כאבי רגליים

[יפיופי]

כאבי רגליים../images/Emo5.gif

כבר חודשיים אני סובלת מכאבי רגלים ורגליים שורפות. כנראה שנגרם לי נזק. אני ממתינה שהרופא שלי יחזור מחו"ל כדי לעשות בירור. השאלה מה אני עושה להקל על הכאב? האם זה נזק בלתי הפיך זהו מעכשיו זה רק יותר גרוע? אני יודעת שבטח יגידו לי איזון קודם כל. אבל לא קל לי להתאזן. ועכשיו גם לצאת להליכות מתחיל להיות קושי אמיתי אז מאפה מתחילים. כדי לעצור את זה. אשמח לשמוע מנסיונם של אנשים פה. יש כדורים? משחה? שבת שלום ומבורך

 

[לזר]

אני רואה שהתשובה מוכרת לך

מנסיון אישי, עשי כל מאמץ לאזן את הסוכרת. אם הכאבים חדשים, יש לך את כל הסיכויים לקבל רגליים בריאות חזרה רק עם איזון. שום דבר אחר לא יעזור לך. במיוחד תרופות לשיכוך כאבים יעשו לך שרות רע מאוד בעתיד. רק איזון. תרגישי הקלה בכאבים די מהר. עשי זאת שעה אחת קודם. הרופא לא יעזור לך שום דבר, גם אם הוא ירצה עד השמיים שבת שלום

 

[יפיופי]

איזון המילה משגעת אותי

אני לא מצליחה לעשות את זה כמו שצריך ולאורך זמן לא מוצאת את הנוסחה. זה כמו להגיד לי דיאטה זה נורא קשה לי אני מורידה את הכובע בפני מי שמצליח. אני מאוד רוצה להצליח להגיע לאיזון, אני לא יודעת איך עושים זאת כנראה.

 

[דואגת1]

איזון

1. הולכים לדיאטנית לסכרת, מחפשים אחת נחמדה ומבינה וסבלנית. 2. מודדים - אוכלים, רושמים מה שאוכלים, אחרי שעתים מודדים ורואים איך האוכל השפיע, אם צריך משנים, מורידים פה, מוסיפים שם עד שלומדים מה טוב ומה מזיק - מעלה את הסוכר. משך הזמן לומדים, ואז צריך כמובן למדוד פחות. העיקר, לא לרעוב ולמצוא את הנוסחה שלנו. לכל אחד נוסחה אחרת, דיאטנית יכולה ליעץ ולתת כיוון ותו לא. את העבודה השחורה אנחנו עושים. וחשוב להתמיד ולא להתיאש, ולא להרים ידים, פתאום תבוא ההארה, ואכן היא תבוא.

 

[לזר]

לדעתי יש תחילה להבין את המחלה

ולהיות משוכנעת שהתרופות מתאימות לסוג הסוכרת שיש לך. לא מספיק לדעת שהמחלה היא טייפ 2. יש בתוכה 2 תת-סוגים. אחר כך, להבין את המזון שאוכלים. היתר יבוא על מקומו ומהר. בהצלחה

 

[יפיופי]

אני זוכרת

ששאלתי פעם את הרופא שלי אזה סוג סכרת יש לי ובקשתי לעשות בדיקה . והוא אמר לי מה זה חשוב לך הסוג העיקר שתהי מאוזנת. דרך אגב הוא שוקל שוב להעביר אותי מהלנטוס. ואני חושבת כמוך שאנחנו לא עושים משהו נכון קופצים מטיפול לטיפול. ומפספסים משהו ואני לא מצליחה לבד לעלות עליו. ואולי פשוט אני לא אוכלת נכון ולא משנה אזה טיפול אני יעשה. אז אאמץ את העצה של דואגת לבדוק אחרי כל דבר שאני אוכלת עד שאמצא מה טוב לי. תודה לכם באמת

 

[דואגת1]

מדוע לנטוס ?

כמה שנים את סוכרתית ? אם את טייפ 2, מדוע לנטוס ? מה קרה ? לפעמים כדורים וזריקות פותחים את התאבון, גם מזה צריך להזהר. באם את בטיפול של רופא מקצועי או רופא משפחה ?

 

[amitp]

זה פשוט מרגיז אותי

מה זאת אומרת מה חשוב לך הסוג?? אולי גם לא נספר לך שיש לך סוכרת, כי מה זה חשוב, העיקר שאנחנו מטפלים בך? מילא היית באמת מאוזנת וזאת הייתה התשובה. נניח. אבל את לא... לפי דעתי לסוכרתי שלא מבין את המחלה שלו יהיה קשה מאוד להגיע לאיזון. במיוחד אם הוא TYPE I שצריך להזריק ולתכנן את אורח חייו לפי זה, אבל לא רק. את מזריקה אינסולין בקביעות? מאז שאובחנת או אחרי שטיפולים אחרים לא עזרו? (טוב, עכשיו כבר עשיתי חיפוש מתקדם ומצאתי את התשובות - אז את יודעת שאת TYPE II?) עכשיו הגיע הזמן שלי להיות הנודניק התורן (כי אני יודע שאמרו לך את זה כבר, אבל כנראה שזה עוד לא עזר) - את חייבת, חייבת, ועוד פעם חייבת לרדת במשקל ולהתחיל עם פעילות גופנית מסודרת תוך כדי מעקב מסודר של הסוכרת או שיש סיכון גבוה שילכו לך הרגליים (אני מצטער, אבל לא מצאתי דרך עדינה יותר להגיד את זה). חייבת לשמור על דיאטה, לצאת להליכות קבועות (כמובן לקחת את התרופות בזמן) ולהיות בטיפול של מרפאת סוכרת מומחית שבה יש רופא, דיאטנית, אחות - כולם מומחים בתחום. אפשרות שנייה היא להיות בטיפול מסודר אצל רופא המשפחה - בשאיפה כזה שהתמחה ברפואת משפחה (לא רופא כללי וגם לא, נניח, קרדיולוג כמו הרופא שלי כי עם כל הכבוד אליהם את לא חולת לב וצריכה מישהו שמכיר את המחלה שלך לעומק). בנוסף - יש לך גלוקומטר? את מבצעת בדיקות באופן קבוע? השורה התחתונה היא בדיוק כמו שדואגת1 כתבה - מי שצריך בסופו של דבר להגיע לאיזון הוא את, ולא הרופא. את היחידה שיכולה להתאים את אורח חייך לסוכרת, ולקבוע מה טוב לך ומה לא, ועד אז באמת שום טיפול לא יצליח. מאחל לך המון בהצלחה עם זה ומחזיק לך אצבעות...

 

[לזר]

יתכן שהרופא לא מבין בסוכרת

ולדעתי, את צריכה לפנות לרופא שמכבד את המצוע שלו - רופא סוכרת מצקועי. אין לי ספק שאז תדעי יותר את הסיבות ומטרת התרופות שאת מקבלת. זו תחילת הדרך. וגם צפי לשינויים בחייך בעתיד ביחס לסוכרת. בהצלחה

 

[דואגת1]

דיאטה וכל השאר

מדוע להלחם ? השלימי עם המצב, הציבי לך מטרות, תני לעצמך פרסים, עשי רשימה של דברים שאהובים עליך (אוכל) ובחרי מתוכם את הדברים שאת אוהבת, את ודאי יודעת שטוב לשתות הרבה גם לפני ועם הארוחות, ממלא את הבטן, אכלי תחילה סלט, הרבה סלט, מצאי תמריץ, אם הגעת לפה סימן שאת מחפשת פיתרון ואני בטוחה שתמצאי אותו. במקום לנסוע 4 תחנות באוטובוס, אם את משתמשת בתחבורה ציבורית, סעי 3 ולכי קצת ברגל, במקום לעלות במעלית את כל הקומות עלי קצת ברגל וקצת במעלית,

 

[לזר]

הרגל תזונה נכון הוא רק 1/2 פתרון

צריך להבין היטב את המחלה ודרכי הטיפול בה וביחד צריל להביא קבלות. זו המטרה ולא פרסים של ילדים קטנים

 

[amitp]

לזר אל תזלזל

בכלל לא מדובר על "פרסים של ילדים קטנים". לא כל אחד מסוגל לבצע מהפך של 180 מעלות בחייו. הצבת יעדים ריאליים ועידוד עצמי לעמידה בהם זאת שיטה שבהחלט עובדת ועוזרת לדי הרבה אנשים.

 

[לזר]

הגישה המקצועית של הפסיכולוגים

לא בתוקף במחלת הסוכרת (קח לך פרס לכל הצלחה), משום שבמחלה זו אין לך שום סיכוי לנצח, אלה רק להחזיק את ראשה של המחלה נמוך ככל שניתן. "יעדים ריאליים" אפשר להציב רק לאחר שיש לך ידע. ללא ידע אין שום דבר ריאלי במחלה הזו. מתן פרס הוא זלזול ולא להפך יום נעים

 

[דואגת1]

ידע ופרס...

פעמים אתה צודק, בפעם הזאת אתה טועה, טועה מאוד... סוכרת זה לא מדע מדויק... גם להחזיק את ראשה נמוך הוא ניצחון לא קטן... אנשים שונים זה מזה, כל אחד מגיב אחרת, כל אחד מושפע מגירויים אחרים, לפיכך אין לפסול אף שיטה, ויש לנסות עד שמצליחים, זאת דעתי. (דומה להפסקת עישון במידה רבה, כבר נאמר ע"י חכמינו חנוך לנער על פי דרכו - דרכו ולא דרכך, וזאת החכמה של מורה, רופא, מטפל, לסייע לו למצוא את דרכו, את דרכך אתה כבר יודע). דבר נוסף, עדין לא יודעים הכל על המחלה, היה כינוס בימים אלה ואת הסיכומים ניתן לראות ולקרוא באתרים רבים, ומסתבר שאין יודעים אפילו מהם שילובי התרופות הרצויים, יש כיוון אבל שום דבר עדין לא מוחלט, מנסים, ממשיכים לנסות, חוקרים, כל יום שני וחמישי באים עם רעיונות חדשים, מה שהיה נכון אתמול איננו נכון היום, נסה משהו חדש שאולי יואיל...זה מועיל אבל מזיק בנושא אחר - אספירין טוב אבל עלול לגרום לשטף דם במוח, אומנם סיכוי נמוך. מזה להבין את המחלה ? מזה ידע על המחלה ? איפה הגבול? האם יש מישהו שמבין אותה עד הסוף, הרי אין כללים מוחלטים, אין זה מדע, עשה כך וקבל כך, כל יום שונה ממשנהו, כל יום אתה מתנהג אחרת... והרי אין לזה סוף. עוד יותר מיאש, אתה מנסה ונוהג כהלכה, כך לפחות נדמה לך, ובכל זאת יש פגיעה פה ושם, ופתאום אתה חוטף אותה...

 

[לזר]

בגלל המשפט האחרון שלך

אני לא מחלק לעצמי פרסים. פרס הוא מתן הוקרה לאדם בידי אחרים ולא לחלק אותו לעצמך. זה הכל. חוץ מזה אמרת הכל נכון ובמקום. בהחלט לא ידוע הכל ועוד כנראה הדרך ארוכה. איזון הוא ידע שאפשר לממש גם עם הכלים של היום והידע שיש הים. מדובר במקרה שממש זקוק לחינוך והרופא מזלזל. איך אפשר לטפל בסוכרת, כאשר דוחפים לך תרופות ואומרים לך: "קח זה בבוקר וזה בערב..." כך? איפה אנחנו חיים? על כך אני לא מסכים שיש לחלק פרס עצמי, אם במקרה רמת הסוכר ירדה ל-100. ידע יכול להיות גם אוסף של מצבים בדוקים עם תרופות ותזונה נכונה, אבל רק לאחר שאני יודע מה יש לי. זו זכותי האלמנטרית לדעת זאת! האין זה כך? וכי אני זקוק לנחמה אם הרפןאה עדיים צריכה להתקדם בהכרת הסוכרת ודרכי הריפוי או הטיפול בה? אחכה לעוד 20 שנה? ולקראת סוף חיי אני אצטער על שלא נולדתי 20 שנה מאוחר יותר? יום נעים

 

[דואגת1]

אבחון וטיפול

לידיעתך, יש בדיקות שסוכרתי טייפ 2 לא יקבל בקופה גם אם יעמוד על הראש, אם לא ילמד אפילו לא ידע, אם אין לו כסף לא יוכל לעבור אותן, ופעמים רבות לא יגיע לרופא מומחה לסכרת, בקושי לדיאטנית, בקושי יאשרו לו בדיקות מעקב 2 פעמים בשנה אם הוא מאוזן, אתה רוצה שאמשיך ? יש לך הצעות לשינוי פני הדברים ? יש תרופה מומלצת מאוד בשם אבנדיה, מומלצת לכול טייפ 2, עדיפה על אחרות, לכמה מאשרים אותה בארץ ? ואם אני יודעת על קיומה, במה זה מועיל לי ? כמה רופאים מסבירים ? כמה אנשים מבינים מה שמסבירים להם על התרופות ? לפעמים, אין ברירה אלא פשוט להנחית הנחיות ולומר לו "כזה ראה וקדש", זה פשוט הרע במיעוטו. חינוך צריך להתחיל בבית הספר, אדם שהגיע לגל 50-60, לא תמיד מסוגל להתחיל ללמוד דברים חדשים ולהשתנות. כמה אנשים נפגעים גם אם שומרים על איזון קפדני ? ואני כן מוכנה להעניק לעצמי פרסים, כי אני המומחית הכי גדולה למה שהוא פרס בעיני. ואם אצליח לשמור על איזון עוד 10 שנים למשל, ולא תחול הרעה באברי המטרה, האמן לי שאעניק לעצמי פרס באמת גדול. דרך אגב, בדוק במילון מה זה פרס. לדברים האלה אין לא התחלה ולא סוף, ובאיזה שהוא מקום צריך להיות גם ריאלי ולא לשגות בחלומות.

 

[לזר]

לא רוצה להתנצח מילולית

אבל, קצת הבהרות: 1. אבנדיה לא מתאימה לכל חולה טייפ 2. צריך לברר וגם לבדוק. 2. הענקת פרס עצמי יכולה להתפרש על יד חלק מהאנשים כאנוכיות לשמה ולא חשוב מה כתוב במילון. אחרים יפרשו זאת רק כפינוק. שהרי הפרס הזה הוא לכל הפחות אחיזת עיניים ותו לא. 3. כל אדם שמסוגל להסביר את עצמו בקופה שלו יקבל שרות עד הסוף, גם כאשר בהתאם לרשום בתקנון הרופא של הקופה אין לתת בדיקה יקרה זו או אחרת. כמובן שכאשר חולה מגלה את מחלתו עכשיו, הוא בשוק ולא יודע מה ואיך לשאול. נקודה זו מעלה את קרנו של רופא המשפחה לשמיים. זה הכל. בכל גיל אפשר ללמוד, כולל אחרי 70. ועוד איך...תלוי באדם.

 

[דואגת1]

ויכוח סרק

1. אבנדיה מתאימה לכל טייפ 2, אשר סובל מתנגודת לאינסולין, והרי כל טייפ 2 הם כאלה, נא לבדוק במחקרים האחרונים. 2. לגבי פרס, כל אחד וטעמו, מה עוד שהמטרה מקדשת את האמצעים, ובמשחק הזה הכל מותר, גם להתפנק, הכל אחיזת עינים, אינך חייב לספר לאף אחד שהענקת לעצמך פרסים. 3. לא כל אחד זוכה לכל שרות, לא בכל קופה, קיים תקנון לידיעתך, במקום לבזבז זמן על ויכוחים, כנס למרפאה ונסה לדבר עם אנשים מבוגרים (זקנים אם תרצה) ונסה לשאול אותם במה הם חולים, מהם התרופות, מדוע איך ולמה. נסה להסביר להם על תנגודת לאינסולין, על רצפטורים, אינדקס גליקמי, סוגי שמנים, סוגי פחמימות, שאל לכמה יש מכשיר. בעצם נסה לבדוק את הידע בפורום ותופתע מאוד.תשאל על הבדיקות שעשו ועושים. נסה להסביר את הדברים לבן אדם שבקושי יודע לקרוא ולכתוב. בדוק מתי עברו בדיקות רגלים, מתי היו אצל רופא מומחה, בדוק, ואחרי זה תוכל לכתוב מה שאתה רוצה. נראה שאינך יודע שיש הבדל גדול, אם לא לומר תהומי בין הטיפול שמקבל סוכרתי טייפ 1 ובין סוכרתי טייפ 2.

 

[לזר]

אז למה אנו כאן בפורום?

הרי כל הזקנים לדבריך לא מבינים כלום...ואנו נחכים והם לא? לא הוגן? אבנדיה לא ממליצים לחלק מחולי הסוכרת שיש להם בעיות כבד. ויש עוד, אני לא רוצה לספר סתם ערב טוב

 

[לזר]

יש טייפ 2 עם תנגודת אינסולין

ויש טייפ 2 עם ייצור אינסולין מופחת מהלבלב. זו בעיה אחרת ללא תנגודת אינסולין.