טינה אהובה ויקרה כל כך!
טוב שכתבת. טוב מאוד שכתבת. אני כל יום מחדש חושבת עליך ותוהה מה איתך.. ומתארת לעצמי שלא פשוט. ורוצה לשמוע אותך. ויש לך פה מקום עם כל כך הרבה אנשים שאכפת להם ממך, וטוב שאיפשרת לעצמך להתבטא כאן.
אני רוצה להגיד לך קודם כל, שקראתי את ההודעה שלך בפעם הראשונה, ולרגע, לשבריר שניה, לא עברה בתוכי שום ביקורתיות. אלא הרבה חמלה, הרבה דאגה, הרבה הבנה, הרבה אהבה..
היריון ולידה הם תהליכים כל כך לא פשוטים, כל כך מורכבים, כל כך מציפים. לכל אחת. יש כאלה שחוות את הדברים בעצמה גבוהה יותר וההתמודדות מורכבת יותר. ויש כאלה שחוות את החוויה בצורה יותר נעימה ושלווה, אך יש מורכבות.
ואת, לא רק שעברת את החוויה המורכבת הזו לכל אחת. עברת אותה יחד עם תהליכים וקשיים עצומים שחווית במקביל, ובלי קשר, ועם קשר עצום ובלתי נפרד.
אז כן, יקירה, מאוד מאוד מובן שקשה כל כך. נכון, הרגעים אחרי הלידה היו נעימים ומרגשים, ובאמת היה בסדר. אבל זה גם בסדר להרגיש לא בסדר, זה כל כך בסדר. כל כך לגיטימי. וכל כך הגיוני. ובשום אופן את לא צריכה להישאר עם התחושות האלו לבד.
הם לגיטימיות. מותר לך לחוש אותם. מותר לך לבטא אותם. ומותר לך לקבל חיבוק חזק עם המון אהבה.
אין לי את המילים החכמות ביותר. ומעולם לא התנסתי בחוויה המורכבת והמדהימה שעברת, אבל דבר אחד אני בטוחה בכל ליבי- מותר לך. להיות. ולחוות. איך שמרגיש לך.
זה בסדר והגיוני, שקשה עם האוכל.
זה בסדר והגיוני, שקשה עם הגוף.
וכן, זה גם בסדר והגיוני, שהמחשבות מתחילות לצוף.
(זה הרבה יותר מזה, זה הכי הגיוני ומובן שיש).
את לא נוראית. את לא אדם נורא. את לא אמא נוראית.
את אמא שקשה ומורכב לה.
את אמא שעשתה כל כך הרבה בשביל הבת המדהימה שלה.
ותמשיך לעשות.
פשוט כי זו את.
ונכון, הכל כואב ומציף. והכל נהיה קשה מדי. והלוואי שזה לא היה צריך להיות ככה. הלוואי והאושר של רגעי אחרי הלידה היה ממש להציף את ליבך עד עולם. אבל המורכבות לא נעלמת לצערי, והיא חוזרת.
ואל תשכחי שאת בתהליך. והחוכמה היא להחזיר את הקושי עכשיו לטיפול.
לא לפחד מהקושי.
לא לפחד מהמחשבות.
זה בסדר שהם שם.
הנקודה היא לא לאפשר להם לנהל אותך.
ובשביל זה את צריכה להיות בטיפול טוב (לא יודעת מה התכנון שלך ומתי).
לאפשר למי שסביבך להיות איתך ולתמוך
ולקבל חיבוק חזק מכל מי שסביבך.
תרשי לעצמך להיות אמא שקשה לה,
אמא שמורכב לה,
מותר לך.
זה לא הופך אותך לנוראית.
אלא לאנושית.
ואני כאן להזכיר לך כמה את מדהימה. כמה רגישות שיש בך. כמה שאת חזקה ומופלאה.
ואין לי ספק שתהיי אמא טובה. מאוד.
שולחת לך חיבוק חזק,
ועוטפת אותך בהמון קבלה, הכלה, חום ואהבה!!
את בסדר.ויהיה בסדר. לאט,לאט..
אוהבת אותך המון!
