כאן נמחקה הודעה

[שילה1]

בעלך נוהג בך כאילו את פגישה לערב,משחק

בצורה מעולה ברגשותייך,ובגדול-לא מסגיר את אשר הוא חושב,אלא מבטא במעשים. אז כעת את מעין ידידה שלו,עד שימצא אחרת. ואת?נופלת לידיו כפרי בשל,ובכך מחזקת את דרך ההתנהגות הלא מתחשבת שלו. עד מתיי?הרי עזב,משמע:אינו מעונין בהמשך קשר הנישואין,אלא בקשר אחר.ואת מנסה בכל כוחך לקשור אותו,תוךשימוש במניפולציות נשיות,ולא אפרט. קומי,אספי את עצמך,הגיעילהחלטה לחתוך,והתחילי עשיה בכיוון. לעניות דעתי-הגעתם לשלב של "אל חזור".

 

[roonni1]

מבינה לליבך..

אמנם לא 10 שנים, אמנם לא נשואים, אבל אם תציצי בהודעות למטה, תראי שאני יכולה להזדהות.. בן זוגי בארבע וחצי שנים האחרונות גם כן עזב אותי, לפני חודשיים. עזב את הדירה, לקח את הכלב, את הכל. תחושת הנטישה כואבת. מאד. חלמתי להזדקן איתו, ממש כך. גם ביני ובינו נותרה אהבה, חברות, משיכה. גם אני זו שרציתי והאמנתי שניתן לתקן הכל, והוא לא רצה. גם אני מרגישה נטושה ולא רצויה. גם אני עושה את הטעות הנפוצה של להתקשר ולדבר, וזה קשה, זה קשה לשמוע אותו קר פתאום. את החבר הכי טוב שלך. כל מה שיש לי להגיד לך, כאחת שמתאבלת כרגע גם כן, זה שכנראה יש סיבה לכל דבר. אנחנו עוד לא יודעות מהי, אבל אני מתחזקת מזה. כמו שאמרו לי אנשים כאן, כדי שאהבה תשרוד, צריך שניים. פשוט מאד. אני מבחינתי הייתי עושה הכל. הכל. הוא זה שלא רצה. אין מה לעשות, אני אומרת לעצמי שהוא לא רוצה וזהו, אין לי יותר מדי ברירות... תאמיני לי שהרבה יותר קל לשקוע בעצב, ואני עדיין שם, אבל פשוט מנסה להיות עסוקה כל הזמן... זה קשה, אבל אין ברירה. אני כאן בשבילך, מבינה אותך הכי בעולם. שולחת חיבוק

 

[rarariot]

../images/Emo145.gif

היי, תודה רבה על המילים המנחמות. לא צריך להיות עשר שנים ביחד כדי להרגיש את הכאב כמובן. כן, אין ברירה אלא לקבל ולעכל שצריך שלשני הצדדים יהיה רצון כדי שזה יעבוד. ובמקרה שלי וגם שלך - אין רצון בצד השני, למרות שהיינו מאד רוצות שיהיה. מאחלת לנו שעוד שלושה חודשים נתעורר בבוקר ולא נחשוב עליהם כל דקה של כל יום. ואולי עוד שנה נהיה עסוקות מידי בקשר חדש ונכון יותר מכדי לבכות ולהתגעגע למשהו שאינו. שיהיה רק טוב.

 

[roonni1]

כיף שיש עם מי לדבר..

נכנסתי לפורום הזה לראשונה בחיי בעקבות הפרידה, כדי לדבר עם מישהו. לא חשבתי שיהיו יותר מדי תגובות, אך הופתעתי לטובה. לא שאני שמחה שיש עוד אנשים במצבי, כי אני יודעת כמה זה כואב, אבל טוב שיש עם מי לדבר. מישהו שבאמת מבין. כל החברות שלי נשואות או בדרך לשם, רובן לא עברו משהו דומה, וכולם אומרים אותו דבר, עד שכבר בא לך להקיא.. אף אחד מהאנשים הקרובים אליי לא יודע באמת איך אני מרגישה, ומופתעים שאני עדיין מרגישה רע... לדעתי ייקח לי הרבה מאד זמן לצאת מזה.. אבל בעזרתכם, הדרך קצת יותר מעודדת.. תודה לך, אשמח לדבר בהמשך..

 

[chenby]

אמרתי לך

כמוני כמוך, נכנסתי מאותה סיבה בדיוק- אצלי זה היו חברות שהיו בשמחה שלהן ולא היה להן מקום להכיל את העצב שלי.. והגעתי לפה.. ומאז עברו 4 שנים ומצאתי פה מקום מפלט, אמיתי, בו אנשים כותבים את האמת שלהם מבלי הצורך להסתיר משהו עליהם.. תענוג. היום אגב, אני אחרי פרידה ממישהו שאהבתי בהרבה יותר מהאקס , ובזכות עבודה עצמית נחושה ומחוייבת, גם עם הפרידה, אני נמצאת בשמחה. ואני שמחה, אפילו מרוגשת. כי יש לי את הדרך שלי והמטרות שלי והדברים שאני בונה למען עצמי. אני חושבת שאני הולכת להציע לעצמי נישואין בקרוב.

 

[המנוצלת]

מה זה כואב לי היתי פעם גם במצב כזה

שלום! היתי פעם גם במצב דומה אבל הסיפור שלי היה אם אדם נשאוי שכאשר רציתי לצאת מהקשר רדף אחרי אני היתי צעירה מאוד וחשבתי שמאוד אוהב אותי של אמוותר עלי! יותר מאוחר עזב את הבית מה שכן שבר אותי כי היה לו לידים גם !לאחר ויכוח יום אחד שארז והלך קררא לי בדיוק את מה שאת מתארת ! הרגשה שכבר לא טוב ושניכם ביחד אבל עדיין יש משיכה ואהבה וגעגועים קרא לי גם והוא היה קרוע בין שני הנשים! עד שבסופו של דבר אני זואת שיצאתי מהקשר הזה לא היה קל כי באיזה שהוא שליו חתפתי גם המון מכות! טוב שזה ניגמר היה מאוד קשה היום אני מודה על כך שאני לא איתו ואני גם מאודעת טעויות שאני עשיתי ביחסים שלי! אני אפשר להגיד שסיפורי היום כאוב אם בין זוג אחר ויש פגיעות בנוסים אחרים לא רק ביחסים! ושוב אני נופלת למה אני אשימה למה זה קורא לי למה אני מאמינה שיש גברים נורמאלים? ןלמה רק החראה שבאה לנצל אותי נופל אלי אני לא מזמינה את עצמי אין לי היתנהגות כזאות אני גם לא חסופה ובכול זואת! אני בטוחה שעשו לי קללה מהשמיים שלא אמצא בין זוג פנוי נורמאלי לא נרקומן וכולי!מאכלת לך כל טוב ואני יודעת שזה קשה אבל את חייבת להפסיק לתת לו לנצל אותך לו זה לא כואב הוא חושב מהזנב שלו! או שאתם חוזרים ומשפרים לכו לטיפול או שאין לנצל אותך בעתיד תרביחי! מעניין שאני אומרת את זה גם אני נישבר לי הלב וגם אני חייבת לעשות את זה אני יעשה גם הבעיה שאני רוצה לינקום לעשות לו בושות! מה זה יתן לי סופו של דבר עוד לא יודעת!!!!!!!!!!

 

[יעל717]

למה להתנתק ולעזוב?

נראה לי ששניכם טיפסתם על עץ גבוה ועכשיו לא יודעים איך לרדת.למה לוותר על נישואין רק בגלל שבן זוג לא מספיק תומך?רק שתדעי שזה יכול להשתנות ובעוד כמה זמן הוא יבין את הטעות ויתנהג אחרת,וגם אם לא-זה לא דבר נורא כל כך.אם כל המשבר הענק הזה הוא רק סביב הנושא הזה,אז אני חושבת שממש-ממש חבל להתגרש בגלל זה,כאשר קיימת אהבה ומשיכה כמו שאת מתארת.

 

[rarariot]

זה לא משנה

כמה אני ואת חושבות שזו לא סיבה לוותר על הנישואין. בשורה התחתונה *הוא* לא רוצה להיות נשוי יותר, הוא חושב שאנחנו רוצים דברים שונים, ולא מוכן לוותר כדי להגיע לעמק השווה. מצד שני, הוא גם לא רוצה שאני אוותר על השאיפות שלי בצורה חד צדדית לחלוטין. המתח של התקופה האחרונה נתן את אותותיו ונראה לי שהוא גם אוהב פחות. בכל מקרה, מה שחשוב לדעת זה שהוא לא רוצה יותר, כך אמר במפורש . יש לו את כל הלגיטימציה בעולם לרדת מהעץ, הוא יודע איך אני מרגישה כלפיו ויודע שאני לא מעוניינת בפרידה הזו. אבל הוא לא מעוניין לחזור, ולכן אני, למען בריאותי הנפשית, צריכה להתנתק. איזור הדמדומים הזה הוא סבל אחד גדול.

 

[bondi8]

אם החלטתך סופית ,הכאב יחלוף

שימרי על נתק איתו והתחושות הרעות יחלפו עם הזמן .. עדיף שלא תתראו בכלל ,אפשר לשלוח לי מסרים אישים דרך הקישור bondi8 בצד נושא ההודעה הזו ,בהצלחה ולהשתמע

 

[rarariot]

ההחלטה לא הייתה שלי

 

[ישי ליפשיץ]

בלבול ריגשי

את צריכה לברר עם עצמך, מה יש לך ממנו. אין כל סיבה לשהיה ביחד, אם אין התאמה בין שני הצדדים. על פי מה שאת מתארת, הרושם הוא שהוא מנצל אוך בינתיים. אין כל סיבה שתעניקי לו את מה שהוא רוצה, רק לשם מילוי תאוותיו. זה כמובן על סמך העולה מדברייך, שלא טוב לכם ביחד. אני מניח גם שאינך מאמינה מספיק בעצמך וכי את זקוקה לתהליך של בניה אישית. בהצלחה.

 

[נומלה]

לשנות את ה state of mind

הנישואין קירטעו כבר כמה זמן (את התכוונת לעזוב, הוא התכוון לעזוב) בסוף הוא חתך. אל תתעסקי באגו שלך. תגידי לו תודה בלב כל ערב לפני שאת הולכת לישון שבעצם הוא שחרר אותך מהמצב התקוע. דבר שני - המצב שאחרי פרידה נפגשים שוב והכל נפלא מוכר לי מאוד.פתאום הוא "אחר". הוא מקסים. הסקס נהדר. אבל שימי לב: הוא בא והולך מתי שבא לו. זה לא התחלה חדשה. זה כי גם הוא לבד. ברגע שהוא ימצא את הדרך שלו (וזה לא איתך שלא יהיו לך אשליות) הוא יפסיק לבוא ושוב האגו שלך יפגע. מה לעשות? לאט להתחיל להקטין מינונים. זה כמו תהליך גמילה. זה לוקח זמן אבל תקטיני מינון ותיצרי זמןלדברים (וגברים) אחרים. להפסיק להתגעגע ולאהןב? יכול לקחת הרבה זמן. שנים לפעמים. חודשים במקרים אחרים. תקבלי את זה כתהליך שבכלל לא קשור אליו והיי נכונה לחיות עם התהליך. תקפידי להיות לפחות חלק מהיום עם אנשים אחרים אמפטיים לך. תקפידי במודע ליצר פעילות במשך השבוע שאיננה כוללת אותו. ובהדרגה תעלי את כמות הפעילות בלעדיו.

 

[rarariot]

../images/Emo140.gif

נומלה, תודה. אני חושבת שנגעת בנקודה הכואבת: אני באמת חיה באשליות (מודחקות) שבסופו של דבר הוא יחזור אלי. אני חושבת שמה שהבנתי פה (ממך ומאחרים) הוא שהבעיה העיקרית היא אגו. אכן, המצב היה תקוע ובלתי נסבל והשאלה הייתה רק מי ימצמץ קודם. אני לא באמת רוצה לחזור למצב הקודם, ואני לא באמת מאמינה שאם נחזור להיות ביחד המצב לא יחזור לקדמותו.

 

[מאמנת לחיים]

אם את היא זו שלא היתה מסופקת

אם את היא זו שלא רצתה להמשיך.. אם את היא זו שטוענת כי הוא לא תומך,לא מבין,לא ועוד פעם לא... אני מבינה מדברייך כי את היא זו ששידרה שאת לא בטוחה אם את מעוניינת בזוגיות הזו עד לזיקנה - יתכן שמה שהוא קלט זה שהקרקע לא בטוחה עבורו. חישבי על כך שגם את , אם היית נמצאת במערכת שבה את לא חווה בטחון היית עושה פעולות הגנה - שחלקן הן לפעמים התנתקות מהמקום הלא בטוח הזה וחיפוש אחר מקום בטוח אחר-. הרי בסופו של יום אנשים מחפשים את תחושת הבטחון - על פי מסלאו - זהו תנאי ראשון - ואם נדייק זוהי אחת מהסיבות שנכנסים למערכות נישואין. לא שזה מבטיח באמת בטחון מתמיד אבל זוהי מעין פיקציה שחיים איתה. מאחר ואת מבטאת את הקושי בחייך המשותפים עמו (אני שומעת קושי ריגשי) של ציפיות שלא מומשו,אולי תוכלי לערוך בירור פנימי עם עצמך, מהן ציפיותייך המוגדרות במערכת היחסים שלך עם בן זוג - כך שתוכלי להתמקד, ולבחור את ההולם והמתאים לך ביותר כיום.