אכן, צודק דובב
כמו באזור החולה, כם גם בהרבה אזורים עתיקים באירופה ובשאר העולם, נוצר כבול במקומות של ימות וביצות קדמונייות, עם שקיעה בת אלפי שנים של חומר צמחי, שכוסה במים. המים מנעו את ההתחמצנות והחומר הלך ונדחס והתפחם, לפי גילו. באירופה, ישנם מכרות של כבול עתיק, המשמשים להסקה ולהבערת תנורים. הכרייה נעשית בשכבה עמוקה, והחומר הנכרה שם, הינו כבול בדרגת קשייות של אבן, חומר דחוס מאוד הבוער הייטב ולאורך זמן - כמה שלבים לפני פחם אבן. ייבוש ביצות החולה, גרם לבעייה רצינית של התחמצנות השכבה העמוקה של הכבול ממגע עם חמצן, ושריפות פנימייות החלו להתרחש ברחבי החולה, ויצרו חללים "בולענים" שגרמו לשקיעה מסוכנת של הקרקע. במקומות כאלה, הקפידו על חקלאות מחזורית. מחזור של חקלאות, ומחזור של בריכות דגים, אחריו, כדי לשמור על הסביבה האנאירובית של הקרקע. כמה תמונות על
כריית כבול