אימא מיואשת
New member
כבר לא כל כך ->
תזכורת להודעתי הראשונה. אני רוצה לעדכן, שנכון להיום ברוך השם אין בעיות בכניסה לכיתה, ונראה שהבחור אפילו שמח לבוא לבית הספר (הוא הודה על כך בחצי פה). בשבוע שעבר עברנו "טבילת אש" מסויימת, כאשר הילדים אחרו קצת לבית הספר, ולא נרשמו בעיות. אני מקווה שכל זה מאחורינו. בעקבות הסיפור פניתי לפסיכולוגית, אך עדיין לא התחלתי בפגישות ייעוץ כפי שהיא המליצה לי (ולמען האמת, אני מתלבטת אם יש טעם לכך: מצד אחד, נראה שהבעיה נפתרה. מצד שני - בעיות וקשיים עם הילדים קיימת תמיד, ולא רע להתייעץ במישהו חיצוני) עד כאן הסיפור של תלמיד כיתה ב' שלנו. לשמחתנו הרבה
, גם תלמיד כיתה א' מגלה קשיים, אך הפעם מדובר בקשיים לימודיים. מדובר בילד נבון מאוד, אך מסתבר שקשה לו להתרכז בכיתה, ולכן הוא לא יודע עדיין לקרוא. התברר לי שרוב הילדים בכיתה מגיעים סופר-מוכנים לכיתה א', והרבה מהם כבר יודעים לקרוא. אני אישית לא קידמתי את הנושא הזה איתו, מכיוון שחששתי לקלקל את הלימוד בשיטה שהיא אולי לא נכונה, ובכך להרוס לו את כיתה א' (הבן הגדול ידע לקרוא בכיתה א'). מסתבר שטעיתי, מכיוון שהמורה מסתמכת על הידע המוקדם. לטענתה, היא מתקדמת עם החומר לפי דרישת התלמידים, וזה יוצר התקדמות מהירה מידי. בתחילת השנה, כאשר נתתי לילד לקרוא מילים שלמד, הוא אמר שהוא לא יודע לקרוא (בלי לנסות אפילו). לאחר שהוכחתי לו שהוא יודע לקרוא - הוא היה קורא שלוש מילים ומתלונת על עייפות. המורה, שהייתה יושבת איתו בנפרד בזמנה החופשי, סיפרה לי שגם איתה הוא מתלונן על עייפות - ואפילו נרדם בשיעורים (לא הפרטיים, אלא הכלליים). בעקבות הפניית יותר שעות אישיות בשבילו (של בת השרות ושלי), נכרת התקדמות יפה בחומר. השיטה בה אני מלמדת אותו (ובה גם הגדול למד לקרוא) היא לקיחת מילה כלשהי, וחלוקתה לצלילים. הוא מבצע את החלוקה, ומגלה אילו אותיות צריכות להיות שם. למרבה הפלא (?) - השיטה הזאת לא מעייפת אותו כלל, אף על פי שהוא נדרש לאותיות וצלילים שלא למד בכיתה, ואותם אני מראה לו. נראה שההתקדמות מתבטאת גם בשיעורים בכיתה, ואני מסיקה מכך שהאיום מצד ילדי הכתה (בכך שהם יודעים והוא לא) פחת, מכיוון שהוכיח לעצמו שגם הוא יודע. (ואני מקווה שהילד, שנתפס בעיני כחכם ביותר במשפחה, כבר לא חושב את עצמו לטיפש) אנחנו כמובן פנינו לבדיקות רפואיות והתפתחותיות, הכפופות לסחבת של קופ"ח. ושאלותי:
בנוגע לשיטה שלי ללימוד הקריאה - האם יש לכן תובנות בעניין? על בני הבכור זה השפיע בכך שהתקשה בניקוד, אך מצד שני - בכיתה ב' אין לו שגיאות כתיב כלל. האם יש דפי עבודה שאוכל לתת לו?
רציתי לספר לו על התפתחות הכתב, והעברת השפה לכתיבה/ציור. אני מניחה שההבנה של מהות הכתב תעזור לו ללמוד קריאה ולהפנים אותה. האם מישהי/ו מכיר/ה ספר או סיפור שאוכל להקריא לו? או אולי הפעלה? (חשבתי לחבר איתו ביחד כתב שקשור לתחביבים שלו, אבל אני חוששת מאוד לבלבל אותו עם כתב חדש)
עוד בנושא - שמתי לב שיש אותיות שאינו זוכר, אף על פי שלמד אותן בכיתה. זה נשמע חריג? יש איזו דרך לעזור לו לזכור אותן? תודה מראש.
תזכורת להודעתי הראשונה. אני רוצה לעדכן, שנכון להיום ברוך השם אין בעיות בכניסה לכיתה, ונראה שהבחור אפילו שמח לבוא לבית הספר (הוא הודה על כך בחצי פה). בשבוע שעבר עברנו "טבילת אש" מסויימת, כאשר הילדים אחרו קצת לבית הספר, ולא נרשמו בעיות. אני מקווה שכל זה מאחורינו. בעקבות הסיפור פניתי לפסיכולוגית, אך עדיין לא התחלתי בפגישות ייעוץ כפי שהיא המליצה לי (ולמען האמת, אני מתלבטת אם יש טעם לכך: מצד אחד, נראה שהבעיה נפתרה. מצד שני - בעיות וקשיים עם הילדים קיימת תמיד, ולא רע להתייעץ במישהו חיצוני) עד כאן הסיפור של תלמיד כיתה ב' שלנו. לשמחתנו הרבה
