כה לחי! "כה לחי"?

[אייתלאדאר]

כה לחי! "כה לחי"?

מפיתום "כה לחי"? מה הפירוש המילולי ומה מקור הביטוי?

 

[עגנון]

ואמרתם כה לחי

ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום" מנבל הכרמלי (שמ"א כ"ה) כה יהיה לך טוב גם להבא!

 

[אייתלאדאר]

זתומרת שכביטוי נפרד זה חסר-משמעות?

כלומר, חסר משמעות מילולית! בעצם זה "כך לאיש החי", כפשוטו? "ואמרתם כה לחי: ואתה שלום וביתך שלום..." וגו'. כלומר, בעברית של ימינו, "וכך תאמרו לאיש החי: שלום לך ולכל אשר לך". איך זה הפך לביטוי של איחולי הצלחה, או ברכה? מה פתאום לנתק את זה מהפסוק המקורי?? "כך לאיש החי"? נפלאות דרכי השפה...

 

[מוגג]

מוסיף ומסבך

אין קשר הכרחי בין הביטוי המקורי לבין השימו בו היום. כמו הרבה ביטויים הוא שינה את משמעותו ומשמש כביטוי כבול שמשמעו: "הידד" "כל הכבוד". אולי מקור הטעות בשיר המפורסם: וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאי: יש מספר ביטויים כאלה כגון: כמו כן - במקור "כמו כינה". בימינו, "אותו דבר". שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל-הָאָרֶץ מִתַּחַת, כִּי-שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה--וְיֹשְׁבֶיהָ, כְּמוֹ-כֵן יְמוּתוּן; וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה, וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת. (ישעיה נא) אגב, יכולהיות שגם את המילה "חי" בפסוק איננו מפרשים נכונה. אך על כך תוכלו לקרוא בפרשנים.

 

[zimes]

כל אחי

זה השיבוש החביב עלי לביטוי זה. (c) למסעדה הניידת

 

[nutmeg]

היפ-היפ...

... סליחה, אני מגהקת!

 

[אוֹחַ]

זה גם קרוב לביטוי "כעת חיה".

גם במשמעות - היום בעוד שנה (או כל פרק זמן עגול). "למועד אשוב - אליך כעת - ולשרה בן".

 

[תופס עוגב]

ו"חרמה" היה שם של עיר (רדף עד וגו)

ו"איי" היה גם שם של עיר (שהחרבה עד עפר ע"י בנ"י בדרך לארץ המובטחת) (איי חורבות)

 

[מוגג]

העי

 

[תופס עוגב]

כמובן. סליחה. הדיסלקציה מכה בשנית.

 

[מוגג]

תיקונוסף

שם העיר "העי" הוא שם אטיולוגי . היא נקראה על שם סופה. עי = תל חרבות "וירושלים עיים תהיה" (ירמיה כו וכן במיכה ג/12 ותהלים עט)

 

[תופס עוגב]

או שאולי "וירושלים עיים תהיה"

הוא כבר שימוש בשם עי כמילה שמתארת חורבן - לעולם לא נדע.

 

[מוגג]

נו, באמת

שם העיר הוא לא "עי" אלא "העי" כלומר, החורבה.