כבר עשר פעמים

[dganit32]

ככה..

וככה זה לא תשובה.. ותודה על הפרחים.. תמיד כייף לקבל פרחים. דגנית.

 

[ניצת שושן]

ת'שמעי את

מה ז'תומרת ככה זה לא תשובה? מה? בגלל שזה מה שלימדו אותך מהבית? ככה זה אחלה תשובה (כשלא בא להתחיל להתפלסף )

 

[r e d head]

מי רגוע כאן?

אצלי יש או למטה או למעלה

 

[חופשיה ברוח]

יום הולדת...ושיעורי בית...

רק עכשיו מגלה....שהברכה שלי..ליום ההולדת...נמחקה... או כנראה בכלל לא עברה.... שיט על הפרדס הזה... ובכל זאת...הלכתי לארכיון מצאתי את free y שהייתי אז בהודעה ראשונה ממש בשבוע הראשון ליל סדר ראשון בלי ילדים.. ומחשבות על ליל סדר במדבר, או בכל מתכונת אחרת שהיא לא משפחתית עברה שנה ליל סדר מתקרב האוצרות אתי.... אמנם עבר בשלום, ואפילו בכיף בשנה שעברה אבל השנה.... יהיה עוד יותר מבטיחה... ולגבי הבית הזה חושבת שכבר הבעתי את החום שבליבי כבר לבית, לדיירים, ולגיברת מינהלת ובכל זאת בית קבוצת תמיכה תחליף פסיכולוג לעתים ליוויתם אותי ברגעים חשובים, קלים יותר או פחות בחיי וגם את ילדי... זוכרת את חתונת אביהם איך הייתם שם בשביל הבת שלי ריגשתם כל כך יודעת תמיד שאם יש מצוקה יש מי שיגיב אוהבת את ההומור את הרגישות את החכמה את ההרכה את הכנות תודה... אוהבת אתכם כולכם

 

[חופשיה ברוח]

הרכה = הכלה...

 

[ש י ר ט ל]

הבית... ../images/Emo82.gif

נהניתי לקרוא את הדברים שנאמרו על הבית והזדהיתי עם כל כך הרבה דברים (ובעצם כל מה שחשבתי כבר נכתב). גם לדעתי סוד קסמו של הבית הוא בכך שדייריו מרגישים נוח בלי

. יש לנו את הפריבילגיה לחלוק את מחשבותינו, דעותינו ואמונותינו (ומדי פעם את מצוקותינו) הפרטיות. ולדעת שנקבל תגובות, נשמע עוד דעות, שעם חלקן נסכים, עם חלקן לא, וחלקן יאירו לנו דברים מהיבטים שלא חשבנו עליהם. ומה שהכי חשוב, בבית הזה יש כבוד הדדי וסובלנות. הדברים שנאמרים מנסים לשפוך אור חדש על דברים, בלי לקטול דעות אחרות... וכשאין מילים כדי לייעץ, תמיד יימצאו המילים כדי לנחם ול-

ממש בית אמיתי

ואצלי לבית הזה יש פינה חמה ב-

לא הייתי צריכה לעלעל בדפי הארכיון כדי להיזכר בהודעה הראשונה שלי כאן, אני זוכרת אותה, זה לא היה כל כך מזמן

ובכל זאת אני מרגישה שעברתי מאז שינוי לא קטן. גם בזכות הבית הזה. חלק מהדברים והתובנות שאני קוראת כאן אני לוקחת אתי אל החיים הלא וירטואליים שלי. מסכימה מאוד שלהיות כאן זה "לתרום ולהיתרם". ...ויש גם המון הודעות כאן שפשוט גורמות לי לחייך.

 

[ניצת שושן]

../images/Emo24.gif

 

[Lonely In Blue]

ילד עצלן, ילד שובב...מסתפק רק בשיר

אוהב להיות בבית מילים : אריק איינשטיין לחן : מיקי גבריאלוב ביצוע : אריק איינשטיין יש אנשים שמטפסים על הרים יש אנשים שצונחים מגבהים יש אנשים שרוכבים על סוסים ויש כאלה שגומאים מרחקים אבל אני אוהב להיות בבית עם התה והלימון והספרים הישנים אני אוהב להיות בבית עם אותה האהובה ואותם ההרגלים יש אנשים שצדים נמרים יש אנשים שדולים פנינים יש אנשים שבונים מגדלים ויש כאלה שצמים חודשים אבל אני... יש אנשים שתמיד מחפשים יש אנשים שתמיד מגלים יש אנשים שהולכים בגדול לא מוותרים ורוצים את הכל אבל אני...

 

[האלי]

המשך ישיר

מזוגיות במשבר, דרך אינטימיות תמיכה, לכאן... פרק ב'. עדיין לא מוכן. עדיין לא רוצה או לא יכול (או שני אלו גם יחד) לתת את עצמי, את כל כולי בלי תנאי ובלי סייג. להקדיש את עצמי לאהבה. לאישה אחת... לא יודע אם אי פעם בעתיד יהיה בי את הכוח הזה... בינתיים מנסה לתהות יותר על הזן המוזר הזה נ ש י ם . במידה רבה דווקא אתן פותחות לי צוהר אל עולמן המסתורי של היצורים המוזרים מנגה... במקום הזה שבו אני יכול להיות פתוח, קשוב ונטול כל פוזה מצ'ואיסטית אולי אצליח להתחבר אליכן... זה בערך מה שאני עושה פה. שלך, האלי.

 

[ניצת שושן]

נדמה לי

שמה שאתה עושה פה זה בעצם ה ר ב ה רק לי אישית חבל שאתה ואחרים לא פותחים לנו צוהר רחב יותר אל עולמם המסתורי של הגברים כיוון שאין כל ספק שיש לי ובטח גם לחברותי כאן עוד הרבה מה ללמוד

 

[dganit32]

בבודאי..

גם אני רוצה להצטרף למסע שנקרא.. "עולמם המיסתורי של הגברים".. רק חכו שאכין תיק

קודם...

 

[עוף כנף]

הצתה קצת מאוחרת...

לפני שנה... בת 40, שלשה חדשים אחרי הגרושין. החברות היחידות שנותרו מכל התקופה,- נשואות ובלי להרגיש מתקבלת תחושת ה"לא נעים" להגיע לבקור. חשש מהבדידות ומהלבד. רק אז גליתי את הפורום. והשאלה הראשונה (בכנוי הקודם) אז איך מתחילים פרק ב'? ואז, בימים "שלו", דקות ספורות אחרי שהילדים יצאו, יצאתי מהבית להעביר את הזמן רק לא להיות לבד בבית. לא ידעתי איך "לאכול" את השקט הזה בבית. את הלבד. ולאט לאט התחברתי לפורום ניצת, -free-y, ממתינה-מוצאת, אריסטו, סגול, עמי, שחף ומעוף יערית, מתלבטת ומצוטטת, תהילה, מייקי, גורן, ועפרה וסליחה אם לא הזכרתי אחרים... וכולכם כל כך עזרתם לי בהתלבטויות שלכם בהתלבטויות שלי, באהבות ובקשרים שלכם ובנסיונות וההתמודדויות שלי.. בעזרתכם הגעתי לתובנות שלא היו לי, התחבטתי אתכם בנושאי זוגיות ופשרות ו,-מודה, אפילו קצת התמכרתי... היום, שנה אחרי, עדיין לבד אבל יודעת כבר גם להנות ממנו, ומבלה לפעמים בחברת "לבדים" כמוני כן, חסרה איזו זוגיות, אבל, לא רודפת אחריה... ולהוטה קודם כל לסגור את כל הקצוות הפתוחים שנשארו מתקופת הנשואים. תודה לכולכם על האוזן הקשבת, ועל היותכם לתמוך, לשוחח, לצחוק ואפילו לבכות כאן ב"בית" הזה.

 

[מזל היחידה]

../images/Emo24.gif אחחחחח עופי עופי

תודה גם לך שאת חלק מאיתנו על הדברי שאת כותבת על הדברים שאת מביאה לנו (ולי ...

) (ומה בת 40 לפני שנה..לא מאמינה לך ...)

 

[ניצת שושן]

../images/Emo24.gif

הכינוי הקודם???

 

[kyael]

אז כפי שציינתי כבר בהודעתי הראשונה,

שאותה כתבתי לא מזמן... אני משתתפת בפורום השכן קצת יותר, וקוראת שקטה כאן. התחלתי לקרוא כאן לפני כמה חודשים... כשרק גיששתי בתחילת קשר. עלו בי תהיות, חששות ושאלות רבים, ודרך הקריאה כאן קיבלתי מעט תשובות לגבי פרק ב'. אז נכון, אני גרושה כבר למעלה משש שנים. ונכון, לפי ההגדרות כאן, פרק ב' אינו רק בזוגיות... אבל דרך התהיות שלכם, דרך השיתוף שלכם יכולתי לקבל מעט כיוון למחשבה. יש בי המון תהיות לגבי האפשרות להיפתח כאן ושם ולספר מעט על האיש שממלא את ליבי באהבה. אז בינתיים אמשיך להיות קוראת שקטה, ואאחל לפורום הנעים הזה המון מזל טוב, והמשך פעילות פורייה. יעל

 

[חיפוש ית]

לא יודעת אם אני כאן

לא מרגישה שייכת לכאן... בדיוק כמו בחיים. אוהבת לקרוא אתכם, את המרגישים שייכם, מי יודע.. אולי זה ידבק בי.