לך במיוחד: בכדורסל - הזכיה בשני הגביעים. משום מה זה נראה לי הישג יותר גדול מהזכיה בגביע היול"ב. בכדורגל - שנת 1997 - הפועל ירושלים נחשבה לקבוצה חלשה מאוד, ובהפתעה ניצחה את כולם בדרך, כולל את הפועל ת"א הגדולה (בפנדל של השוער הגדול של הפועל - לירן שטראובר...
) והגיעה לגמר הגביע נגד מכבי חיפה. 90 דקות החזיקה הפועל מעמד, ובתוספת הזמן ספגה שני שערים ונכנעה למכבי חיפה החזקה. ההחמצה הכי גדולה של הקבוצה: בכדורסל - עונת 97-98 - צ'ורה בהפועל, הפועל מסיימת את הליגה הסדירה במקום הראשון, הפועל נראית כקבוצה שבפעם הראשונה מזה שנים מסוגלת להתמודד עם מכבי על האליפות, ואז מגיעה פרשת צ'ורה והפיצה, ומאז הפועל מתפרקת על המגרש ומאבדת את כל מה שהיא נאבקה עליו באותה עונה. בכדורגל - העונה של לפני שנתיים, הפועל במקום הראשון עונה שלמה, ובלוזריות אמיתית לא מנצחת את רעננה הזכורה מאז לקללה ולשמצה בפי אוהדי הפועל במחזור האחרון. בסיום בני סכנין ואחי נצרת עולות ליגה על חשבון הפועל.. חוויה אישית הקשורה לקבוצה: עונת 1996\1997 (אם אינני טועה) - הגעתי לסתם משחק פלייאוף (רבע הגמר) נגד גליל עליון, לפני המשחק הלכתי לפרקט וביקשתי חתימה מעדי גורדון, הוא אמר לי לבוא אליו אחרי המשחק, כי עכשיו זה לא זמן לזה, אז חיכיתי, ראיתי את הפועל מנצחת, וחזרתי לפרקט, אבל עדי גורדון כבר היה בעולם אחר ואז הוא ישר ברח לחדר ההלבשה, הייתי ממש מבואס וראו עליי שאני ממש עצוב, ואז בא אליי שחקן שהוא אגדה בפני עצמו - מוטי דניאל, ושואל אותי מה קרה, סיפרתי לו מה קרה, והוא לקח את הדף והעט שלי וחזר אחרי כמה דקות עם חתימות של כל שחקני הקבוצה. מאז אני תמיד זוכר את האיש הזה לטובה.. בכדורגל: היתה תקופה שאספתי חתימות של מפורסמים\שחקנים (תקופה שהתחילה בקטע הקודם של הכדורסל ונגמרה בערך בקטע הזה), וירדתי למטה לגדר באיזה משחק וביקשתי שם חתימות משחקנים, אף אחד לא התייחס, במשחק הפועל חייבת לנצח (משחק גביע אם אני לא טועה) פתאום חמודי סלמן בא אלי, חותם ומחתים עוד כמה שחקנים, ומחזיר לי. מיותר לציין שמאז אני גם מחבב אותו מאוד..
אבל מה שיפה פה זה שבדיוק שתי דקות אח"כ הוא נכנס למגרש וכבש את שער הניצחון במשחק..