כדור בשם סרנדה

lavendula

New member
קצת פשטני להשוות רופא למוכר מטריות, לא?

רופא טוב יהיה בעל גישה יותר הוליסטית ולא מקובעת.
 

dina199

New member
ואם זו חנות שיש בה גם מעילים וגם מטריות ?


ועוד הרבה סוגים גם מזה וגם מזה ?
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אז יופי
אבל ממה ששמעתי וגם התנסיתי זה ברוב במקרים לא המצב
כשמדובר ברופאים בכלל ופסיכיאטרים בפרט.
כשרצינו טיפול בשיחות לבננו בבריאות הנפש,
התנו את זה בטיפול תרופתי.
ושמעתי התנסויות דומות גם מאחרים.
כמובן שסרבנו, הלכנו לפסיכותרפיסטית פרטית,
וטוב עשינו
 

schlomitsmile

Member
מנהל
ההתניה הזאת היא ההליך הקבוע אצלם, לא נעשתה במיוחד בשבילנו

עוד לפני שרואים את הבנאדם,
מבהירים שרק בתנאי שיקבל טיפול תרופתי,
ידברו איתו.
 

dina199

New member
כשהיינו בטיפול בקופ"ח

(לפני הרבה שנים
) הטיפול בשיחות היה של עו"ס (בפיקוח הפסיכיאטרית) וכאמור הפסיכיטרית החליטה על כדורים רק אחרי שנתיים , ולא היתה התניה בין אחד לשני . מה שקרה אחרי האיבחון (וזה לא קשור למטפלים) שבזמנים ההם (קצת יותר מ 10 שנים) קופות חולים פשוט לא טיפלו בא"סים.

כשבת היתה בת 18 היה טיפול רגשי OCD (דרך ביטוח משלים ) . ואחרי זמן מסויים המטפלת המליצה לפנות לפסיכיאטר לקבל תרופה, כי טיפול עצמו לא הספיק. אחרי שהטיפול נגמר נשארנו רק עם סרוקסט (כרוני) וזה מחזיק עד היום כי היום גם רופא משפחה יכול לרשום את זה.
 

lavendula

New member
את מדברת על מוסד לבריאות הנפש

זו דוגמה ספציפית ואין לי מושג אם זאת הגישה בכל המוסדות מהסוג הזה.
הורים לא פונים בהכרח לבריאות הנפש, אלא הולכים לרופא בנפרד ו/או לטיפול פסיכולוגי/רגשי בנפרד, ואז אף אחד לא מתנה שום תנאים.
 

lavendula

New member
לא משנה - הכוונה לגוף שמאגד מספר שירותים

שיש השקה ביניהם.
וכנראה שבמקום הספציפי שבו הייתם, זו המדיניות.
את לא יכולה להסיק מזה שברוב המקרים זה המצב.
ישנם רופאים שידם קלה על המרשמים, ואחרים שלא, והרבה הורים פונים לפסיכיאטרים עצמאיים, שלא עובדים במכון/מוסד וכו'.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לא טענתי שעשיתי סקר מחקרי בנושא הסכמתי עם ההתרשמות של תקוה,
ולא רק על סמך הנסיון הפרטי שהבאתי כדוגמא,
שהנטיה להתחיל מטיפול תרופתי נפוצה בקרב פסיכיאטרים.
יש בודאי גם כאלה שלא, שיבורכו
 

lavendula

New member
לא בהכרח - אני מכירה פסיכיאטר

שממש קשה לשכנע אותו לרשום תרופה
.
 

dina199

New member
פסיכיאטרים שטיפלה בבן שלי

החליטה לתת תרופות אחרי שנתיים. והיא אמרה שאכן זה היה השיקול - לא לתת מייד.
והם גם ביקשו אישור שלי ושל בעלי (בלי זה לא היו רושמים)
 
גם אני מכיר כמה כאלה

אולי לא קשה לשכנע אותם,אבל הם ממש לא ממהרים ובהרבה מקרים ממליצים לנסות קודם טיפולים אחרים......
 

dina199

New member
אבל קורה שהם גם ממליצים

על תרופות מתאימות.
לבן שלי היה נסיון טוב עם תרופה אחת ונסיון רע עם אחרת (כשהפסיקו את הראשונה כי למישהו היה התקף זעם והחשד היה שזו התרופה , לא היו בטוחים, אבל ליתר ביטחון המליצו בצורה גורפת לא להשתמש בתרופה אבל לא אסרו אותה. מסובך , נכון
. למרות שלתרופה השניה היו תופעות לוואי , אף אחד לא ממליץ להפסיק אותה בצורה גורפת לכולם).
לבת שלי יש נסיון טוב עם התרופה שלה , אז אני לא אוהבת תרופות - אבל לא יוצאת בצורה גורפת נגדן .
אולי במקרה הנוכחי (של השרשור) התרופה לא מתאימה , מה שבטוח שהתחילו מראש עם מינון גדול מדי.
אבל אולי כן צריך תרופה כל שהיא, הרי עדיין רופאים יודעים יותר ממני .
 

lavendula

New member
נכון, ובאותה מידה גם מטפלים למיניהם

יכולים להיות מקובעים על שיטה מסוימת, למרות שלא תמיד היא מתאימה או יעילה.
זה עדיין לא הופך את כל הטיפולים למיותרים.
 
למעלה