הניבלונגים
New member
כוחה של מילה
נקודה שהעלה פרזניק בשרשור המרתק על אלג´יר גרמה לחשוב על משהוא שלא קשור כל כך לשרשור ההוא ולכן אני מבקש להעלותה כאן בשרשור נפרד. השאלה היא מה היא אכן כוחו של נאום, האם נאום טוב יכול לשנות היסטוריה? דיברנו פה קודם על תוקידדיס, תוקידדיס חשב, שהנאום הוא דבר כה חשוב, עד כי הוא ראה לנכון לעוות את המתודה ההיסטורית, שהוא קבע לעצמו, והלך לפיה בקפדנות יתרה, ופשוט המציא חלקים מנאומים, אם אני מבין נכון את ההגיון שלו הוא טען דבר כזה, אם היה נאום ובעיקבות הנאום אנשים עשו מעשה, אזיי הנאום הוא שגרם להם לעשות את המעשה, אני, כהיסטוריון לא יכול לדעת מה באמת נאמר בנאום אז אכתוב משהוא שקרוב למה שנאמר, והיה גורם לאנשים לעשות את המעשה שנעשה. ישנם נאומים חשובים רבים בהיסטוריה, שאנו זוכרים אותם ככאלה שגרמו לאנשים לעשות מעשה, ולשנות את מהלך ההיסטוריה, כזה הוא נאום גטיסבורג של לינקולן, שנתן תוכן אידיאולוגי למאבק של הצפון במלחמת האזרחים, כאלו הם נאומיו של צ´רצ´יל במלחמת העולם השניה (נאבק בהם באויר, נאבק בהם בים נאבק בהם בשוכות..., מעולם לא היו רבים כל כך חיבים הרבה כל כך למעטים כל כך...), כמובן נאמיו של דה גול מעל גלי האתר, גם במלחמת העולם השניה, וגם במלחמת אלג´יר. כנער אני זוכר את נאומיו של מנחם בגין, אולי גדול הנואמים ששמעתי בחיי, משנה תוצאות של בחירות בהבל נאום, כזה היה מאום הצ´חצ´חים שלו, ונאום "אסד תזהר יאנוש ורפול מחכים לך", וכמובן נאום ההתגוננות שלו לאחר הפצצת הכור בעירק (הם אומרים שאני אשלח נערים יהודים לסכן את חייהם בשביל בחירות, יהודים יקרים אתם מכירים אותי עשרות שנים, אני הייתי עושה כדבר הזה?). השאלה היא עד כמה יכול נאום, להניע בני אדם לעשות מעשה שלא התכוונו אליו מלכתחילה, או שמא אנחנו (אני?) זוכרים את הנאום כסמל לארוע, ומערבבים בין הסמל לבין הסיבה לארוע?
נקודה שהעלה פרזניק בשרשור המרתק על אלג´יר גרמה לחשוב על משהוא שלא קשור כל כך לשרשור ההוא ולכן אני מבקש להעלותה כאן בשרשור נפרד. השאלה היא מה היא אכן כוחו של נאום, האם נאום טוב יכול לשנות היסטוריה? דיברנו פה קודם על תוקידדיס, תוקידדיס חשב, שהנאום הוא דבר כה חשוב, עד כי הוא ראה לנכון לעוות את המתודה ההיסטורית, שהוא קבע לעצמו, והלך לפיה בקפדנות יתרה, ופשוט המציא חלקים מנאומים, אם אני מבין נכון את ההגיון שלו הוא טען דבר כזה, אם היה נאום ובעיקבות הנאום אנשים עשו מעשה, אזיי הנאום הוא שגרם להם לעשות את המעשה, אני, כהיסטוריון לא יכול לדעת מה באמת נאמר בנאום אז אכתוב משהוא שקרוב למה שנאמר, והיה גורם לאנשים לעשות את המעשה שנעשה. ישנם נאומים חשובים רבים בהיסטוריה, שאנו זוכרים אותם ככאלה שגרמו לאנשים לעשות מעשה, ולשנות את מהלך ההיסטוריה, כזה הוא נאום גטיסבורג של לינקולן, שנתן תוכן אידיאולוגי למאבק של הצפון במלחמת האזרחים, כאלו הם נאומיו של צ´רצ´יל במלחמת העולם השניה (נאבק בהם באויר, נאבק בהם בים נאבק בהם בשוכות..., מעולם לא היו רבים כל כך חיבים הרבה כל כך למעטים כל כך...), כמובן נאמיו של דה גול מעל גלי האתר, גם במלחמת העולם השניה, וגם במלחמת אלג´יר. כנער אני זוכר את נאומיו של מנחם בגין, אולי גדול הנואמים ששמעתי בחיי, משנה תוצאות של בחירות בהבל נאום, כזה היה מאום הצ´חצ´חים שלו, ונאום "אסד תזהר יאנוש ורפול מחכים לך", וכמובן נאום ההתגוננות שלו לאחר הפצצת הכור בעירק (הם אומרים שאני אשלח נערים יהודים לסכן את חייהם בשביל בחירות, יהודים יקרים אתם מכירים אותי עשרות שנים, אני הייתי עושה כדבר הזה?). השאלה היא עד כמה יכול נאום, להניע בני אדם לעשות מעשה שלא התכוונו אליו מלכתחילה, או שמא אנחנו (אני?) זוכרים את הנאום כסמל לארוע, ומערבבים בין הסמל לבין הסיבה לארוע?
