כאב.
ראיתי שדיברתם על ציפורניים חודרניות אז אמרתי לעצמי - בואו נשתף את כולם בסוגי הכאבים שיש. יש שני סוגי כאב - אחד פיזי (שמוכר לכולנו), ואחד נפשי. אני מכיר טוב מאוד את הכאב הפיזי. עברתי 5 ציפורניים חודרניות והקטע שהכי כאב היה דווקא אחרי ה``ניתוח`` הורידו לי את כל הציפורן (פשוט תלשו אותה) ואז אחרי יום יומיים כשהייתי צריך להוריד את התחבושת, גיליתי שהיא נדבקה לבשר החשוף. אחרי חצי שעה שאני ואבא שלי מנסים להנדס איך להוריד את זה, פשוט ספרתי עד שלוש (בלב) ותלשתי את זה. זה די כאב כי ממש הרגשתי את הקריעה. למרות שזה לא היה הדבר הכי כואב שהיה לי בחיים - נסעתי על אופניים נפלתי על ענף של עץ והוא נתקע לי בברך (עד היום יש לי צלקת) זה די כאב (במיוחד ההליכה איתו עד לבית. שם שראיתי שלא היה אף אחד בבית פשוט משכתי אותו החוצה ואז גיליתי שנשארו ממנו חתיכות קטנות בתוך הרגל שלי. זה יותר כאב (החיטוט להוצאת החלקיקים). אולי אני אוהב כאב? אולי זה פשוט לא מפריע לי? אף פעם לא חשבתי על זה. בכל אופן, אני רציתי לדבר איתכם יותר על כאב נפשי. מה זה כאב נפשי? מה זה משברים? אני לא חושב שהיה לי משהו כזה. כלומר אני מדי פעם מרגיש בדכאון קצת ושכלום לא הולך לי אבל אז אני מרים טלפון או נוסע ומהצב רוח הזה ישר עובר. עד אתמול למשל הייתי במצב רוח כזה ותראו איזה יופי - נסיעה הביתה באוטו בחברת מישהי שלומדת איתי שינתה את מצב רוחי פלאים. אבל כאב נפשי? טראומות? זה פשוט משהו שלא נראה לי שנוגע לי. בכיתה ז חבר שלי נהרג בתאונת דרכים, כולם היו מזה הרוסים מזה (התאונה הייתה גם מאוד מחרידה, הרכב נסע במהירות של מעל למאה) אבל לי זה פשוט לא הזיז. זה לא נגע בי. ועברתי דברים וחוויות שאפר להגיד שהיו מסוכנות או מפחידות ואין לי שום פחד או טראומה מהם. אולי משהו אצלי לא בסדר? אמא שלי בעצמה שאלה אותי שאלה שגרמה לי לשאול את עצמי כמה דברים לגבי עצמי, היא אמרה לי: ``אין לך רחמים הא?`` זה היה בהקשר שדיברנו על חבר שלי שהיה חבר נפש ממש טוב שלי כל היסודי ובחטיבה פשוט יתקנו קשר, הבחור ניסה להתאבד לפני כמה זמן. אימא לי כמובן שאלה אותי מה דעתי על זה וכל שאר השאלות שאימהות שואלות. אמרתי לה שאולי זה היה עדיף לו. אני זוכר אותו כמישהו שתמיד ברח מבעיות. ואולי זה היה עדיף לו? אני לא יודע. בכל אופן, תודה שקראתם עד לפה, אם אתם מרגישים צורך להשיב אני מאוד אשמח. תודה, ארז.
ראיתי שדיברתם על ציפורניים חודרניות אז אמרתי לעצמי - בואו נשתף את כולם בסוגי הכאבים שיש. יש שני סוגי כאב - אחד פיזי (שמוכר לכולנו), ואחד נפשי. אני מכיר טוב מאוד את הכאב הפיזי. עברתי 5 ציפורניים חודרניות והקטע שהכי כאב היה דווקא אחרי ה``ניתוח`` הורידו לי את כל הציפורן (פשוט תלשו אותה) ואז אחרי יום יומיים כשהייתי צריך להוריד את התחבושת, גיליתי שהיא נדבקה לבשר החשוף. אחרי חצי שעה שאני ואבא שלי מנסים להנדס איך להוריד את זה, פשוט ספרתי עד שלוש (בלב) ותלשתי את זה. זה די כאב כי ממש הרגשתי את הקריעה. למרות שזה לא היה הדבר הכי כואב שהיה לי בחיים - נסעתי על אופניים נפלתי על ענף של עץ והוא נתקע לי בברך (עד היום יש לי צלקת) זה די כאב (במיוחד ההליכה איתו עד לבית. שם שראיתי שלא היה אף אחד בבית פשוט משכתי אותו החוצה ואז גיליתי שנשארו ממנו חתיכות קטנות בתוך הרגל שלי. זה יותר כאב (החיטוט להוצאת החלקיקים). אולי אני אוהב כאב? אולי זה פשוט לא מפריע לי? אף פעם לא חשבתי על זה. בכל אופן, אני רציתי לדבר איתכם יותר על כאב נפשי. מה זה כאב נפשי? מה זה משברים? אני לא חושב שהיה לי משהו כזה. כלומר אני מדי פעם מרגיש בדכאון קצת ושכלום לא הולך לי אבל אז אני מרים טלפון או נוסע ומהצב רוח הזה ישר עובר. עד אתמול למשל הייתי במצב רוח כזה ותראו איזה יופי - נסיעה הביתה באוטו בחברת מישהי שלומדת איתי שינתה את מצב רוחי פלאים. אבל כאב נפשי? טראומות? זה פשוט משהו שלא נראה לי שנוגע לי. בכיתה ז חבר שלי נהרג בתאונת דרכים, כולם היו מזה הרוסים מזה (התאונה הייתה גם מאוד מחרידה, הרכב נסע במהירות של מעל למאה) אבל לי זה פשוט לא הזיז. זה לא נגע בי. ועברתי דברים וחוויות שאפר להגיד שהיו מסוכנות או מפחידות ואין לי שום פחד או טראומה מהם. אולי משהו אצלי לא בסדר? אמא שלי בעצמה שאלה אותי שאלה שגרמה לי לשאול את עצמי כמה דברים לגבי עצמי, היא אמרה לי: ``אין לך רחמים הא?`` זה היה בהקשר שדיברנו על חבר שלי שהיה חבר נפש ממש טוב שלי כל היסודי ובחטיבה פשוט יתקנו קשר, הבחור ניסה להתאבד לפני כמה זמן. אימא לי כמובן שאלה אותי מה דעתי על זה וכל שאר השאלות שאימהות שואלות. אמרתי לה שאולי זה היה עדיף לו. אני זוכר אותו כמישהו שתמיד ברח מבעיות. ואולי זה היה עדיף לו? אני לא יודע. בכל אופן, תודה שקראתם עד לפה, אם אתם מרגישים צורך להשיב אני מאוד אשמח. תודה, ארז.
יש לי רק ציפורן חודרנית .. ומים בברך .. חוץ מזה אין לי כלום ... בצבא אפילו מצאו אותי מושלם !