"והזר הקרב יומת"...
רוכב. מעניין שגם לי ההודעה של מתלבט הדליקה את הפיוזים (-: ובלי שום קשר לעובדה שאני לא ממש מסמפט את הגישה שלו לפורום (ראה "נצל"ש עצמי"...) אבל אחרי שנשמתי קצת, נזכרתי שאין מה לעשות, הפורום הוא מדיה מאד ציבורית ומחוספסת. נזכרתי בהודעה "ההיא" שפרסמתי, ובתגובות עליה, ובחוצפה הלא תאמן שבה אנשים הציעו לי כל מיני דברים, וזרקו כל מיני הערות, ובכעס הראשון שלי, ובהבנה שזה מה יש. אם אתה מתפשט בציבור - אל תתפלא אם צוחקים לך על הבולבול. שלא תבין לא נכון: אני יודע שגם קוראי הפורום מתחלקים לקבוצות, כמו בכל מקום (מה אתה אומר אלי... עלית על זה לבד?) . יש את הפקחים, שמבינים ומרגישים, יש את ה"פוצים" שתמיד ינסו לנתח ולייעץ כאילו הם לפחות וורדה רזיאל של היוצאים בשאלה. יש את האנטי דתיים שיראו בזה הוכחה לזה שאין אלוהים, או לפחות לזה שהחרדים לוקחים כסף מהמדינה... גם לאלו וגם לאלו יש זכות קיום, ואם אני כותב הודעה פומבית וחושף פרט אינטימי מחיי אני צריך לקחת בחשבון שבין המגיבים יהיו אנשים שאני שונא את דעתם באופן כללי ומתעב אותה עוד יותר כשהיא באה , חסרת רגישות ורדודה - ישירות על הגוף הערום שלי. אבל מה לעשות? סיכון שלקחתי. כן "רוכב" כל מי שעיניים לו בקדקודו, כל מי שיודע לראות קצת מסביב, ולהשלים את התמונה בעזרת רגישות ואינטואיציה, וכל מי שעוקב אחרי ההתנהלות של "אנוסה", יידע שה"ייעוץ" הזה מעליב אפילו. אבל מה לעשות? זכותו של חבר פורום להיות פוץ, וזכותו לקרוא בשטחיות הודעות ולהגיב עליהם בסרט נע, וזכותו להרגיש יועץ זוגי, ומי שכותב את עצמו לוקח את הסיכון הז מראש. והשכר שלו? השכר של והוא התגובות הטובות של האנשים הפקחים והשקטים (שהרבה מהן מגיעות בפרטי) והטלפונים שבאים בעקבותיהם. והקשר החם (לפעמים) עם אלו שכן יודעים להעריך. אבל (ואחרי שלמשך עשרים שורות בערך הצלחתי להציג פוליטקלי קורקט, ועוד רגע ממנים אותי למנהל הפורום) (-: אבל זה לא מונע מאיתנו "להיכנס" ביועצים למיניהם, ולהתעלל בהם קצת. מי שכותב פינת ייעוץ בפורום ציבורי - צריך לקחת את הסיכון שמישהו יחטוף עליו קריזה. ולכן "מתלבט13" יקר, תרשה לי לצטט אותך עצמך בהודעה הראשונה שלך בפורום (לא שהיא עניינה אותי אבל הקפצת אותה באגרסיביות ולא היה לאן לברוח) "אני יודע שהחבר'ה לא אוהבים נודניקים. בפרט אם הם חדשים "נוצצים"" בגדול צדקת. ויפה שבתוך ערמות הניתוח חסר הרגישות שבו אתה מלעיט אותנו שמת לב לפרט איכותי שכזה. רק תיקון קטן: לחבר'ה אין בעיה עם נודניקים, לא עם חדשים, ואפילו לא עם נוצצים. לחבר'ה יש בעיה עם תופעת ה"זר הקרב" כי אחת לשבועיים נכנס לפה מישהו חדש, הרבה פעמים הוא משכיל ואינטליגנט. בשיטוט אקראי הוא מגלה את הפורום - ועולם חדש ומדהים נפתח בפניו: מה אתם יודעים! עשרות הודעות של מבקשי עזרה מחכות רק לו! הוא יכול להגיב, לנתח, לייעץ, ומה לא? אז הוא מתחיל להתלהב, ובדרך כלל כמעט מתחת לכל נושא יש תגובה שלו, והתוכניות שהוא ראה בערוץ המדע עולות לו פתאום בשצף קצף, והוא מתלהב ומתרגש, וכותב ניתוח מעמיק לכל משפט , ומגיב מיד לכל קריאת מצוקה. כמו פיל בחנות חרסינה הוא מפזר את תבונתו ומודה לאלוהים (של הנוצרים כמובן, אחרת שייקספיר נכנסת בו...) שהעניק לו מקום להתגדר בו. בדרך כלל? ותרשו לי לזרוק אבחנה כוללנית שלפעמים מתבדה אבל לרוב נכונה - בדרך כלל הוא לא גולש "לחיים האמיתיים" של הפורום (ואם הוא כן, הרי שהוא מפסיק לזיין את השכל ומתחיל להבין) בדרך כלל? ותרשו לי שוב לחטוא בהכללה - בדרך כלל הוא נעלם כמטאור "נוצץ". וזה, מתלבט, זה מה שמרגיז. כי זה מרגיש כמו להגיע לשולחן חג של משפחה שהזמינה אותך, או למפגש חברתי, לאבחן שם קבוצות קבוצות של שיחות שקטות, ובבת אחת להכנס לדברי כולם, להגיב על כל מה שמישהו אומר, לעבור מאחד לאחד, ובקיצור - חוסר רגישות וחוסר כבוד. אין לזה כללים, פשוט מרגישים מי מתנהג ככה. רוצה דוגמא? קח את ההודעה הראשונה שלך. זו שאתה גאה בה, ומצפה שהיא תהיה דוגמא וסמל להודעות שאותן צריך לחפש כל חדש שמצטרף לפורום, ההודעה שהיא "כרטיס הביקור" שלך, כפי שטענת. אז הנה היא: "מה קושי המעבר?" אתה שואל בניתוח מעמיק "מהי בדרך כלל עוצמת הפגיעה" אתה מתעניין כחוקר תאונות דרכים... אתה אומר הכל, חוץ מ"שלום, אני... שמח להיות פה, יצאתי לפני... מקווה למצוא פה... מרגיש מתוסכל/שמח/עצוב/רגוע..." וזה מראה על ניתוק, וזה מראה על חוסר רצון להרגיש ולהתחבר, ועל חוסר רצון להתמסר, לפתוח וממילא גם חוסר יכולת להרגיש כראוי את הפתיחות של אחרים, זה בא ממקום של זיוני שכל, אתה אמנם לא היחיד, ולא מהמקרים החמורים (ראה ערך "אייס קיוב") אבל בזמן הקצר שאתה פה הוכיח סופך על תחילתך והצלחת לגרום לי, לפחות בשני מקרים ובלי שום קשר ביניהם, להתרעם על הפסאודו-ניתוח שאתה מכבד אותנו בו חדשים לבקרים. אתה יכול להרגע, הדוגמא שלך באמת לא ממש מקוממת, והיא בגדר ה"סביר". אבל מה לעשות? "הפורום הוא מדיה מאד ציבורית ומחוספסת" אמר מישהו פעם, "אם אתה מתפשט בציבור - אל תתפלא אם צוחקים לך על הבולבול" ואם אתה כותב פינת ייעוץ שבועית, קח בחשבון שתביא למישהו את הג'ננה.