שיר עם כאב ו...סליחה
יש כאב עלום שנוגע גם בקורא! יש כמעט תהליך של הלקאה עצמית שבסוף אינה מתקיימת בשל ״סליחה״ שהכותב סולח לעצמו. הידיעה (...״יודע כל פעם יותר״) היא
מן טיפול בריפוי - במשמעות של לדעת זה להיות! זה כוח!
הרעיון הכללי הוא טוב בשיר שהוא מאוד אישי, חושף טפח ומסתיר טפחיים.
כמו הרבה מאוד פעמים בשירה המתפרסמת בפורום, אני רואה ליקויים בהגשה של השירה.
אני לוקח לדוגמא את שתי השורות הפותחות - ללא ביקורת אין שיח על שירה, כמובן ביקורת בונה, אחרת אין בה טעם...
אתה כותב:
״גם כאב עלום- כאב לא ידוע
מתבטא בנפש האדם״
ואני רואה:
גם כאב עלום
שאינו ידוע, משתקף
בנפש של אדם
ומצלק לתת מודע...
----------------------------
אין כאן תהליך של שיכתוב במשמעות של שינוי נושא! מתוך 9 מילים שלך (שתי שורות ראשונות) השתמשתי ב7. אני אומר את אותם הדברים בדיוק ומשתמש כמעט באותן המלים אלא שאני מנסה לתת להן צביון שירה - למשל, במקום מתבטא אני אומר משתקף שנשמע לי יותר רומאנטי... אחרת, מה ההבדל עם כתיבה של פרוזה?
אם לא ניגע מדי פעם בנקודה זו או אחרת - לא תהיה צמיחה. לא לי ולא לכותבים.
אפשר כמובן גם אחרת. להתבצר מאחורי מה שכתוב...וזה מה יש....
בברכה לשיר מעניין וכואב לא מעט שגם הקורא מרגיש!
יהודה
