כדאי לקרוא

ובי


קישרתי גם אצלי - http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=391&MessageId=157823398 תודה!
 

הדרית30

New member
חזק מאוד

כמה פעמים הייתי רוצה לכתוב מכתב כזה, לשכנים, ולפעמים אפילו לחברות, שלא תמיד אני מעיזה להגיד את דעתי.
 
אני חושבת שזה מאד

מתנשא, התחברתי לתגובה למטה של כרמית.. נשמע כמו מסע פרסום להיותה מנחת הורים או משהו כזה...
 

זיברה

New member
דווקא לא מצא חן בעיניי בכלל.

מרגיש לי מאוד מתנשא. להסתכל על חיים של מישהי אחרת, מחוץ לקונסקסט, ולהעביר עליהם ביקורת, גם אם במסווה של ביקורת בונה. והרי היא לא באמת בונה, הביקורת. לכולנו יש ימים ארוכים. וכולנו לפעמים רבות עם הילדים, בלי שום סיבה טובה, ולא מצליחות לעצור אפילו שאנחנו יודעות יותר טוב. ולעומת זאת, לכולנו יש ימים טובים, שבהם לא שומעים אותנו כשדוחפים לנו אף למרפסת, כי אנחנו יושבות על השטיח ובונות מגדלים וערים ועולמות, יושבות על הספה וקוראות סיפור, עומדות עם ילד במטבח ומכינות יחד את ארוחת הערב. להעביר ביקורת רק על הימים האלו שבהם אנו נשמעות, כי אנחנו עייפות, עצבניות, רחמנא ליצלן - אנושיות וטועות והכל, זה לא הוגן. תצאי לי מהמרפסת, גברת.
 

shiron number 1

New member
אבל זה לא למישהי אחרת

זה לכולן! לכולנו יש ימים כאלה. איפה אתן רואות פה התנשאות? רק תזכורת לכולנו שאפשר גם אחרת ושלהם זה אפילו יותר קשה מלנו.
 

זיברה

New member
לה כנראה אין.

שם אני רואה התנשאות. לא אוהבת אנשים שנכנסים לי לתוך המרפסת, וזה כולל גם את השכנה שלי מלמעלה. שיכנסו לראות המ קורה אצלם בבית במקום.
 

פישים

New member
בואו נגיד שזה דוחף אותי למצוא עוזרת שאני כן

אוהב ושתהיה פה פעם בשבוע במקום פעם בשבועיים + רומבה. כי כשמסודר ונקי פה, הראש שלי פנוי, ואז אני אמא מגדלים וסיפורים ולא אמא מזיזה דברים ממקום למקום שלא מצליחה לחשוב בכלל, שלא לדבר על לעמוד בחפירה של זו, ביבבות של זה ובדיבור המאד רם של השלישית
 

פרמלה

New member
אני חושבת שאין כאן התנשאות

אלא דווקא אמפתיה ואהבת הזולת והבנה של קשיים. מי שבתוך הסיטואציה (השכנה, אני, את, היא) לא רואה את כל התמונה אלא רק את הצד שלה ונקודת מבט חיצונית תאיר לה גם את הצדדים האחרים של הסיטואציה ותאפשר לה אולי לבחור בתגובה אחרת בפעם הבאה.
 

efratcn

New member
מצטרפת לתחושת ההתנשאות


וגם תסכול מההיבט המגדרי. כמה קל לכתוב כך לאם ולא לאב...
 
לא יודעת, אני ברגשות מעורבים

מצד אחד טורים שכתובים בצורה כזו ישר מעלים לי את הפיוז של ההתנשאות. מתחברת מאוד למה שכתבה זיברה על כך שלכל אחת ואחד מאיתנו יש תקופות פחות טובות, שכולם נוטים לראות, ואת התקופות הטובות והנעימות שהשכנים לא שומעים ואף אחד לא חושב להגיד לך כמה נעים אצלך (יותר נכון יש יותר מעירים על משבחים) מצד שני יש משהו במה שהיא כותבת - הכל אמיתות, אבל אולי אופן ההתנסחות הוא זה שצורם לי נורא
 

נושי 14

New member
גם אני מרגישה ככה

מצד אחד צאי מהמרפסת ולכי תחיי את החיים שלך מצד שני היא כל כך צודקת ואלו כמובן דברים שהכי קל לראות מבחוץ כשבפנים אי אפשר.
 

יוליק12

New member
ואם היא היתה כותבת ככה לאבא

אז מישהו אחר היה טוען שזו התנשאות ורק מנציח את את הדיונים על מי מצליח להיות הורה טוב יותר האמא או האבא, ושהאבא בטח לא מסתדר עם ריבוי המטלות ושאין לו יכולת למולטיטאסקינג.
 

hagarrr1

New member
קראתי וראיתי רק את עצמי

לא את השכנה ולא חברה. האירה לי הרבה נקודות.
 

h 3

New member
מממ... מקווה שהיא לא השכנה שלי...


כי לאחרונה יצא לי כמה פעמים לחשוב שבטח השכנים שומעים מפה צעקות... ולא מעט... דווקא לא הרגשתי התנשאות כשקראתי (אולי כי אני יותר מדי מזדהה אז הלכתי לכיוון מסוים), אבל כן קיוויתי שאני מתמודדת יותר טוב (אתן יודעות, כמו שצופים בסופר נני או במשפחה חורגת ומשכנעים את עצמנו שאנחנו לא נראים ככה...) יודעת שגם אצלי יש ימים מאוד קשים שנראים בדיוק כמו שהיא תיארה, ויש ימים טובים ונעימים... מקווה שהם רבים יותר. H
 

g a g a g a

New member
לנו זה שינה את הערב


בימים האחרונים הרבה בלגן, ו"בא לי" ו"לא רוצה" ודווקא דווקא דווקא... (טוב היא הבת של אמא שלה..) ואחרי שקראתי ובאתי אחרת הכל השתנה. לא רואה פה התנשאות, אני שמחה על ההזדמנות לשינוי האווירה, אבל יכולה להבין את מי שרואה את זה ככה מנושאים אחרים שכל כך רגישים אצלי ועליהם אני לא מוכנה לשמוע שום ביקורת או משהו שנשמע כמו עצה אפילו אם היא בכוונות הכי טובות.
 
אגב, "בא לי"

אצלי בבית מי שאומר את צמד המילים "בא לי", נשלח לגלובוס לחפש את אינדונזיה. אפילו בן הארבע יודע..
 
למעלה