אני לא יודע איך אתה מגדיר גירוש
כנראה שיש לך הגדרה משלך. מה שאני יודע שבין השנים 47'-49' לא העלנו פיזית 800 אלף איש לכלי תחבורה וזרקנו אותם מבתיהם, זה לא קרה, כלומר גירוש לא היה כאן, רוצה לראות מה זה גירוש? קח את דוגמת גירוש המחבלים ללבנון של רבין בשנות ה90' (לא שזה דבר רע) המלחמה היתה בין ערבים ליהודים, לא "גברים פלשתינים", זו לא היתה מלחמה מוגבלת בין צבאות, זו היתה מלחמה טוטאלית, מלחמת שמד בין ערבים ליהודים, הערבים, לוחמים, אזרחים, גברים, נשים, ילדים, זקנים מול יהודים - גברים, נשים, ילדים וזקנים. אני לא מכחיש שהיו בזמן הלחימה פעולות תגמול דו צדדיות נגד אזרחים (טבח), היו. דרך אגב: גם תושבי גוש קטיף לא גורשו, הם פונו, הם קיבלו פיצויים, והפינוי שלהם היה לתוך מדינת ישראל, הם לא נזרקו מחוץ לגבולות, למרות שכאן כן נעשה שימוש בכלי תחבורה - גירוש זה לא היה, מי שיקרא לזה גירוש עושה זאת מתוך רצון להתריס, מאחר ולגירוש יש קונוטציה שלילית, הוא רוצה שנסתכל על הפינוי כאל דבר שלילי, יש מאחוריו אג'נדה ברורה. לא כל קורבן אשם בעוול שנגרם לו, מצד שני לא כל מי שמציג עצמו כקורבן או מתנהג ככזה הוא אכן קורבן, דבר ראשון זה בכייני, דבר שני זה לא מועיל, זה לא מקדם, קורבנות נוהגים להאשים את כל העולם מלבד עצמם, הם לא לוקחים אחריות על עצמם ומצפים שמישהו יקח עבורם אחריות...זה לא קורה. אין לי וויכוח עם זה שהפליטים הם בעיה כלכלית ושמתייחסים אליהם ככה, העניין הוא שזו בעיה שלהם, לא שלנו, שהפליטים יחזרו לפלשתין, בכיף, זו מדינתם. אני מודה שהיתה אפליה רבה נגד המזרחים, אבל היום בשנת 2007 כבר נמאס לשמוע על הקיפוחחח', חלאס בכיינות! יש לא מעט מזרחיים מצליחים, אין שום קשר לקפיטליזם, אנחנו מדינה קפיטליסטית (אפילו סקנדינביה קפיטליסטית, גם המזרחים הם חלק מאותה מערכת) ניתן לפעול לשינוי המצב בלי לבכות על קיפוחחח'. כאשר אני מדבר על נסיונות של 10 שנים אני מתכוון לניסיונות לסיים את הכיבוש, אני מדבר על הסכמי אוסלו, חלוקה לשטחי, A, B וC, היו פעימות, יצאנו מכל הערים הפלשתיניות עד לפני האינטיפאדה האחרונה, לפלשתינים היה ממשל עצמאי שם, ברק הציע הצעה מאד מאד נדיבה בקמפ דיוויד, על זה אני מתכוון שאני אומר ניסיונות, מדוע הכיבוש לא הסתיים עד אז? כי ישראל לא קיבלה תמורה, לא על ההסכמים, לא על הפעימות והיציאה מהערים, הפלשתינים לא עשו דבר, זו היתה הקונספציה אז (מוטיעת לטעמי), אנחנו נותנים שטחים ומקבלים ביטחון, לא קיבלנו ביטחון, התהליך נתקע גווע ומת. ברור שאני מתחיל מאוסלו, כי רק באוסלו נחתם הסכם הכרה עקרונית משני הצדדים, אנחנו בהם והם בנו (הסכם חסר משמעות מעשית אלא הצהרתית בלבד). גם אני שונא פאשיזם וגזענות, לא פחות ממך (למרות שאני בספק אם אתה יודע מהו פאשיזם או גזענות). אתה לא יכול לבודד ערכים מהמציאות, מדינה לעיתים חייבת כדי להגן על עצמה, כדי לשרוד לעשות דברים כוחניים ואכזריים ואין מה לעשות, אין אלטרנטיבה אחרת, היא פשוט לא קיימת, בריחה או השמדה הם אינם אופציה. הציונות לא צריכה חיבה כזו או אחרת, הציונות היא פשוט הבסיס הקיומי כאן לכל, היא בפועל הביאה אותנו לכאן, בניית המדינה היא הגשמתה והמשך הקיום הוא המשך הציונות, לכן כשאומרים למישהו שהוא אנטי-ציוני מתכוונים לכך שהוא מתנגד לקיום מדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי (שדרך אגב זו הדרך היחידה להתקיים כאן). כשלונה = החלפת הבית הלאומי היהודי בבית לאומי פלשתיני, זה אומר בהכרח השמדת המדינה.
