כאב.

erlich

New member
כאב.

ראיתי שדיברתם על ציפורניים חודרניות אז אמרתי לעצמי - בואו נשתף את כולם בסוגי הכאבים שיש. יש שני סוגי כאב - אחד פיזי (שמוכר לכולנו), ואחד נפשי. אני מכיר טוב מאוד את הכאב הפיזי. עברתי 5 ציפורניים חודרניות והקטע שהכי כאב היה דווקא אחרי ה``ניתוח`` הורידו לי את כל הציפורן (פשוט תלשו אותה) ואז אחרי יום יומיים כשהייתי צריך להוריד את התחבושת, גיליתי שהיא נדבקה לבשר החשוף. אחרי חצי שעה שאני ואבא שלי מנסים להנדס איך להוריד את זה, פשוט ספרתי עד שלוש (בלב) ותלשתי את זה. זה די כאב כי ממש הרגשתי את הקריעה. למרות שזה לא היה הדבר הכי כואב שהיה לי בחיים - נסעתי על אופניים נפלתי על ענף של עץ והוא נתקע לי בברך (עד היום יש לי צלקת) זה די כאב (במיוחד ההליכה איתו עד לבית. שם שראיתי שלא היה אף אחד בבית פשוט משכתי אותו החוצה ואז גיליתי שנשארו ממנו חתיכות קטנות בתוך הרגל שלי. זה יותר כאב (החיטוט להוצאת החלקיקים). אולי אני אוהב כאב? אולי זה פשוט לא מפריע לי? אף פעם לא חשבתי על זה. בכל אופן, אני רציתי לדבר איתכם יותר על כאב נפשי. מה זה כאב נפשי? מה זה משברים? אני לא חושב שהיה לי משהו כזה. כלומר אני מדי פעם מרגיש בדכאון קצת ושכלום לא הולך לי אבל אז אני מרים טלפון או נוסע ומהצב רוח הזה ישר עובר. עד אתמול למשל הייתי במצב רוח כזה ותראו איזה יופי - נסיעה הביתה באוטו בחברת מישהי שלומדת איתי שינתה את מצב רוחי פלאים. אבל כאב נפשי? טראומות? זה פשוט משהו שלא נראה לי שנוגע לי. בכיתה ז חבר שלי נהרג בתאונת דרכים, כולם היו מזה הרוסים מזה (התאונה הייתה גם מאוד מחרידה, הרכב נסע במהירות של מעל למאה) אבל לי זה פשוט לא הזיז. זה לא נגע בי. ועברתי דברים וחוויות שאפר להגיד שהיו מסוכנות או מפחידות ואין לי שום פחד או טראומה מהם. אולי משהו אצלי לא בסדר? אמא שלי בעצמה שאלה אותי שאלה שגרמה לי לשאול את עצמי כמה דברים לגבי עצמי, היא אמרה לי: ``אין לך רחמים הא?`` זה היה בהקשר שדיברנו על חבר שלי שהיה חבר נפש ממש טוב שלי כל היסודי ובחטיבה פשוט יתקנו קשר, הבחור ניסה להתאבד לפני כמה זמן. אימא לי כמובן שאלה אותי מה דעתי על זה וכל שאר השאלות שאימהות שואלות. אמרתי לה שאולי זה היה עדיף לו. אני זוכר אותו כמישהו שתמיד ברח מבעיות. ואולי זה היה עדיף לו? אני לא יודע. בכל אופן, תודה שקראתם עד לפה, אם אתם מרגישים צורך להשיב אני מאוד אשמח. תודה, ארז.
 

רותם ג

New member
תראה...

היה מאוד נחמד לשמוע על החלקיקיםוהציפורן החודרנית, אבל אתה רוצה להגיד לי שלא היה לך אף פעם כאב פיזי??? לא נראה לי!
 

flowr..

New member
תיקון קטן

נראה לי שהתכוונת לכאב נפשי, בשאלה שלך.
 

AirOHead

New member
אולי...

אני בדיוק יודעת מה אתה מרגיש... כאילו ``למה לא אכפת לי מדברים כאלה?`` (אם הבנתי נכון) אני גם ככה בחיים שלי לא נכנסתי לדיכאון, לא כלום... עד כמה שזה מוזר (כן רותם זה אפשרי) כל דבר קטן מחזיר אותי למצב טוב (בדרך כלל זה לשמוע מוסיקה) אולי פשוט פיתחתי אדישות (אולי קצת יותר מדי) כדי למנוע את זה.. ואולי בגלל זה גם לא ממש מזיז לי מדברים יותר חשובים... אני לא יודעת זה באמת מוזר ולפעמים אני שואלת את עצמי אם יום אחד באמת יהיה אכפת לי מדברים אבל תאמת עכשיו לא כזה משנה לי... אולי יום אחד זה כן יפריע לי... בינתיים החיים יפים השמש זורחת והציפורים מצייצות (קצת אימג`יניישן לא יזיק...) סתם התחשק לי להגיב אייר
 
מישהו יודע מה אפשר לעשות עם ציפורן

חודרנית ? ושלא יהיה ניתוח ... אני פוחד ממש ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי
 

erlich

New member
אז ככה גלעד.

ה``ניתוח`` עצמו ממש ממש לא כואב. ואפשר להימנע מההדבקות של התחבושת לבשר (במקרה של עקירה מלאה) ע``י שימוש בתחבושת וזלין, זה דבר מיוחד שנותנים לפצעי כוויות וכאלה. אם יש לך קשרים אתה יכול להשיג את זה כי אחרת לא מוכרים את זה בכל מקום (או לפחות ככה זה היה בזמני). אתה יכול פשוט לבצע את זה בעצמך. יכאב, מאוד. ואם הייתי רואה את המצב הייתי יכול להמליץ לך מה יותר כדאי לעשות, ניתוח או בעצמך. אבל אני לא ממש בטוח שאני רוצה לראות את זה. אני פשוט כדי למנוע את הניתוח האחרון הרמתי את העור על פינצטה תלשתי את החלקיק ציפורן הבעייתי ודחפתי צמר גפן מתחת לציפורן. זה סידר את זה. דרך אגב, יש בעיה שכשעוקרים את הציפורן החדשה שגודלת במקומה גודלת ישר להיות חודרנית ואת זה אי אפשר למנוע, וזה הבעיה הכי גדולה. שלכם, זה שהיו לו יותר מדי ציפורניים חודרניות ופצעים שונים ומשונים.... תודה, ארז.
 
עקירה ??

אני לא מרגיש טוב. כבר אמרתי שאני לא עושה שום דבר בנידון. ידידה שלי אמרה לי שהיה לה את זה והיא טיפלה בזה במשך שנה והיא עדיין לא יכולה ללכת .. חבר שלי אמר לי שהוא עשה ניתוח וזה כאב לו בטירוף .. הכי כאב לו ... אני לא עושה שום דבר .. אגב.. זה ממש לא מגעיל.. אצלי הכל יפה.
 
איך זה שרק אני יצאתי נורמאלית?

כאילו חוץ מהשיניים העקומות טפה, שאת זה כבר סידרנו אבל לי אין שום בעיות בחיים שום מים בברך, שום ציפורניים חודרניות, שום איידס, שום גידול סרטני, שום יובש בשפתיים, אה בעצם אני חצי עיוורת טוב נו, אבל זה לא מפריע לי ממש יש לי עדשות ואני מאושרת. think floyd מיכל
 
עשית ממני ...

לא יודע מה .. אין לי יותר מידי בעיות .. :) יש לי רק ציפורן חודרנית .. ומים בברך .. חוץ מזה אין לי כלום ... בצבא אפילו מצאו אותי מושלם !
 
כאב לי לקרוא את ההודעה...

כשאני חושבת על זה, בחיים שלי לא נפצעתי. הדבר הכי כואב שאי פעם היה לי, זה כאבי מחזור וכאב שיניים מהמתח של הגשר שהיה לי בזמנו... ו... המממ... אני לא מכירה אותך, ארז, אני לא יכולה לדעת אם אתה חסר רחמים או משהו, אולי אתה פשוט אפאט כזה? אני מכירה הרבה כאלה, אבל אני לא יודעת אם גם אתה כזה, אני צריכה להכיר אותך בשביל לקבוע... think floyd מיכל
 

erlich

New member
המממממממ

אפאט. לא לא. חשבתי על זה. אפאט זה מישהו שכל קשר בינו לבין המציאות הוא מקרי לחלוטין. אני ממש לא כזה. ואני מיד שם כשחברים שלי צריכים אותי ולא יודע, ניקח למשל בכיתה ז` - הייתי ילד, ממש לא ידעתי כלום מהחיים שלי (לא שזה השתנה הרבה....) וחבר שלי נהרג כמו שסיפרתי, כולם ממש הושפעו מזה, האוב אפילו הלכו לפסיכולוג (חלק הולכים גם היום) ואני לא ממש הושפעתי מזה, כלומר הרגשתי שמשהו הולך להיות חסר, אבל חוץ מזה כלום. כששאלו אותי מה דעתי על זה אחרי כמה זמן (גם אם תשאלו אותי היום אני אגיד את אותו דבר) שהוא היה אידיוט שהוא רץ ככה לכביש. ואני לא ``אכזרי`` או משהו כזה. מה את (אתם) מגדירים כאפאט? תודה, ארז.
 
למעלה