כוחה של מילה

אגב, רוברט קאפה צילם גם את התמונה

הזו היא מוצגת ממש עכשיו, במוזיאון תל אביב, בתערוכה של פיקסו
 
הייתה ב"העיר" כתבה על התמונה הזו

לא זוכר של מי, אבל היה ניתוח מעניין של הקומפוזיציה. האישה המצולמת היא פרנסואז ז´ילו, היחידה מבין הנשים של פיקאסו שהעיפה אותו והמשיכה בחייה.
 
ברוכה הבאה לפורום

לא מחייב את פראנק קאפרה ואת קטעי הצילום אם תקחי את התמונות מן הסרטים הנאצים ובמיוחד את אלו שנעשו לאחר 1933 רואים את תצלומי הראווה ... עכשיו אם בודקים את עטיפות הירחונים במהלך 1939-1945 גם בגרמניה וגם במדינות אחרות אפשר ללמוד הרבה על החברה ועל דרכי הביטוי אם בנאומים ארוכים ובשילוב של תמונות הנאומים הללו מלמדים על מבנה החברה האנושית והדינמיקה שלה במיוחד במדינות המערב (ובמיוחד בישראל) שבה הנאום חייב להיות כמו תשדיר פרסומת שהמסר יקפוץ ישר מעל דפי האתר וסיסמא לכל אחד כמו שאת אומרת....אבל במדינות המזרח ורפובליקות הבננות למינהם הנאומים יכולים של עד כמה שעות אז אני לא חושב שהרעיון של המסר מול התמונה הוא מלא
 
מן המפורסמות הוא

שלרודנים טוטליטריים שלפוחית שתן עמידה במיוחד... אני חושבת שנאומיו של פידל קסטרו הם שריד אנכרוניסטי של עולם שהיה ואיננו עוד, בערך כמו המשטר שם. אף אחד לא משלה את עצמו בנוגע לנאומים האלה, דוקטרינות מדוקלמות היטב, לא משם תצא בשורת תחייתו של הנאום בזמן הזה.
 
לא רק לקסטרו

כל דבר יכול לקרא נאום פוליטי ואיפלו סרטם שנעשים על ידי השלטון כמו בימי ה DDR (ובעברית גרמניה המזרחית) בזמן החינוך מחדש שבו נראים התושבים הגרמנים גם אשמים ברצח היהודים היות והם לא התנגדו למשטר הנאצי בצורה אקטיבית יותר
עכשיו הנאום המודרני הוא מהיר וקליט כמו שאמרתי מקודם היות וזאת הדינמיקה של החברה המערבית ... שהכל צריך להיות מהיר וקליט
 

פראזניק

New member
אני חושב שלא...

אני חושב שלו דה-גול לא היה נואם את נאומו, או שלא היה נואם מוצלח כ"כ, גם אז היה המרד נכשל מהסיבות האחרות שהזכרנו בענין. אבל מה שכן, אני משוכנע שנאומו זירז את מהלך הענינים, הוא גם נתן יותר סיבה לאותם שלא הצטרפו למרד. כללית, אני חושב שהיום יותר מדברת התמונה מהנאום. עשר נאומים של הנואם המוצלח ביותר, לא יקהו תמונה כמו של הילד דורה, ועשר נאומים של הנואם המוצלח ביותר לא יכהו את רושמן של תמונות הלינץ´ ברמאללה. כמובן שיש צדדים רבים לדבר, אבל עקרונית, בענין זה אני מסכים עם דברי שושן, כוחו של נאום היה יפה מאד בזמנים ההם, וכוחו יפה הרבה פחות (אבל עדיין יפה מאד) בעת הזו.
 
למעלה