לכן נכון יותר לחפש פתרונות
שהם פחות מוחלטים, פחות טוטאלים, לעזוב בצד את הצדק כי הוא יחסי, לדעת שאין מוסר אוניברסלי, אולי רק בתיאוריה וגם זה לא בטוח, לדעת שערכים, עד כמה שהם חשובים הם אינם עומדים לבדם בפני עצמם, הם תמיד חלק ממשהו והם לעולם לא מוחלטים. החתירה צריכה להיות לפתרון הוגן, שניתן לחיות איתו, פתרון שהוא פרקטי ולא להתבייש להגן ולשרת את האינטרסים שלך בלי צורך להתנצל, להתייפיף ולהצתדק. לא חייב להיות שלום, זו רק אופציה, לא חייבים הסכם והסכמה, אי אפשר לכפות אותם, בסופו של דבר צריך לעשות את מה שטוב לך בלי להסכל לצדדים ולראות אם זה גם טוב להם או לא, או אם הם נפגעו מכך או לא. כמו שהפלשתינים, לגטימי מבחינתם לעשות את מה שטוב להם, הבעיה היא שהם לא בדיוק עושים את זה (הכל או כלום לא יביא למנוחה ונחלה).