שמיים תכולים
New member
כאב לב
שלום לכם חברים, אני מציצה קבועה של הפורום ולפני כחודשיים אפילו העזתי להתייעץ. התגובות שקיבלתי היו ענייניות ומועילות. אני מגיעה לכאן שוב על מנת להתייעץ ולקבל חוות דעתכם. אני אם חד הורית מבחירה ובהסכמה מלאה של האב. בתנו בת 3.5, ילדה מקסימה, אהובה, מוכשרת ומאוד חכמה. חוכמתה לא רק באה לידי ביטוי ביכולת הקליטה שלה ובידע שלה אלא גם מבחינת היכולת שלה לזהות מצבים, חולשות, דינמיקה בין בני המשפחה ובינה לבין הוריה. לאחרונה בשל החגים, בשל מחלה ובשל השביתה ביליתי איתה ימים שלמים, שעות של קשר איכותי, בילוי, יצירה משותפת ופשוט היה כיייייףףףףף בלתי רגיל. אביה, שבדרך כלל לוקח אותה אליו בימים קבועים בילה איתה פחות זמן. בנוסף....בגלל החג....בילינו איתה הרבה ביחד, שמנו לב שנטע מאוד אוהבת את הבילוי המשותף ואף ניכר בה כי בטחונה העצמי התעצם. היא ממש נתנה קפיצה משמעותית בהתפתחות שלה. מה הבעיה? היא מסרבת ללכת לאביה. אביה מאוד מסור לה, מקדיש לה ממרצו, מאהבתו.....אבא משקיען. אנחנו לא מבינים מדוע חלה תפנית כזו חדה ביחסה אליו. היא מסכימה שנבלה ביחד אך היא אינה רוצה ללכת איתו לביתו. מיותר לציין שהוא מאוד נעלב...חושב שהיא מאשימה אותו בכך שהוריה לא ביחד. בעבר היו תקופות שהיא מאוד רצתה להשאר אצלו ולא רצתה לחזור הביתה. חבל לי שהיא נעה בין שני הצדדים, כאילו יש לה קונפליקט נאמנות כזה. אני תמיד מאוד מעודדת את הקשר שלה איתו, תומכת, מחמיאה לו ולה על הקשר המיוחד בינהם. לפעמים היא יכולה להגיד לי: "לא רוצה את הבית הזה, רוצה את הבית של אבא". אני תמיד מכילה....אני מבינה שקשה לה. אני אומרת לה: "אני יודעת שאת אוהבת את אבא וכייף לך איתו, בואי נעשה גם פה כייף. מה את רוצה לעשות?" היא כל כך חכמה, נראה לי שהיא מתמרנת אותנו. האם יש דרך, בגיל 3.5 לעזור לה להבין את החלוקה, למה אין לה שני הורים ביחד? להערכתי.....זה מה שהיתה רוצה...את שני ההורים שלה ביחד. מבחינתנו.....אין שום רצון או סיכוי שזה יקרה. אבקש מכם לתת רעיונות כיצד להסביר לה את העובדה שיש לה שני הורים אוהבים שאינם גרים ביחד ויש הסדרי ראייה. אשמח לקבל את תגובתכם. תודה
שלום לכם חברים, אני מציצה קבועה של הפורום ולפני כחודשיים אפילו העזתי להתייעץ. התגובות שקיבלתי היו ענייניות ומועילות. אני מגיעה לכאן שוב על מנת להתייעץ ולקבל חוות דעתכם. אני אם חד הורית מבחירה ובהסכמה מלאה של האב. בתנו בת 3.5, ילדה מקסימה, אהובה, מוכשרת ומאוד חכמה. חוכמתה לא רק באה לידי ביטוי ביכולת הקליטה שלה ובידע שלה אלא גם מבחינת היכולת שלה לזהות מצבים, חולשות, דינמיקה בין בני המשפחה ובינה לבין הוריה. לאחרונה בשל החגים, בשל מחלה ובשל השביתה ביליתי איתה ימים שלמים, שעות של קשר איכותי, בילוי, יצירה משותפת ופשוט היה כיייייףףףףף בלתי רגיל. אביה, שבדרך כלל לוקח אותה אליו בימים קבועים בילה איתה פחות זמן. בנוסף....בגלל החג....בילינו איתה הרבה ביחד, שמנו לב שנטע מאוד אוהבת את הבילוי המשותף ואף ניכר בה כי בטחונה העצמי התעצם. היא ממש נתנה קפיצה משמעותית בהתפתחות שלה. מה הבעיה? היא מסרבת ללכת לאביה. אביה מאוד מסור לה, מקדיש לה ממרצו, מאהבתו.....אבא משקיען. אנחנו לא מבינים מדוע חלה תפנית כזו חדה ביחסה אליו. היא מסכימה שנבלה ביחד אך היא אינה רוצה ללכת איתו לביתו. מיותר לציין שהוא מאוד נעלב...חושב שהיא מאשימה אותו בכך שהוריה לא ביחד. בעבר היו תקופות שהיא מאוד רצתה להשאר אצלו ולא רצתה לחזור הביתה. חבל לי שהיא נעה בין שני הצדדים, כאילו יש לה קונפליקט נאמנות כזה. אני תמיד מאוד מעודדת את הקשר שלה איתו, תומכת, מחמיאה לו ולה על הקשר המיוחד בינהם. לפעמים היא יכולה להגיד לי: "לא רוצה את הבית הזה, רוצה את הבית של אבא". אני תמיד מכילה....אני מבינה שקשה לה. אני אומרת לה: "אני יודעת שאת אוהבת את אבא וכייף לך איתו, בואי נעשה גם פה כייף. מה את רוצה לעשות?" היא כל כך חכמה, נראה לי שהיא מתמרנת אותנו. האם יש דרך, בגיל 3.5 לעזור לה להבין את החלוקה, למה אין לה שני הורים ביחד? להערכתי.....זה מה שהיתה רוצה...את שני ההורים שלה ביחד. מבחינתנו.....אין שום רצון או סיכוי שזה יקרה. אבקש מכם לתת רעיונות כיצד להסביר לה את העובדה שיש לה שני הורים אוהבים שאינם גרים ביחד ויש הסדרי ראייה. אשמח לקבל את תגובתכם. תודה
