לו ידעתי שאתן כאן כבר הייתי מגיעה מזמן
לא ישנתי כל הלילה... כמה מחשבות וזכרונות קטעי תמונות וחוויות. הגיוס הראשון שלי כאן, בתחילת הפורום. גולני 51 בנובמבר 2005. פגשתי כאן אמא אחת שהבן שלה מאותו גיוס רק ל13. נפגשנו בקבלת הכומתה שלהם והיינו בקשר ואז, במסלול שלהם, לבנון 2... איזה בלאגאן היה שם, כל כך הרבה נפגעים... הבן של האמא ההיא מצולם בעיתון עם החבר'ה שיוצאים "משם" עייפים וכואבים ואנחנו מדסקסות ביננו יום ולילה על המצב. אין קשר עם הילד שלי כבר מתחילת המלחמה ופתאום הגולנצ'יק שלי מתקשר ומספר לי שהוא שמע שיש משהו בצפון אבל הוא בבא"ח, הם מתרגלים משהו. אני שמחה ורגועה מספרת לאמא של ההוא מ-13 והאמא לתומה שואלת את הבן שלה "שמעתי ש51 בבא"ח...?" והוא צוחק אומר לה "הוא ממדר את אמא שלו...". והיא לא מספרת לי על התגובה של הבן שלה למה שאדאג. אבל בינתיים משהו נדלק בי כי הבן השני שהתגייס אחריו כבר גם נמצא שם באזור, במעטפת. לאט לאט נופל לי האסימון... והמלחמה לא נגמרת....והגדוד עולה לכותרות ואנחנו כאן כמה אמהות שהבנים שלהם יחד בצפון... ורשת הקשר ביננו פעילה בכל שעה משעות היממה... יום אחד כשהמתח בשיאו אנחנו מחליטות להפגש בתל אביב. מגיעות לנמל עם עינייים נפוחות מלילות ללא שינה. ישבנו בחוץ. הקהל במסעדה ובכלל בחוץ מאד שקט. מסוקים עוברים מעל העיניים נשאות למעלה בתפילות חרישיות...מבט לנייד לוודא שהוא לא על שקט ואנחנו ממשיכות בשלנו. כמה רעש עשינו אז, כמה צחוקים בקולי קולות,- לא היה אדם מן הצד שלא עבר, התבונן בנו ובטח חשב לעצמו " הן נחתו מפלנטה אחרת, אין להן מושג מה קורה בצפון...". גולני 51. לבנון ועזה הבוערת ועוד כמה מקומות פסטוראליים. בעזה נהרג בן כובאני,- בן הזוג שלו לפעילויות. השני
ביחידה מובחרת. פעילויות בכל מקום ובכל זמן. וידיעה אחת שמגיעה ליחידה שכנראה כנראה שהבן נפגע ושעות ארוכות עד שמתברר שהכל בסדר... והלב דואג פעם לזה ופעם לזה ופעם לשניהם... השלישי עוד
מסוג שונה. ארבעה בנים לוחמים בשירות סדיר. וגם במילואים הם לא ממש נחים... אני זוכרת שבאותו מפגש ראשון בתל אביב אמרה לי אחת האמהות שהיא, במקומי, לא היתה מסכימה שהבנים שלה ילכו לקרבי. אני זוכרת את שעניתי לה ואת העוצמה בתשובה. היום הייתי עונה לה את אותו דבר בדיוק, לא מתחרטת על כלום אבל אני יודעת שהעוצמה היתה שונה. עייפתי... היום הרביעי שגם התעקש להיות לוחם. גם הוא רוצה לעבור גיבוש ולהגיע ליחידות המובחרות של כפיר. הולכת לוודא, שוב, שהשמיכה לא נפלה לאפרוח שלי,- הלילה כבר לא יהיה לו מי שיעשה את זה...
לכול אחת מכן. בוקר טוב